כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו חלק 5

גורלו של האדם נקבע לפי יחסו לאלוהים

אלוהים הוא אל חי, וממש כפי שבני האדם פועלים באופן שונה במצבים שונים, כך יש לאלוהים יחס שונה לפעולות השונות האלה, משום שהוא לא בובה על חוט, ולא אוויר. הכרת יחסו של אלוהים היא דבר שראוי שהgאנושות תעסוק בו.
בני האדם צריכים ללמוד איך הם יכולים להכיר את טבעו של אלוהים ולהבין את לבו לאט לאט, על פי היכרותם עם יחסו. כשתכירו את לבו של אלוהים לאט לאט, לא תחשבו שיראת האל והישמרות מרע הם דבר שקשה להשיג. יתר על כן, כשמבינים את אלוהים, יותר קשה להסיק מסקנות לגביו. כשתפסיקו להסיק מסקנות לגבי אלוהים, הסיכוי שלכם לפגוע בו קטן, ובלא יודעין, אלוהים יאפשר לכם להכיר אותו, וכך תראו את אלוהים בלבכם. אתם תפסיקו להגדיר את אלוהים לפי הדוקטרינות, המכתבים והתיאוריות שהתמחיתם בהם. במקום זאת, בזכות החיפוש אחר כוונותיו של אלוהים בכל הדברים, אתם תהפכו בלא יודעין לבני אדם כלבבו של אלוהים.

עבודתו של אלוהים היא נסתרת ולא ניתנת למגע אנושי, אך בעיני אלוהים, מעשיו של כל אדם ואדם ויחסו לאלוהים לא רק ניתנים לתפיסתו של אלוהים, אלא שהם ממש גלויים לו. זה דבר שכולם צריכים להכיר בו ולהבין. יכול להיות שאתם תמיד תוהים: "האם אלוהים יודע מה אני עושה כאן? האם אלוהים יודע מה עובר במחשבותיי ברגע זה ממש? אולי הוא יודע, ואולי לא." אם תאמצו את ההשקפה הזו, ותהיו חסידיו של אלוהים ותאמינו בו, אך תפקפקו בעבודתו ובקיומו, במוקדם או במאוחר, יבוא היום שבו תכעיסו אותו, משום שאתם כבר עומדים על קצה תהום מסוכנת. ראיתי בני אדם שהאמינו באלוהים במשך שנים רבות, אך עדיין לא זכו במציאות האמת, והם אפילו לא מבינים את רצונו של אלוהים. שיעור קומתם בחיים לא מתקדם לשום מקום, והם דבקים רק בדוקטרינות הרדודות ביותר. זאת מפני שבני האדם האלה מעולם לא קיבלו את דבר האל כחייהם, ומפני שהם מעולם לא הכירו בקיומו וקיבלו אותו. האם אתם חושבים שאלוהים רואה בני אדם כאלה ורווה נחת? האם הם מנחמים אותו? אם כך, השיטה שבה בני האדם מאמינים באלוהים היא שחורצת את גורלם. בין שהשאלה היא איך אתם מחפשים את אלוהים או איך אתם מתייחסים לאלוהים, יחסכם היא הדבר החשוב ביותר. אל תזניחו את אלוהים כאילו הוא אוויר המרחף במחשבותיכם. תמיד חשבו על האל שאתם מאמינים בו כאל חי, כאל אמיתי. הוא לא נמצא אי-שם ברקיע השלישי בחוסר מעש. במקום זאת, הוא כל הזמן מתבונן בלבם של כל בני האדם, מביט במה אתם עושים, בכל מילה קטנה ובכל מעשה קטן שלכם, ומביט בהתנהגותכם וביחסכם לאלוהים. בין שאתם מוכנים להתמסר אל אלוהים ובין שלא, כל התנהגותכם, מחשבותיכם ודעותיכם גלויות לאלוהים, והוא מביט בהן. על פי התנהגותכם ועל פי מעשיכם ולפי יחסכם אליו דעתו עליכם ויחסו אליכם, משתנים כל העת. אני רוצה לתת עצה לבני האדם שרוצים לשים את עצמם בידיו של אלוהים כאילו הם תינוקות שהוא צריך לאהוב כהורה, כאילו הוא לא יכול לעזוב אתכם לעולם, וכאילו יחסו אליכם הוא קבוע ולא יכול להשתנות: הפסיקו לחלום! אלוהים הוא צודק בטיפולו בכל אדם ואדם. הוא ניגש לעבודה של כיבושו וישועתו של האדם במלוא הרצינות. זה הניהול שלו. הוא מטפל בכל אדם ואדם ברצינות, ולא כחיית מחמד שהוא רוצה לשחק איתה. אהבתו של אלוהים לאדם היא לא אהבה שמפנקת יתר על המידה. רחמיו וסובלנותו כלפי האנושות היא לא פייסניים או פזיזים. נהפוך הוא, אהבתו של אלוהים לאנושות מורכבת מהוקרה, רחמים וכבוד לחייה. רחמיו וסובלנותו מבטאים את ציפיותיו מהאדם. רחמיו וסובלנותו הם מה שהאנושות צריכה כדי לשרוד. אלוהים חי, ואלוהים באמת קיים. יחסו לאנושות הוא עקרוני, ולא דוגמטי כלל, והוא יכול להשתנות. מה שהוא רוצה למען האנושות משתנה בהדרגה ומתפתח עם הזמן, בהתאם לנסיבות וליחס שלו לכל אדם ואדם. על כן, אתם צריכים להבין זאת היטב, ולתפוס את העובדה שמהותו של אלוהים היא נצחית, ושטבעו יתבטא בזמנים שונים ובהקשרים שונים. אתם אולי לא חושבים שזה עניין כבד משקל, ואתם משתמשים בתפיסות האישיות שלכם כדי לדמיין איך אלוהים צריך לעשות דברים. אולם יש זמנים שבהם ההיפך הגמור מההשקפה שלכם הוא הנכון, ושכאשר אתם משתמשים בתפיסות האישיות שלכם כדי לאמוד את אלוהים, אתם מכעיסים אותו. זאת משום שאלוהים לא פועל כפי שאתם חושבים שהוא פועל, ואלוהים לא מתייחס בעניין הזה כפי שאתם אומרים שהוא יתייחס אליו. לכן אני מזכיר לכם להיזהר, להיות שקולים בגישתכם לכל הדברים שבסביבתכם וללמוד איך לאמץ את העיקרון של הצעידה בדרכו של אלוהים בכל הדברים – לירוא את אלוהים ולסור מרע. עליכם לפתח הבנה מוצקה בעניינים הקשורים לרצונו של אלוהים וליחסו של אלוהים. חפשו בני אדם נאורים שיוכלו לתקשר זאת, וחפש במלוא הרצינות. אל תתייחסו לאלוהים שבאמונתך כאל בובה על חוט – אל תמתחו ביקורת באופן שרירותי, אל תסיקו מסקנות שרירותיות, תנו לאלוהים את הכבוד שמגיע לו. בתהליך הישועה של אלוהים, כשאלוהים יגדיר את סופכם, בין שהוא יעניק לכם מרחמיו, מסובלנותו או ממשפטו וייסוריו, יחסו אליכם לא קבוע. הוא תלוי ביחסכם לאלוהים ובמידה שבה אתם מבינים את אלוהים. אל תתנו להיבט מקרי של האופן שבו אתם מכירים או מבינים את אלוהים להגדיר אותו לנצח נצחים. אל תאמינו באלוהים מת – האמינו באלוהים חי. זכרו זאת! אף על פי שדנתי כאן בכמה אמיתות שעליכם לשמוע לאור מצבכם הנוכחי ושיעור קומתכם הנוכחי, לא אכביד עליכם בעוד דרישות כדי לא לערער את התלהבותכם. אם אעשה זאת, לבכם יתמלא בקדרות רבה מדי, ותרגישו אכזבה רבה מדי כלפי אלוהים. במקום זאת, אני מקווה שאתם יכולים להשתמש באהבה שאתם רוחשים לאלוהים בלבכם, ולהשתמש ביחס מכבד לאלוהים כשתצעדו בנתיב שלפניכם. אל תתבלבלו בנוגע לאופן הטיפול באמונתכם באלוהים. טפלו בכך כאחת מהשאלות החשובות ביותר. שימו אותה בלבכם, הנהיגו אותה, קשרו אותה לחיים האמיתיים – אל תסתפקו רק במס שפתיים. זאת משום שזה עניין של חיים ומוות, וזה עניין שייקבע את גורלכם. אל תתייחסו אליו כאל בדיחה או כאל משחק ילדים! לאחר שחלקתי את הדברים האלה איתכם היום, אני תוהה מהו יבול ההבנה בדעתכם. האם יש שאלות כלשהן שתרצו לשאול על מה שאמרתי כאן היום?

על אף שהנושאים האלה די חדשים, ועל אף שהם קצת מנותקים מהשקפותיכם וממה שאתם בדרך כלל עוסקים בו ושמים לב אליו, אני חושב שלאחר שהם יתוקשרו לכם במשך זמן מה, אתם תפתחו הבנה כללית של כל מה שאמרתי כאן. מכיוון שאלה נושאים חדשים, שמעולם לא עסקתם בהם בעבר, אני מקווה שהם לא יעמיסו עליכם עוד יותר. אני אומר את הדברים האלה היום לא כדי להפחיד אתכם, ולא כדי לנסות לטפל בכם. מטרתי היא דווקא לעזור לכם להבין את האמת. אחרי הכל, יש מרחק בין האנושות ואלוהים: על אף שהאדם מאמין באלוהים, הוא מעולם לא הבין את אלוהים, והוא מעולם לא הכיר את יחסו של אלוהים. האדם גם מעולם לא היה נלהב לדעת מה יחסו של אלוהים. במקום זאת, הוא האמין בעיניים עצומות, התקדם בעיניים עצומות, והיה רשלן באופן שבו הוא הכיר והבין את אלוהים. לכן אני מרגיש חובה להבהיר לכם את העניינים האלה, ולעזור לכם להבין מהו בדיוק האל הזה שאתם מאמינים בו, מה הוא חושב, מה יחסו בטיפולו בבני אדם מסוגלים שונים, כמה אתם רחוקים מהגשמת דרישותיו, ומה הפער בין מעשיכם והרף שהוא מציב. המטרה בכך שתדעו את הדברים האלה היא שתהיה לכם אמת מידה בלבכם שבאמצעותה תוכלו לבחון לאיזה יבול הובילה הדרך שאתם צועדים בה, מה עוד לא השגתם בדרך הזו, ובאילו תחומים כלל לא התעסקתם. כשאתם מתקשרים ביניכם לבין עצמכם, אתם בדרך כלל מדברים על נושאים שכיחים אחדים. ההיקף צר והתוכן שטחי מאוד. יש מרחק או פער בין מה שאתם דנים בו לבין כוונותיו של אלוהים, ובין הדיונים שלכם לבין ההיקף והרף של דרישותיו של אלוהים. התקדמות כזו לאורך זמן תגרום לכם לסטות יותר ויותר מדרכו של אלוהים. אתם רק לוקחים מילים קיימות מאלוהים ומתחילים לעבוד אותן, והופכים אותן ופולחן ולתקנות. זה כל מה שזה! למעשה, אין לכם מקום בלבכם לאלוהים, ואלוהים מעולם לא זכה בלבכם. יש כאלה שחושבים שקשה מאוד להכיר את אלוהים – זו האמת. זה קשה! אם בני אדם יתבקשו למלא את חובתם ולעשות דברים כלפי חוץ, ואם הם יתבקשו לעבוד קשה, הם יחשבו שהאמונה באלוהים היא קלה מאוד, משום שכל זה כלול בטווח יכולותיו של האדם. אולם ברגע שהנושא עובר לתחומים של כוונותיו של אלוהים ויחסו לאדם, הדברים נהיים קשים בהרבה בעיני כולם. זאת משום שהדבר קשור למידה שבה בני האדם מבינים את האמת ולהיווכחותם במציאות – מובן שהוא קשה במידה מסוימת! אולם לאחר שאתם עוברים בדלת הראשונה, ולאחר שאתם מתחילים להיווכח בה, הדבר נעשה קל יותר ויותר.

נקודת הפתיחה ליראת האל היא התייחסות אליו כאל אלוהים

מישהו זה עתה העלה שאלה: איך ייתכן שאנחנו מכירים את אלוהים יותר טוב ממה שאיוב הכיר אותו, אך אנחנו לא יכולים לירוא את אלוהים? נגענו בנקודה הזו קודם לכן, נכון? למעשה, מהות השאלה הזו נדונה בעבר, ועל אף שאיוב לא הכיר את אלוהים באותה עת, הוא התייחס אליו כאל אלוהים וכאל אדון הכל בשמיים ובארץ. איוב לא ראה באלוהים אויב. במקום זאת, הוא עבד אותו כאדון הכל. מדוע בני האדם כיום מתנגדים כל כך לאלוהים? מדוע הם לא יכולים לירוא את אלוהים? סיבה אחת היא שהשטן השחית אותם לעומק. לאחר שהאופי השטני משתרש בעומק לבם של בני האדם, הם הופכים לאויבים של אלוהים. לפיכך, על אף שהם מאמינים באלוהים ומכירים בו, הם בכל זאת יכולים להתנגד לאלוהים ולהתייצב כהתנגדות לו. האופי האנושי קובע זאת. הסיבה השנייה לכך היא שעל אף שבני האדם מאמינים באלוהים, הם פשוט לא מתייחסים אליו כאל אלוהים. במקום זאת, הם סבורים שאלוהים מנוגד לאדם, הם מתייחסים אליו כאל אויבו של האדם, והם עוינים את אלוהים. זה עד כדי כך פשוט. הנושא הזה נדון במפגש הקודם, הלא כן? חשבו על כך: האם זו הסיבה? על אף שאתם מכירים את אלוהים במידה מועטה, במה מסתכמת ההכרה הזו? זה מה שכולם מדברים עליו, הלא כן? זה מה שאלוהים אמר לכם, הלא כן? אתם רק מכירים את ההיבטים התיאורטיים ושל הדוקטרינה. האם אי-פעם חוויתם היבט אמיתי של אלוהים? האם יש לכם ידע סובייקטיבי? האם היו לכם היכרות וחוויה מעשיות? אלמלא אלוהים סיפר לכם, האם יכולתם לדעת זאת? הידע התיאורטי שלכם לא מייצג את מה שאתם מכירים באמת. לסיכומו של עניין, ללא קשר לידע שלכם ולאופן שבו רכשתם אותו, עד שתכירו את אלוהים באמת, אלוהים יהיה האויב שלכם, ועד שתתייחסו אל אלוהים כאל אלוהים, הוא היה מנוגד לכם, מכיוון שאתם התגלמותו של השטן.

כשאתם ביחד עם ישוע, אולי אתם יכולים להגיש לו שלוש ארוחות ביום, אולי אתם יכולים להגיש לו תה ולספק את צרכיו היומיומיים, ולכאורה להתייחס אל ישוע כאל אלוהים. בכל פעם שקורה משהו, השקפתם של בני האדם תמיד מנוגדת לזו של אלוהים. הם לעולם לא מצליחים להבין את השקפתו של אלוהים ולא מצליחים לקבל אותה. אף על פי שבני האדם יכולים לפעמים להסתדר עם אלוהים באופן שטחי, אין פירוש הדבר שהם תואמים אותו. ברגע שמשהו קורה, מרדנותו של האדם עולה על פני השטח, ומאמתת בכך את העוינות שבין האדם ואלוהים. העוינות הזו היא לא התנגדות של אלוהים לאדם, אלוהים לא רוצה להיות עוין כלפי האדם, ואלוהים לא רוצה להציב את האדם כמנוגד לאלוהים ולהתייחס אליו בהתאם. העוינות הזו היא דווקא ביטוי של מהות עוינת כלפי אלוהים הטמונה ברצונו הסובייקטיבי של האדם ובדעתו הלא-מודעת. מאחר שהאדם מתייחס לכל מה שבא מאלוהים כאל מושא מחקר, תגובתו לכל מה שבא מאלוהים ולכל מה שקשור לאלוהים היא קודם כל ניחוש והטלת ספק, ואז אימוץ מהיר של יחס שסותר את זה של אלוהים ומתנגד לאלוהים. לאחר מכן, האדם משתמש בהלכי הרוח הפסיביים האלה וחולק על אלוהים או מערער על אלוהים, אפילו עד כדי הטלת ספק אם ראוי להיות חסיד של אלוהים כזה. חרף העובדה שהרציונליות של האדם מפצירה בו שלא להתקדם בדרך הזו, הוא בכל זאת בוחר לעשות זאת, ולכן הוא ממשיך להתקדם ללא היסוס עד הסוף. לדוגמה, מה התגובה הראשונה של בני אדם מסוימים כשהם שומעים שמועות או הכפשות לגבי אלוהים? התגובה הראשונה שלהם היא: "לא ידוע לי אם השמועה הזו נכונה או לא, ואם היא קיימת או לא, ולכן אחכה ואראה." אחר כך, הם מתחילים להרהר: "אין דרך לאמת זאת. האם היא קיימת? האם השמועה הזו נכונה או לא?" על אף שבני האדם האלה לא מראים זאת כלפי חוץ, בלבם הם כבר החלו להטיל ספק, וכבר החלו להתכחש לאלוהים. מהי מהותו של יחס כזה, ומה מהותה של השקפה כזו? זו בגידה, הלא כן? לפני שהם מתמודדים עם העניין הזה, אי-אפשר לראות מה השקפתם של בני האדם האלה – נדמה שהם לא מתנגדים לאלוהים, שהם לא מתייחסים לאלוהים כאל אויב. עם זאת, ברגע שהם מתמודדים עם העניין הזה, הם מיד מתייצבים בצדו של השטן ומתנגדים לאלוהים. על מה זה מעיד? זה מעיד שהאדם ואלוהים מנוגדים זה לזה! אלוהים לא מתייחס אל האדם כאל אויב, אלא שמעצם מהותו, האדם עוין כלפי אלוהים. בלי קשר לשאלות כמה זמן אדם כלשהו הוא חסיד של אלוהים, איך הוא מהלל את אלוהים, איך הוא נמנע מהתנגדות לאלוהים, ואפילו אם הוא משתדל לאהוב את אלוהים, הוא לעולם לא יצליח להתייחס אל אלוהים כאל אלוהים. מהותו של האדם קובעת זאת, הלא כן? אם אתם מתייחסים אליו כאל אלוהים, ואם אתם מאמינים באמת שהוא אלוהים, האם אתם בכל זאת יכולים להטיל בו ספק כלשהו? האם עדיין יכולים להיות סימני שאלה בלבכם בנוגע לאלוהים? בשום אופן לא. מגמות העולם הזה הן כל כך מרושעות, האנושות הזו היא כל כך מרושעת – איך ייתכן שאין לכם תפיסות לגביהן? אתם עצמכם כל כך מרושעים – איך ייתכן שאין לכם תפיסות לגבי זה? אולם כמה שמועות והכפשות בודדות יכולות ליצור תפיסות גדולות לגבי אלוהים ודעות כה רבות, וזה מוכיח כמה בוסרי שיעור קומתכם! רק "זמזום" של כמה יתושים וכמה זבובים מגעילים הוא כל שצריך כדי להוליך אתכם שולל? איזה מין אדם הוא זה? האם אתם יודעים מה אלוהים חושב על בני אדם כאלה? יחסו של אלוהים בטיפולו בבני אדם כאלה למעשה ברור מאוד. אלוהים מטפל בבני האדם האלה רק בכך שהוא נוהג בהם בקרירות – יחסו הוא להתעלם מהם, ולא להתייחס ברצינות לבורים האלה. מדוע? משום שבלבו, הוא מעולם לא תכנן לזכות בבני האדם האלה, שנדרו להיות עוינים כלפיו עד הסוף, ואשר מעולם לא תכננו לחפש את הדרך להיות תואמים לו. אולי הדברים שאמרתי כעת פגעו בבני אדם מסוימים. אם כן, האם תרשו לי תמיד לפגוע בכם כך? בין שתרשו לי ובין שלא, כל מה שאני אומר הוא האמת! אם תמיד אפגע בכם כך ותמיד אחשוף את הצלקות שלכם, האם הדבר ישפיע על צלמו הנעלה של אלוהים בלבכם? (לא.) אני מסכים שלא. זאת משום שפשוט אין לכם מקום לאלוהים בלבכם. האל הנעלה ששוכן בלבכם, זה שאתם מגנים עליו בתוקף, הוא פשוט לא אלוהים. הוא פשוט פרי הדמיון האנושי. הוא פשוט לא קיים. לכן מוטב שאגלה את התשובה לחידה הזו. זו האמת המלאה, הלא כן? אלוהים האמיתי הוא לא פרי דמיונו של האדם. אני מקווה שאתם יכולים להתמודד עם המציאות הזו, מפני שהיא תעזור לכם להכיר את אלוהים.

בני האדם שאלוהים לא מכיר בהם

יש בני אדם מסוימים שאלוהים לא הכיר באמונתם בלבו מעולם. במילים אחרות, אלוהים לא הכיר בכך שבני האדם האלה הם חסידים שלו, משום שאלוהים לא משבח את אמונתם. במקרה של בני האדם האלה, בלי קשר למספר השנים שבהן הם היו חסידיו של אלוהים, דעותיהם והשקפותיהם מעולם לא השתנו. הם כמו הלא מאמינים, הם דבקים בעקרונות ובשיטות של הלא מאמינים, ולחוקים שלהם להישרדות ולאמונה. הם מעולם לא קיבלו את דבר האל כחייהם, מעולם לא האמינו שדבר האל הוא האמת, מעולם לא התכוונו לקבל את ישועתו של אלוהים, ומעולם לא הכירו באלוהים כאלוהיהם. הם מתייחסים לאמונה באלוהים כאל תחביב חובבני, והם מתייחסים לאלוהים כאל צידה רוחנית, ולכן הם לא סבורים שראוי לנסות להבין את טבעו של אלוהים או את מהותו של אלוהים. אפשר לומר שכל מה שנוגע לאלוהים האמיתי לא נקשור כלל לבני האדם האלה. הם לא מעוניינים בכך, והם לא יטרחו להגיב לכך. זאת משום שבעומק לבם, יש קול עוצמתי שתמיד אומר להם: אלוהים נסתר ולא ניתן למגע, ואלוהים לא קיים. הם סבורים שהניסיון להבין אל כזה לא שווה את המאמץ, שזו רק השליה עצמית. הם מכירים באלוהים רק במילים, והם לא נוקטים אף עמדה אמיתית. הם גם לא עושים דבר באופן מעשי, במחשבה שהם די פיקחים. איך אלוהים מתייחס לבני אדם כאלה? הוא רואה בהם לא מאמינים. יש כאלה ששואלים: "האם בני אדם שלא מאמינים יכולים לקרוא את דבר האל? האם הם יכולים למלא את חובתם? האם הם יכולים לומר 'אני אחיה למען אלוהים'?" מה שהאדם רואה לעתים קרובות הם המצגים החיצוניים של בני האדם, ולא את מהותם. אולם אלוהים לא מביט במצגים החיצוניים האלה. הוא רואה רק את מהותם ואת תוכם. לפיכך, יש לאלוהים יחס והגדרה כאלה לבני האדם האלה. בנוגע לאמירותיהם של בני האדם האלה, "מדוע אלוהים עושה את הדבר הזה? מדוע אלוהים עושה את הדבר ההוא? אין ביכולתי להבין את הדבר הזה. אין ביכולתי להבין את הדבר ההוא. הם לא מתיישבים עם תפיסותיו של האדם. עליכם להסביר לי את זה...", תשובתי היא כזו: האם צריך להסביר לכם את העניין הזה? האם העניין הזה קשור אליכם כהוא זה? מי אתם חושבים שאתם? מהיכן באתם? האם אתם מוסמכים לתת לאלוהים עצות לשיפור? האם אתם מאמינים בו? האם הוא מכיר באמונתכם? מאחר שאמונתכם לא קשורה לאלוהים כהוא זה, מה עניינכם במעשיו? אתם לא יודעים איך אלוהים מתייחס אליכם בלבו, אך אתם חושבים שאתם מוסמכים לנהל דו-שיח עם אלוהים?

דברי תוכחה

נכון שאתם מרגישים לא בנוח למשמע האמירות האלה? על אף שאתם כנראה לא מוכנים להאזין לדברים האלה, או שאתם כנראה לא מוכנים לקבל אותם, הם כולם עובדות. משום שזה שלב בעבודה שאלוהים צריך לבצע, אם לא אכפת לכם מכוונותיו של אלוהים, אם לא אכפת לכם מיחסו של אלוהים, ואם אתם לא מבינים את מהותו וטבעו של אלוהים, בסופו של דבר, אתם אלה שיפסידו. אל תאשימו את דבריי על כך שהם קשים להאזנה, ואל תאשימו אותם על כך שהם פוגמים בהתלהבות שלכם. אני אומר את האמת. אני לא מתכוון לייאש אתכם. ללא קשר למה שאני דורש מכם, וללא קשר לאופן שבו אתם צריכים למלא את הדרישות האלה, אני מקווה שתצעדו בנתיב הנכון, ושתצעדו בדרכו של אלוהים ולא תסטו מהנתיב הזה. אם לא תתקדמו בהתאם לדבר האל, ולא תצעדו בדרכו, לא יהיה ספק בכך שאתם מתמרדים באלוהים ושסטיתם מהנתיב הנכון. לפיכך, אני מרגיש שיש כמה עניינים שעליי להבהיר לכם, ולוודא שאתם מאמינים בהם באופן חד-משמעי, בבירור וללא צל של ספק. העניינים האלה יעזרו לכם להכיר בפירוש את יחסו של אלוהים, את כוונותיו של אלוהים, את האופן שבו אלוהים הופך את האדם למושלם ואת האופן שבו הוא קובע את סופו של האדם. אם יבוא יום שבו לא תהיו מסוגלים לעלות על הנתיב הזה, אני לא נושא על כך אחריות, מפני שהדברים האלה כבר נאמרו לכם בבירור רב. האופן שבו תטפלו בסופכם שלכם תלוי רק בכם. יש לאלוהים יחס שונה כלפי הסופים של בני אדם מסוגים שונים. יש לו דרכים משלו לאמוד את האדם, ויש לו רף שהוא דורש. הרף שלו לבני האדם הוא רף הוגן לכולם – אין כלל ספק בכך! לכן החששות של בני אדם מסוימים אינם הכרחיים. האם הוקל לכם עכשיו? זה הכל להיום. להתראות!

עוד

האל הכול יכול - ביאת המשיח