12. התוצאה שיש להשיג בעבודת הכיבוש היא בעיקר שבשרו של האדם יחדל להתמרד, כלומר שדעתו של האדם תבין את אלוהים באופן חדש, שלבו יישמע לאלוהים עד תום, ושהוא יהיה נחוש להתקיים למען אלוהים.
השינויים שחלים במזגו או בבשרו ודמו של אדם לא קובעים אם הוא נכבש. במקום זאת, כשהחשיבה, התודעה וההיגיון שלכם משתנים – כלומר כשכל הגישה המנטלית שלכם משתנה – זה מוכיח שאלוהים כבש אתכם. לאחר שגמרתם בדעתכם להישמע לאלוהים ואימצת מנטליות חדשה, כשאתם כבר לא מחדירים תפיסות או כוונות משלכם בדבריו ובעבודתו של אלוהים, וכשהמוח שלכם יכול לחשוב כרגיל, כלומר כשאתם יכולים להשקיע מאמצים למען אלוהים בכל לבכם, פירוש הדבר שנכבשתם לגמרי.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
13. בעולם הדתי, רבים סובלים באופן משמעותי לאורך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים ושורדים עד לנשימתם האחרונה! יש כאלה שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מתנזרים ממזון טוב ובגדים יפים ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. אולם חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לשום טיפול. הם לא מבינים את עצמם באמת. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים נובעת מקנאותם ומאופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם לא מבינים את אלוהים ואת רצונו. הם רק עובדים למען אלוהים וסובלים למענו בעיוורון. הם לא מייחסים כל ערך להבחנה, והם לא טורחים כלל לוודא ששירותם באמת ישביע את רצונו של אלוהים. מעבר לכך, הם כלל לא יודעים איך להצליח להבין את אלוהים. האל שהם משרתים הוא לא אלוהים בצלמו המקורי, אלא אל שהם עצמם המציאו, אל שהם שמעו עליו או אל אגדי שנכתב עליו בעבר. לאחר מכן, הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם ירא האל כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם יותר מדי לא מדויק, כך שלמעשה אין איש שמשרת את אלוהים באמת באופן שמשביע את רצונו. בלי קשר לשאלה כמה הם מוכנים לסבול, לא חל כל שינוי בנקודת מבטם המקורית על שירות ובדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים, מפני שהם לא עברו את המשפט והייסורים של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאף אחד לא הנחה אותם באמצעות האמת. אפילו אם הם מאמינים בישוע המושיע, אף אחד מהם לא ראה את המושיע מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. לפיכך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור שמשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות כזה? ומי יראה אותו בעין יפה? מההתחלה ועד הסוף, השירות שלהם כלל לא משתנה לעולם. הם מקבלים רק שיעורים מעשה-ידי-אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם. איזה גמול יכול להיות לכך? גם פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע איך לשרת באופן שישביע את רצונו של אלוהים. הוא הבין רק בסוף, בזקנתו. מה ההשלכה של הדבר על אותם עיוורים שלא חוו כל טיפול או גיזום ואשר אף אחד לא הנחה אותם? חלק גדול מהשירות שלכם היום דומה לזה של אותם עיוורים, הלא כן? כל מי שלא השתנה ולא זכה למשפט, גיזום וטיפול, הוא למעשה אדם שלא נכבש לחלוטין, הלא כן? מה התועלת בבני אדם כאלה? אם החשיבה שלכם, הבנתכם על החיים והבנתכם על אלוהים לא מראות כל שינוי חדש ולא מובילות ולו לרווח ממשי מועט, לעולם לא תשיגו דבר ראוי לציון בשירותכם! ללא חזון וללא הבנה חדשה על עבודתו של אלוהים, לא תוכלו להיות בני אדם שנכבשו. אם כך, האופן שבו אתם משמשים כחסידי אל יהיה כמו זה של אלה שסובלים וצמים – ערכו יהיה מועט! בדיוק מפני שיש עדות מעטה במעשיהם, אני אומר ששירותם חסר תועלת! לכל אורך חייהם, בני האדם האלה סובלים ויושבים בכלא, ובכל רגע, הם שורדים, מדגישים אהבה וטוב לב ונושאים את הצלב שלהם. העולם משמיץ ודוחה אותם, והם חוו את כל הקשיים. הם נשמעים לאלוהים עד הסוף, ובכל זאת, הם לא נכבשים ולא יכולים לשאת עדות על כך שהם נכבשו. הם סבלו לא מעט, אך בתוך תוכם, הם לא מכירים כלל את אלוהים. שום דבר מחשיבתם הישנה לא טופל, וכך גם תפיסותיהם הישנות, הנהגים הדתיים שלהם, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים לא אמיתית ולא מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר נועד לשרת את אלוהים? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנתם את אלוהים בעבר, נניח שתשמרו עליו היום ותמשיכו לבסס את הבנתכם את אלוהים על התפיסות והרעיונות שלכם, בלי קשר למה אלוהים יעשה. כלומר נניח שאין לכם שום הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ושאתם לא מצליחים להכיר את צלמו האמיתי ואת טבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתכם על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית חדורת אמונות טפלות, ושהיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשתם. כשאני אומר לכם את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לכם להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אתכם להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מהתפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתם נושאים בתוככם, כדי שתוכל להיות לכם הבנה חדשה. אם באמת תאכלו ותשתו את דבריי, הבנתכם תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתם שומרים על לב ממושמע כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, נקודת המבט שלכם תשתנה. כל עוד תהיו מסוגלים לקבל את הייסורים החוזרים והנשנים, המנטליות הישנה שלכם תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלכם תתחלף מהיסוד בחדשה, גם הנוהג שלכם ישתנה בהתאם. כך, השירות שלכם יהפוך יותר ויותר מוכוון מטרה, והוא יותר ויותר יהיה מסוגל להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכלו לשנות את חייכם, את הבנתכם על החיים ואת תפיסותיכם הרבות על אלוהים, הטבעיות שלכם תצטמצם בהדרגה. זו התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם, לא פחות מכך. זה השינוי שייראה באדם. אם באמונכם באלוהים, כל מה שאתם יודעים קשור להכנעת גופכם, להישרדות ולסבל, ואם לא ברור לכם אם מעשיכם נכונים או שגויים, לא כל שכן למען מי הם, איך ייתכן שנוהג כזה יוביל לשינוי?
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
14. עליכם להבין שמה שאני דורש מכם הוא לא שיעבוד של גופכם או שליטה במוחכם ומניעה ממנו לחשוב מחשבות שרירותיות. זו גם לא מטרת העבודה וגם לא העבודה שיש לעשות ברגע זה. ... עליכם להבין את עבודתו של אלוהים ולהכיר את אופייכם, מהותכם וחייכם הישנים. במיוחד, עליכם להכיר את הנהגים השגויים והמעשים האנושיים השגויים שלכם מהעבר. כדי להשתנות, עליכם להתחיל משינוי בחשיבתכם. ראשית, החליפו את חשיבתכם הישנה בחדשה והניחו לחשיבה החדשה שלכם לשלוט בדבריכם, במעשיכם ובחייכם. זה מה שנדרש מכל אחד מכם ברגע זה. אל תנהגו בעיוורון ואל תצייתו בעיוורון. צריכים להיות לכם בסיס ומטרה. אל תשטו בעצמכם. עליכם לדעת בדיוק למה נועדה אמונתכם באלוהים, מה יש לקבל ממנה ובמה עליכם להיווכח ברגע זה. חובה שתדעו כל זאת.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
15. כשהבנתכם על מעשיו של אלוהים תשתנה, כשתהיה לכם הבנה חדשה של האמת על כל דבר שאלוהים אומר, וכשהבנתכם הפנימית תרומם, יחול בחייכם מפנה לטובה. כל מה שבני אדם עושים ואומרים כעת הוא מעשי. אלה לא דוקטרינות אלא הדברים שבני האדם זקוקים להם למען חייהם והדברים שצריכים להיות ברשותם. זה השינוי שחל באדם במהלך עבודת הכיבוש, השינוי שעל האדם לחוות, והתוצאה לאחר שהאדם נכבש. לאחר שתשנו את חשיבתכם, תאמצו גישה מנטלית חדשה, תבטלו את תפיסותיכם וכוונותיכם ואת חשיבתכם ההגיונית מהעבר, תשליכו מעליכם את הדברים המושרשים שבתוככם ותזכו בהבנה חדשה על האמונה באלוהים, העדויות שתישאו יהיו מרוממות, וכל הווייתכם תשתנה באמת. כל אלה הם הדברים המעשיים, המציאותיים והבסיסיים ביותר – דברים שבני אדם התקשו לגעת בהם בעבר ודברים שהם לא יכלו לבוא איתם במגע. הם העבודה האמיתית של רוח האל.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
16. בסיכומה של כל עבודת הכיבוש, חובה על כולכם להבין שאלוהים הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, אלא אלוהי הבריאה כולה. הוא ברא את האנושות כולה, ולא רק את בני ישראל. אם אתם אומרים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד או שלא ייתכן שאלוהים יתגלם כבשר ודם באומה כלשהי מחוץ לישראל, הרי שעדיין לא הבנתם דבר במהלך עבודת הכיבוש, ואתם לא מכירים כלל בכך שאלוהים הוא אלוהיכם. הדבר היחיד שאתם מכירים בו הוא שאלוהים עבר מישראל לסין ושנכפה עליו להיות אלוהיכם. אם אתם עדיין רואים את הדברים כך, עבודתי בכם הייתה לחינם ולא הבנתם דבר מדבריי. בסופו של דבר, אם כמו מַתִּי, תכתבו לי שוב שושלת יוחסין, תמצאו לי "אב קדמון" מתאים, ותמצאו לי את השורש הנכון – כך שלאלוהים יהיו שתי שושלות יוחסין לשתי ההתגלמויות שלו –זו תהיה הבדיחה הגדולה ביותר בעולם, הלא כן? האם אתם, "בעלי הכוונות הטובות", שמצאתם לי שושלת יוחסין, הפכתם לבני האדם שחילקו את אלוהים? האם אתם מסוגלים לקחת על עצמכם את נטל החטא הזה? אחרי כל עבודת הכיבוש הזו, אם אתם עדיין לא מאמינים שאלוהים הוא אלוהי הבריאה כולה, ואם אתם עדיין חושבים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד, הרי שאתם מתנגדים לאלוהים בגלוי, הלא כן? מטרת הכיבוש שלכם היום היא שתכירו בכך שאלוהים הוא אלוהיכם ואלוהיהם של אחרים, וחשוב מכל, אלוהי כל אוהביו ואלוהי הבריאה כולה. הוא אלוהי הם של בני ישראל ואלוהי המצרים. הוא אלוהי הבריטים ואלוהי האמריקנים. הוא לא רק אלוהיהם של אדם וחווה, אלא גם אלוהי כל צאצאיהם. הוא אלוהי כל הדברים שבשמיים ובארץ.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
17. גם משפחת בני ישראל וגם כל משפחות הגויים נמצאות בידיו של אל אחד. לא זו בלבד שהוא עבד בישראל במשך כמה אלפי שנים ונולד פעם ביהודה, אלא שהיום הוא יורד אל פני האדמה בסין, המקום שבו רובץ התנין הגדול האדום כאש, כשהוא מפותל אל תוך עצמו. אם משום שהוא נולד ביהודה, הוא מלך היהודים, פירוש הדבר שירידתו אל קרבכם היום הופכת אותו לאלוהיכם, הלא כן? הוא הוביל את בני ישראל ונולד ביהודה, והוא נולד גם בארץ של גויים. כל עבודתו היא למען האנושות כולה, שאותה הוא ברא, הלא כן? האם הוא אוהב את בני ישראל פי מאה ומתעב את הגויים פי אלף? האין זו תפיסתכם? אתם הם אלה שלא מכירים באלוהים – לא נכון לומר שאלוהים מעולם לא היה אלוהיכם. אתם אלה שדוחים את אלוהים – לא נכון לומר שאלוהים לא מוכן להיות אלוהיכם. מי מקרב הברואים לא מצוי בידיו של האל הכול יכול? כיבושכם היום נעשה במטרה גרום לכם להכיר בכך שאלוהים אינו אלא אלוהיכם, הלא כן? אם אתם עדיין טוענים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ואם אתם עדיין טוענים שבית דוד בישראל הוא מקור הולדתו של אלוהים, ושאין אומה מלבד ישראל אשר כשירה "להוליד" את אלוהים, ואם אתם חושבים שעל אחת כמה וכמה, אף משפחת גויים לא מסוגלת לקבל באופן אישי את עבודתו של יהוה – אם אתם עדיין חושבים כך, פירוש הדבר שאתם סרבנים עיקשים, הלא כן? אל תתקבעו תמיד על ישראל. אלוהים נמצא ממש כאן ביניכם כיום. בנוסף, אל תמשיכו להביט אל השמיים. חדלו לערוג לאלוהיכם שבשמיים! אלוהים ירד אל קרבכם, אז איך ייתכן שהוא יהיה בשמיים? לא האמנתם באלוהים מזה זמן רב מאוד, אך יש לכם תפיסות רבות לגביו, עד כדי כך שאתם לא מעזים לחשוב ולו לשנייה אחת שאלוהים של בני ישראל היה מואיל בטובו לכבד אתכם בנוכחותו. יותר מזאת, אתם לא מעזים לחשוב על השאלה איך ייתכן שתוכלו לראות את אלוהים מופיע בכבודו ובעצמו בהתחשב בזוהמה הבלתי נסבלת שלכם. כמו כן, מעולם לא חשבתם על השאלה איך ייתכן שאלוהים ירד אל פני האדמה בכבודו ובעצמו לארץ של גויים. עליו לרדת אל פני האדמה בהר סיני או הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. כל הגויים (כלומר בני אדם מחוץ לעם ישראל) הם מושא תיעובו, הלא כן? איך ייתכן שהוא יעבוד בקרבם בכבודו ובעצמו? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות האלה. מכיוון שכך, ראיתם את אלוהים מופיע בקרבכם בכבודו ובעצמו – לא על הר סיני או הר הזיתים, אלא בקרב בני אדם שהוא מעולם לא הוביל בעבר.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
18. אחרי שאלוהים עשה את שני שלבי עבודתו בישראל, גם בני ישראל וגם כל הגויים החלו לטפח את התפיסה הזו: אומנם נכון שאלוהים ברא את כל הדברים, אך הוא מוכן להיות אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ולא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים כך: אלוהים יכול להיות אלוהינו בלבד, לא אלוהיכם, הגויים, ומפני שאתם לא יראים את יהוה, יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. עוד מאמינים היהודים האלה כך: האדון ישוע אימץ את צלמנו, צלם העם היהודי, והוא אל הנושא את אות העם היהודי. אלוהים עובד רק בקרבנו. צלמו של אלוהים וצלמנו דומים; צלמנו קרוב יותר לזה של אלוהים. האדון ישוע הוא מלכנו, מלך היהודים; הגויים לא מוסמכים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת למעננו, היהודים. רק על סמך שני שלבי העבודה האלה, יצרו בני ישראל והעם היהודי תפיסות כה רבות. הם תובעים את אלוהים לעצמם באופן שתלטני ולא מודים שאלוהים הוא גם אלוהי הגויים. כך, אלוהים הפך לחלל ריק בלב הגויים. הסיבה לכך היא שכולם החלו להאמין שאלוהים לא רוצה להיות אלוהי הגויים ואוהב רק את בני ישראל ואת היהודים – עמו הנבחר –בייחוד את השליחים שהיו חסידיו. אתם לא יודעים שהעבודה שעשו יהוה וישוע הייתה למען הישרדותה של האנושות כולה? האם אתם מכירים כעת בכך שאלוהים הוא האל של כולכם, של כל מי שנולד מחוץ לישראל? האין אלוהים ממש כאן בקרבכם היום? לא ייתכן שזה חלום, נכון? האם אתם לא מקבלים את המציאות הזו? אתם לא מעזים להאמין בכך או לחשוב על כך. יהיה אשר יהיה האופן שבו אתם רואים זאת, האין אלוהים ממש כאן בקרבכם? האם אתם עדיין מפחדים להאמין בדברים האלה? מהיום הזה והלאה, כל העמים הכבושים וכל מי שרוצה להיות חסידו של אלוהים הם עמו הנבחר של אלוהים, הלא כן? אתם כולכם, החסידים של היום, העם הנבחר מחוץ לישראל, הלא כן? מעמדכם זהה למעמדם של בני ישראל, הלא כן? כל אלה הם הדברים שעליכם להכיר בהם, הלא כן? האין זו המטרה של עבודת כיבושכם? מכיוון שאתם יכולים לראות את אלוהים, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מהראשית וגם בעתיד. הוא לא ייטוש אתכם כל עוד כולכם מוכנים להיות חסידיו וברואיו הנאמנים והממושמעים.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
19. מה פירוש הדבר להפוך למושלם? מה פירוש הדבר להיכבש? באילו אמות מידה על האדם לעמוד כדי להיכבש? ובאילו אמות מידה עליו לעמוד כדי להפוך למושלם? כיבוש והבאה לידי שלמות – המטרה של שניהם היא הכנת האדם כדי שהוא יוכל לשוב לדמותו המקורית ולהשתחרר מטבעו השטני המושחת ומהשפעת השטן. הכיבוש הזה בא בשלב מוקדם בתהליך הכנת האדם, כלומר זה השלב הראשון של העבודה. הבאה לידי שלמות היא השלב השני, או העבודה המסכמת. על כל בן אנוש לעבור את הכיבוש. אחרת, הוא לא יוכל להכיר את אלוהים והוא לא יידע שיש אלוהים, כלומר לא יוכל להכיר באלוהים. ואם אדם לא מכיר באלוהים, אלוהים לא יהיה מסוגל כלל להשלים אותו, מפני שהוא לא יעמוד באמות המידה להשלמה הזו. אם אתם אפילו לא מכירים באלוהים, איך תוכלו להכיר אותו? ואיך תחפשו אחריו? כמו כן, לא תוכלו לשאת עליו עדות, לא כל שכן להחזיק באמונה הנחוצה כדי להשביע את רצונו. לכן, השלב הראשון לכל מי שרוצה שאלוהים ישלים אותו חייב להיות השלב של עבודת הכיבוש. זה התנאי הראשון. אולם מטרתם של הכיבוש וההבאה לידי שלמות כאחד היא להכין את האדם ולשנותו, וכל אחד מהם הוא פריט בעבודה של ניהול האדם. שני השלבים האלה הם מה שנדרש כדי להפוך אדם לאדם שלם. לא ניתן לדלג על אף אחד מהשלבים. נכון שהמילה "להיכבש" לא נשמעת נחמדה במיוחד, אך למעשה, תהליך כיבושו של אדם הוא תהליך שינויו. לאחר שתיכבשו, ייתכן שלא תיפטרו לחלוטין מהטבע המושחת שלכם, אך תכירו אותו. באמצעות עבודת הכיבוש, תכירו את האנושיות השפלה שלכם ותכירו חלק גדול מהמרדנות שלכם. על אף שלא תוכלו להשליך אותם מעליכם או לשנות אותם בפרק הזמן הקצר של עבודת הכיבוש, אתם תכירו אותם. הדבר מניח את היסודות להפיכתכם למושלמים. אם כך, כיבוש והבאה לידי שלמות נעשים שניהם כדי לשנות את האדם וכדי לפטור אותו מטבעו השטני המושחת, כדי שהוא יוכל להעניק את כל כולו לאלוהים. העניין הוא שהכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי הטבע האנושי וכן השלב הראשון בהענקתו את כל כולו לאלוהים – שלב נמוך יותר מההבאה לידי שלמות. טבע חייו של אדם שנכבש משתנה הרבה פחות מזה של אדם שהפך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות שונים זה מזה מבחינה מושגית, מפני שהם שלבים שונים בעבודה, ומפני שהם דורשים אמות מידה שונות מבני אדם – הכיבוש דורש אמות מידה נמוכות יותר וההבאה לידי שלמות דורשת אמות מידה גבוהות יותר. בני אדם שהפכו למושלמים הם צדיקים, בני אדם שהפכו לקדושים וטהורים – הם ההתגבשות של עבודת ניהול האנושות, או תוצרים סופיים. על אף שהם לא בני אדם שאין בהם אשם, הם בני אדם ששואפים לחיות חיים בעלי משמעות. אולם מה באשר לבני האדם שנכבשו? הם מכירים בקיומו של אלוהים במילים בלבד – הם מכירים בכך שאלוהים התגלם כבשר ודם, שהדבר מופיע בבשר, ושאלוהים ירד אל פני האדמה כדי לעשות את העבודה של המשפט והייסורים. הם גם מכירים בכך שהמשפט והייסורים של אלוהים, וכן וההכאה והזיכוך שלו, מועילים לאדם. כלומר הם רק מתחילים לקבל דמות אנושית, ויש להם הבנה מסוימת על החיים, אך היא עדיין מעורפלת. במילים אחרות, הם רק מתחילים להיות בעלי אנושיות. אלה הן תוצאות הכיבוש. כשבני אדם עולים על נתיב ההבאה לידי שלמות, טבעם הישן יכול להשתנות. יתרה מכך, חייהם הולכים וגדלים, ובהדרגה, הם נוכחים באמת באופן עמוק יותר. הם מסוגלים לתעב את העולם ולתעב את כל מי שלא מחפש אחר האמת. במיוחד, הם מתעבים את עצמם, אך יותר מכך, הם מכירים את עצמם בבירור. הם מוכנים לחיות על פי האמת וקובעים לעצמם כמטרה את החיפוש אחר האמת. הם לא מוכנים לחיות בתוך המחשבות שהמוח שלהם יוצר, והם מתעבים את צדקנותו, התנשאותו ויהירותו של האדם. הם מדברים תוך תחושה עזה של הגינות, הם מטפלים בדברים מתוך הבחנה, הם ניחנים בחוכמה, והם נשמעים בנאמנות לאלוהים. אם הם חווים רגע של ייסורים ומשפט, לא זו בלבד שהם לא נעשים פסיביים או חלשים, אלא שהם מכירים תודה על כך. הם לא יכולים להסתדר ללא הייסורים והמשפט של אלוהים – הם יכולים לקבל דרכם את הגנתו. הם לא עוסקים באמונה של שלווה ושמחה ושל חיפוש לחם כדי להשביע את הרעב. הם גם לא מחפשים אחר הנאות גופניות בנות חלוף. אלה הם הדברים שיש למי שהפך למושלם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
20. אתם אומרים שאתם מכירים באלוהים בהתגלמותו ובכך שהדבר מופיע בבשר, אך אתם עושים מעשים שונים מאחורי גבו של אלוהים, ואתם לא נוהגים כרצונו ולא יראים ממנו. האם זו הכרה באלוהים? אתם מכירים בדבריו אך מסרבים להנהיג אפילו את הדברים שאתם מסוגלים להנהיג, ואתם מצייתים לדרכו. האם זו הכרה? אתם מכירים בו, אך הלך הרוח היחיד שלכם הוא להישמר מפניו ולעולם לא לירוא אותו. אם ראיתם את עבודתו והכרתם בה, ואם אתם יודעים שהוא אלוהים, אך מצבכם נותר פושר וללא כל שינוי, עדיין לא נכבשתם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
21. אדם שנכבש צריך לעשות ככל יכולתו. הוא רוצה להיווכח ולהגיע לאמיתות נעלות, על אף שהוא עדיין לא מסוגל לעשות זאת. רק מפני שהוא מוגבל ביכולת הקליטה שלו, הנהגים שלו מוגבלים ותחומים. אולם עליו לעשות לכל הפחות את כל מה שהוא יכול לעשות. אם תוכלו לעשות את הדברים האלה, זה יהיה בזכות העבודה הכובשת. נניח שתאמרו, "מכיוון שאלוהים יכול להפיק מילים כה רבות שהאדם לא יכול, אם הוא לא אלוהים, מ כן"? חשיבה כזו אין פירושה שאתם מכירים באלוהים. אם אתם מכירים באלוהים, עליכם להראות זאת במעשים שלכם. להנהיג כנסייה ללא יכולת לעשות מעשים צודקים, לחמוד כספים ולהזרים בסתר וללא-הרף את כספי הכנסייה לכיסים שלכם – האם זו הכרה בכך שיש אלוהים? אלוהים הוא כול יכול ויש לירוא מפניו. איך ייתכן שאתם לא פוחדים, אם אתם באמת מכירים בכך שיש אלוהים? כיצד אתם יכולים לעשות מעשים כה מתועבים? האם ניתן לכנות זאת אמונה? האם אתם מכירים בו באמת? האם אלוהים הוא מה שאתם מאמינים בו? מה שאתם מאמינים בו הוא אל מעורפל – לכן אתם לא פוחדים! כל מי שמכיר באלוהים ומכיר אותו באמת פוחד לעשות כל מעשה שמתנגד לאלוהים, או אשר מנוגד למצפונו שלו. בני האדם האלה פוחדים במיוחד לעשות מעשים שהם יודעים שהם מנוגדים לרצונו של אלוהים. רק בכך ניתן לראות הכרה בקיומו של אלוהים. מה עליך לעשות כשהוריך מניאים אותך מלהאמין באלוהים? כיצד עלייך לאהוב את אלוהים כשבעלך חסר האמונה מתייחס אלייך יפה? וכיצד עליכם לאהוב את אלוהים כשהאחים והאחיות מתעבים אתכם? אם אתם מכירים בו, אתם תנהגו כראוי ותביאו לידי ביטוי את המציאות בכל המצבים האלה. אם לא תצליחו לפעול באופן קונקרטי, אלא רק תאמרו שאתם מכירים בקיומו של אלוהים, אתם בני אדם שיודעים רק לדבר! אתם אומרים שאתם מאמינים באלוהים ומכירים בו, אולם איך אתם מכירים בו? איך אתם מאמינים בו? האם אתם מפחדים ממנו? האם אתם יראים אותו? האם אתם אוהבים אותו בתוך תוככם? כשאתם במצוקה וכשאין לכם על מי להישען, אתם מרגישים שיש לאהוב את אלוהים, ואחר כך אתם שוכחים מכך לחלוטין. זו לא אהבה לאלוהים ולא אמונה באלוהים! מה אלוהים רוצה שהאדם ישיג בסופו של דבר? כל המצבים שהזכרתי, כגון לחשוב שאתם בני אדם חשובים, להרגיש שאתם מהירי תפיסה, לשלוט באחרים, להתנשא על אחרים, לבקר בני אדם על פי מראם החיצוני, לנהוג בבריונות כלפי בני אדם ישרים, לחמוד את כספי הכנסייה, וכן הלאה – אלה דוגמאות לביטויים של הטבע השטני המושחת שלכם שהכיבוש יימחה מכם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
22. העבודה הכובשת שנעשית בכם היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של העבודה הזו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר להפוך אותם למושלמים ולקבוצה של מתגברים, בתור קבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של אלוהים, לקבל את הישועה הגדולה ביותר מאלוהים, ולקבל מאלוהים ישועה מלאה, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ומרחמים, אלא חשוב יותר, מייסורים וממשפט. כל מה שאלוהים עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. גם הייסורים והמשפט שראיתם הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה שמובילה את האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. מצד רביעי, המטרה היא להניח יסודות להפצה של עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה שאלוהים עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו להיות להם חיים אנושיים רגילים, מפני שהאדם לא יודע איך לחיות את חייו. ללא הנחייה כזו, תוכלו לחיות רק חיים ריקים מתוכן, חיים חסרי ערך וחסרי משמעות, ולא תדעו כלל כיצד להיות בני אדם רגילים. זו החשיבות העמוקה ביותר של כיבוש האדם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
23. כולכם חיים במקום של חטא והפקרות; כולכם בני אדם מופקרים וחוטאים. כיום, לא זו בלבד שאתם יכולים לראות את אלוהים, אלא חשוב מכך, קיבלתם ייסורים ומשפט, וזכיתם הישועה העמוקה ביותר, כלומר קיבלתם את אהבתו הגדולה ביותר של אלוהים. כל מה שהוא עושה הוא אהבת אמת אליכם; אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתבחנו את עצמכם ותקבלו את הישועה האדירה הזו. כל זה נעשה כדי להכין את האדם. מההתחלה ועד הסוף, אלוהים עשה את המרב כדי להושיע את האדם, והוא בשום אופן לא מוכן להשמיד לחלוטין את בני האדם שהוא ברא במו ידיו. כעת הוא בא אל קרבכם כדי לעבוד. האין זו ישועה רבה עוד יותר? אילו הוא שנא אתכם, האם הוא בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה כדי להנחות אתכם באופן אישי? למה שהוא יסבול כך? אלוהים לא שונא אתכם, ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של אלוהים היא האהבה האמיתית ביותר. רק בגלל מרדנותם של בני האדם, עליו להושיע אותם באמצעות משפט. אחרת, הם לא היו זוכים בישועה. מכיוון שאתם לא יודעים איך לקיים את חייכם או איך לחיות, ומכיוון שאתם חיים במקום מופקר ומלא חטא כזה ושאתם שדים מופקרים ומזוהמים, לבו לא מניח לו לאפשר לכם להפוך למושחתים עוד יותר. כמו כן, לבו לא מניח לו לראות אתכם חיים במקום כה מזוהם, כשהשטן רומס אתכם כרצונו, ולבו גם לא מניח לו לתת לכם ליפול אל השאול. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה מכם ולהושיע אתכם עד תום. זו המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – הוא עושה זאת רק למען הישועה.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
24. אם אתם לא מבינים שכל מה שנעשה בכם הוא אהבה וישועה, ואם אתם חושבים שזו רק שיטה או דרך לענות את האדם ודבר שאין לתת בו אמון, אתם יכולים באותה מידה לשוב לעולמכם ולסבול כאב ומצוקה! אם אתם מוכנים להיות בזרם הזה וליהנות מהמשפט הזה ומהישועה האדירה הזו, ליהנות מכל הברכה הזו שלא ניתן למצוא בשום מקום בעולם האנושי, וליהנות מהאהבה הזו, הישארו בצייתנות בתוך הזרם הזה כדי לקבל את עבודת הכיבוש, וכדי שתוכלו להפוך למושלמים. על אף שכעת אתם סובלים כאב וזיכוך כתוצאה מהמשפט, יש לכאב הזה ערך ומשמעות. על אף שייסורים ומשפט הם זיכוך וגילויים חסרי רחמים לאדם שנועדו להעניש אותו על חטאיו ולהעניש את בשרו ודמו, שום חלק בעבודה הזו לא נועד לגנות ולהשמיד את בשרו ודמו. מטרתם של כל הגילויים החמורים של דבר האל היא להוביל אתכם אל דרך הישר. אתם חוויתם באופן אישי חלק כה גדול מהעבודה הזו, וברור שהיא לא הובילה אתכם לדרך רעה! כולה נועדה לאפשר לכם להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה; כולה היא דבר מה שהאנושיות הרגילה שלכם יכולה להשיג. כל שלב בעבודה נעשה על סמך הצרכים שלכם, בהתאם לחולשות שלכם ובהתאם לשיעור קומתכם בפועל, ולא מוטל עליכם שום נטל קשה מנשוא. על אף שאתם לא מסוגלים לראות זאת בבירור כעת ושאתם מרגישים שאני מחמיר איתכם, על אף שאתם מוסיפים לחשוב שהסיבה לכך שאני מייסר ושופט אתכם בכל יום ונוזף בכם בכל יום היא שאני שונא אתכם, ועל אף שמה שאתם מקבלים הוא ייסורים ומשפט, למעשה, זו אהבה אליכם וכן הגנה רבה עליכם. אם אתם לא יכולים לתפוס את משמעותה העמוקה של העבודה הזו, פשוט אין כל דרך שבה תוכלו להמשיך בחוויה שלכם. עליכם להתנחם למען ישועה כזו. אל תסרבו להתעשת. אחרי שהגעתם עד הלום, עליכם לראות בבירור את חשיבותה של העבודה הכובשת הזו. אל תחזיקו השקפה כזו וכזו!
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה