73. כאשר אלוהים התגלם כבשר ודם בעידן החסד, היתה זו דמותו של אדם יהודי. אם כן, מדוע אלוהי אחרית הימים הופיע כאדם אסייתי?

התשובה מתוך דברי אלוהים:

בהתחשב בכך שאלוהים הוא הישות האדירה ביותר בכל התבל, הן למעלה והן למטה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם?

אלוהים לובש את גוף הבשר ודם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא לא נוגע כלל לטבעו של אלוהים. מודע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שהוא יוכל לעבור לדורות העתיד? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? …הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום מתאים לשכון בו במהלך ביצוע עבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את עבודתה, לבוא במגע עם טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים הם שמו, עבודתו, צלמו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם לא נוגע כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? …אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו. …בנוסף לכך, לא ניתן להשתמש בשפה האנושית כדי לתמצת באופן מלא את צלמו של אלוהים, מכיוון שאלוהים מרומם מדי, גדול מדי, מופלא מדי ובלתי נתפס.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

חיוני שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יעזוב את פני האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, מפני שהוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות ולא להראות את צלמו לבני האדם. על אף שאלוהים, שהתגלם פעמיים כבשר ודם, כבר הגשים את חשיבותה של ההתגלמות, הוא בכל זאת לא יגלה עצמו לאומה כלשהי שלא ראתה אותו מעולם בעבר. ישוע לעולם לא יראה את עצמו שוב ליהודים כשמש הצדקה, והוא גם לא ירד אל הר הזיתים ויופיע בפני כל העמים. כל מה שהיהודים רואים הוא את דמותו במהלך חייו ביהודה. הסיבה לכך היא שעבודתו של התגלמות האל כישוע נגמרה מזמן, לפני אלפיים שנים. הוא לא ישוב ליהודה בצלמו הנוכחי, לא כל שכן יציג את צלמו משהותו באומות גויים כלשהן, מכיוון שצלמו של התגלמות האל כישוע הוא בסך הכל צלמו של יהודי, וכלל לא צלמו של בר האנוש שיוחנן ראה. על אף שישוע הבטיח לחסידיו שהוא ישוב, הוא לא סתם יראה את עצמו בצלם של יהודי לכל אלה שיושבים באומות הגויים. …הדבר זהה לאופן שבו צלמו של ישוע כאדם יהודי יכול לייצג רק את צלם האל כאשר הוא עבד ביהודה, ושהוא יכול לעשות את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את העבודה של סיום העידן או של השמדת האנושות. לפיכך, לאחר שהוא נצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה למרומים והסתתר לנצח מפני האדם. מאז ואילך, המאמינים הנאמנים באומות הגויים יכולים היו לראות רק את תמונתו, שאותה הם תלו על הקירות, ולא את ביטויו של האדון ישוע. התמונה הזו היא רק תמונה שהאדם צייר, ולא הצלם שאלוהים עצמו הראה לאדם. אלוהים לא יראה את עצמו בגלוי לעיני ההמון בצלם מהזמן שבו הוא התגלם פעמיים כבשר ודם. העבודה שהוא עושה בקרב האנושות נועדה לאפשר לבני האדם להבין את טבעו. כל זה מושג על ידי כך שהוא מראה לאדם עבודת העידנים השונים, וכן את הטבע שהוא גילה ברבים והעבודה שהוא עשה, ולא דרך ביטויו של ישוע. כלומר האדם לא מתוודע אל צלמו של אלוהים דרך הצלם הבשר והדם, אלא דרך העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו, בעל הצלם וצורה. ובאמצעות עבודתו (עבודתה), דמותו נראית וטבעו נודע. זו משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

ישוע ואני נובעים מאותה רוח. על אף שאין קשר בין בשרו לבשרי, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו לוקחים על עצמנו לא זהים, אנחנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות עבודתנו. כהונותינו לא דומות, כך שגם העבודה שאנחנו עושים והטבע שאנחנו מגלים לאדם הם שונים. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים ממה שהוא ראה והבין בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובדמותו, ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין שתי ההתגלמויות, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם בשתי תקופות שונות. העובדה שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם היא אמת שלא ניתנת לערעור, על אף שהם לא נצר לאותה שושלת ושהם לא דוברים שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהם חיים במדינות שונות ועושים את העבודה שעליהם לעשות, וכן שהם שייכים לתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח ושמהותם זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם ודמם. הדבר היחיד שהם חולקים הוא אותה האנושיות, אך המראה של בשרם ודמם ונסיבות לידתם אינם דומים. אין לכך השפעה על עבודתו של כל אחד מהם או על האופן שבו האדם מכיר אותם. אחרי הכל, בניתוח הסופי, הם אותה רוח, ואיש לא יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, רוחם מכוונת את כל הווייתם. היא מקצה להם עבודה שונה בתקופות שונות. בשרם ודמם אינם נצר לאותה שושלת. בדומה לכך, רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הם אותה רוח. זאת בדיוק כשם שישוע ואלוהים בהתגלמותו כיום הם אותה רוח. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד. זאת מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת החסד והנדיבות וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים של האדם ואת עבודת הטלת הקללות על האדם. בסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים?

מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'