菜單

29.8.18

קול של אלוהים | 5. שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות



דברי אלוהים רלוונטיים:

חשיבותה של התגלמות בבשר ודם היא בכך שאדם רגיל מבצע את עבודתו של אלוהים עצמו; כלומר, שאלוהים מבצע את עבודתו האלוהית באנושיות ועל ידי כך מביס את השטן. התגלמות בבשר ודם פירושה שרוח אלוהים נעשית לבשר ודם, כלומר, אלוהים נעשה לבשר ודם; העבודה שהוא עושה כבשר ודם היא עבודתה של רוח הקודש, אשר מתממשת בבשר ודם, באה לידי ביטוי בבשר ודם.
איש מלבד אלוהים בשר ודם אינו יכול להשלים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו; כלומר, רק התגלמותו של אלוהים בבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואיש מלבדה – יכולה להביא לידי ביטוי את העבודה האלוהית. אילו, במהלך ביאתו הראשונה, לא היתה לאלוהים האנושיות הרגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מייד לאחר שנולד יכול היה לעשות נסים, אילו מייד לאחר שלמד לדבר, יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שבו דרך לראשונה על האדמה, יכול היה לתפוס את כל ענייני העולם, להבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנותו אדם רגיל, ולא ניתן היה לכנות את בשרו, אדם בשר ודם. אם כך היה הדבר במקרה של המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמות אלוהים היו הולכות לאיבוד. העובדה שהייתה לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא היה אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם; העובדה שעבר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא היה בשר ודם רגיל; ויתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא היה דבר אלוהים, רוח אלוהים, בהתגלמותם בבשר ודם. אלוהים מתגלם בבשר ודם בשל צורכי העבודה; במלים אחרות, שלב זה של העבודה עליו לעשות כבשר ודם, באנושיות רגילה. זהו התנאי המוקדם ל"דבר המתגלם בבשר" ל"דבר המופיע בבשר" והסיפור האמיתי מאחורי שתי ההתגלמויות של אלוהים.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של אלוהים בהתגלמותו לבין גופו של האדם. אלוהים לא מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו, דבר שממנו אלוהים יזכה לכבוד רב. אף אחד מאלה הוא לא רצונו המקורי של אלוהים כשהוא מתגלם כבשר ודם. ואלוהים לא מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה הוא לא רצונו המקורי של אלוהים. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, זו עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר ולא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. אלוהים יורד אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ותמיד בהתאם לצורך. הוא לא יורד אל פני האדמה מתוך כוונה לנדוד, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באלוהים ולפקוח את עיניו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא אל קרב בני האדם באופן כה קל דעת. הוא יורד אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא בא להביס את השטן כבשר ודם. יתרה מזאת, הוא בא כדי להוביל את האנושות כולה בחייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ומהווים עבודה שנוגעת לתבל כולה. אילו אלוהים היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא ייסע לכל האומות? האין זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לבדו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא גם מביא את העידן הקודם לקצו וגם פותח את העידן החדש. כל זה הוא העניין החשוב שנוגע לניהולו של אלוהים וחשיבותו של שלב עבודה שמבצע אלוהים שירד אל פני האדמה.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

האדם זוכה מאלוהים לישועה מלאה בזכות התגלמותו של אלוהים, ולא ישירות כתוצאה מתפילותיו לשמיים. זאת מכיוון שהאדם הוא בשר ודם. האדם לא מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה. האדם יכול להתרועע רק עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. רק דרכו האדם יכול להבין את כל המילים והאמיתות ולזכות בישועה מלאה. די בהתגלמות השנייה כדי להיפטר מחטאי האדם ולטהר את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תביא לקצה את עבודתו של אלוהים כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של אלוהים. לאחר מכן, עבודתו של אלוהים כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם עוד כבשר ודם למען עבודתו. זאת משום שכל ניהולו יסתיים. באחרית הימים, התגלמותו תזכה באופן מלא בעמו הנבחר, וכל בני האדם יחולקו באחרית הימים על פי סוגם. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב להיות בשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות; הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך כי אלוהים יעשה כבשר ודם. וכך, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב פעם נוספת להיות בשר ודם, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר, כלומר, מביא לידי ביטוי את דבר אלוהים בבשר ודם רגיל לחלוטין, וכך מסיים את העבודה שהוא הותיר, כבשר ודם. ההתגלמות השניה בבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מן הראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השניה בבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו כבשר ודם, והוא שונה מסבלו של אדם מושחת. הוא נובע גם מן הרגילות של בשרו. כיוון שהוא מבצע את כהונתו כבשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין, על הבשר ודם הזה לשאת קשיים רבים. ככל שגופו רגיל יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. אלוהים עובד כבשר ודם רגיל מאוד, שאינו על-טבעי כלל וכלל. כיוון שגופו רגיל ועליו לשאת על כתפיו גם את עבודת ישועת האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – כל הסבל הזה נובע מן המציאות והרגילות של גופו. מן הסבל שעברו שתי ההתגלמויות בבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות בבשר ודם. ככל שהבשר ודם הם רגילים יותר, כך עליו לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה; ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם ממשיים יותר, כך התפיסות שבני האדם מקבלים הן נוקשות יותר וכן עלולות לפקוד אותו סכנות רבות יותר. אולם, ככל שהבשר ודם הם ממשיים יותר, וככל שיש בהם צרכים והיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. היה זה גופו של ישוע שנצלב, בשרו שאותו הקריב כקורבן חטאת; באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה הוא הביס את השטן והושיע באופן מלא את האדם מן הצלב. וכבשר ודם שלם, התגלמותו השניה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, עבודת[א] כיבושו של האדם מקבלת השפעה דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של התגלמות זו של אלוהים היא לדבר, וכך לכבוש את האדם ולהביאו לידי שלמות. במלים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר ודם, חובתו של הבשר ודם, היא לדבר וכך לכבוש, לגלות, להביא לידי שלמות ולהשמיד את האדם לחלוטין. לפיכך, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית היתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות; הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, האחת היא זכר והשניה היא נקבה; בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים. היא מפיגה את תפיסותיו השגויות של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה, ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו חסר מגדר. אלוהים יצר את הגבר והאשה כאחד, והוא אינו מבחין בין המגדרים. בשלב זה של העבודה, אלוהים אינו מראה אותו ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מלים. זאת ועוד, הפעם עבודתו של אלוהים בהתגלמותו אינה לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור, כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות זו של אלוהים בבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם ולא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה אינה לעשות נסים ולא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר, ולפיכך ההתגלמות השניה בבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מזו הראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם אינה שקר; אך התגלמות זו של אלוהים שונה מן ההתגלמות של ישוע, ועל אף ששניהם התגלמויות בבשר ודם, הם אינם זהים לחלוטין. לישוע היתה אנושיות רגילה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות זו של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים, לא ריפוי חולים ולא גירוש שדים, לא הליכה על המים ולא צום במשך ארבעים יום... הוא אינו עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שבשרו שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שאין זו כהונתו לרפא חולים ולגרש שדים. הוא אינו הורס את עבודתו שלו, אינו מפריע לעבודתו שלו. כיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניעו בעזרת נסים, וכך שלב זה הוא השלמת עבודת ההתגלמות. אלוהים בהתגלמותו, שאותו אתם רואים היום, הוא לחלוטין בשר ודם, ואין בו שום דבר על-טבעי. הוא נעשה חולה בדומה לאחרים, זקוק למזון וללבוש בדיוק כמו אחרים, בהיותו בשר ודם לחלוטין. אילו הפעם, היה אלוהים בהתגלמותו מראה אותות ומופתים על-טבעיים, אילו ריפא חולים, גירש שדים או יכול היה להרוג במלה אחת, כיצד ניתן היה לבצע את עבודת הכיבוש? כיצד ניתן היה להפיץ את העבודה בקרב אומות הגויים? ריפוי חולים וגירוש שדים היו עבודת עידן החסד, השלב הראשון בעבודת הגאולה, ועתה לאחר שאלוהים הושיע את האדם מן הצלב, הוא אינו מבצע עוד את העבודה הזו. אילו באחרית הימים, הופיע "אל" זהה לישוע, שהיה מרפא חולים, מגרש שדים ונצלב למען האדם, "האל" הזה, למרות היותו זהה לתיאורו של אלוהים בכתבי הקודש ועל אף שקל לאדם לקבלו, לא היה במהותו בשר ודם שעוטה רוח אלוהים, אלא רוח רעה. שכן עקרון עבודתו של אלוהים הוא לעולם לא לחזור על מה שכבר השלים. לפיכך, עבודת התגלמותו השניה של אלוהים שונה מעבודתה של הראשונה. באחרית הימים, אלוהים מממש את עבודת הכיבוש בבשר ודם רגילים; הוא אינו מרפא חולים, לא ייצלב למען האדם, אלא הוא בפשטות אומר דברים כבשר ודם, כובש את האדם כבשר ודם. רק בשר ודם כזה הוא התגלמות אלוהים בבשר ודם; רק בשר ודם כזה יכול להשלים את עבודתו של אלוהים כבשר ודם.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שעשה ישוע היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם; הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. מסיבה זו, אלוהים התגלם בבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם שלב זה של העבודה נעשה כבשר ודם רגיל, על ידי בן אנוש רגיל לחלוטין, שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במלים אחרות, אלוהים נעשה לבן אנוש שלם, וזהו אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, בשר ודם שלם, המבצע את העבודה. בעיניים אנושיות, נראה שהוא רק בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, אינו עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית על הדת באולמות כינוס גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השניה בבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשניים אין שום דבר במשותף, ולא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השניה בבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר אינו מוכיח שמקורן אינו זהה. השאלה אם מקורן זהה, תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות בבשר ודם, ולא במעטפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, התגלם אלוהים פעמיים, ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש, מבשרת על עבודה חדשה; ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות אינן מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות בבשר ודם באות למעשה ממקור זהה. אין צורך לומר שהדבר הוא מעבר ליכולתה של העין האנושית או המחשבה האנושית. אך במהותן, הן זהות, שכן עבודתן נובעת מאותה הרוח. לא ניתן לשפוט בשאלה אם שתי ההתגלמויות בבשר ודם באות ממקור זהה, על פי התקופה והמקום שבו נולדו, או גורמים דומים אחרים, אלא על פי העבודה האלוהית שהן מביאות לידי ביטוי. ההתגלמות השניה בבשר ודם אינה מבצעת שום דבר מן העבודה שעשה ישוע, כי עבודתו של אלוהים אינה מצייתת למוסכמות, אלא פותחת דרך חדשה בכל פעם. ההתגלמות השניה בבשר ודם אינה מתכוונת להעמיק או לגבש את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להשלים אותה ולהביאה לידי שלמות, להעמיק את ידע האדם אודות אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את דמויותיו הכוזבות של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו אינו יכול להעניק לאדם ידע מלא אודותיו; כל אחד מהם נותן רק חלק, ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, בגלל כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא מלא. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית; באיזו מידה יכול שלב בודד בעבודתו לבטא את אלוהים באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה, וניתן להכירו רק על פי ביטויי האלוהות שלו, ולא על פי המעטפת הגופנית שלו. אלוהים מתגלם בבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכירו באמצעות עבודתו המגוונת, ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק בדרך זו יכול האדם לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות בבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן, זהים; אלא שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה, ועולות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זוהי אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

ישוע עשה שלב של עבודה שעמד רק במהות של "הדבר היה עם אלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והדם והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מימש את המשמעות הפנימית של "הדבר נהיה בשר", העניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לכם להאמין באופן יציב במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, והעידן האחרון מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דבריו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. ...משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

מתוך 'נוהג (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו האישית של האל בהתגלמותו הביאה כבר להשלמת תשעים אחוז מכל עבודת הניהול של אלוהים. הבשר והדם האלה אפשרו התחלה טובה יותר לכל עבודתו של אלוהים, וכן סיכום של כל עבודתו. בנוסף, הם גם הכריזו על כל עבודתו של אלוהים, וערכו את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך לא תבוא עוד התגלמות של אלוהים כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של אלוהים, ולא תתבצע עבודה פלאית נוספת מצד התגלמות השלישית של אלוהים.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

(קטעים נבחרים מדברי אלוהים)

שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות

לכל שלב של עבודה שנעשה על ידי אלוהים יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, והפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו ואין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כול גוף כרצונו והגוף הזה מייצג אותו. בין אם זה זכר או נקבה, שניהם מייצגים את אלוהים כול עוד זוהי התגלמותו בבשר ודם. אילו ישוע הגיע והופיע כנקבה, במלים אחרות, אילו נולדה מרוח הקודש בת ולא בן, היה שלב זה של עבודה מושלם בכול מקרה. אם כך, היה על זכר להשלים שלב זה של עבודה במקום זאת והעבודה היתה מושלמת בכול מקרה. העבודה הנעשית בשני השלבים הינה בעלת משמעות. אף אחת מהן אינה חוזרת על עצמה ואינה סותרת את השנייה. בזמן עבודתו, נקרא ישוע הבן היחיד, דבר המצביע על מין זכר. מדוע אם כן הבן היחיד אינו מוזכר בשלב זה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין, השונה ממינו של ישוע. אצל אלוהים אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו ואינה כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש משמעות ממשית. אלוהים התגלם פעמיים בבשר ודם ואין צורך לומר שהתגלמותו באחרית הימים היא הפעם האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב זה הוא לא היה מתגלם בבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, היה האדם מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר, ולא נקבה. בעבר, האמינו הכול שאלוהים יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהכול ראו בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. הם האמינו ששום אישה אינה יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא רק גבר. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה ושעל האישה להישמע לגבר והיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר כי הגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לגבר ולאישה שנבראו על ידי יהוה בראשית. על האישה כמובן להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל הגבר ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך". הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן הגבר והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן קבע יהוה כללים מתאימים לדרך שבה על הגבר והאישה לפעול, אך הם התייחסו רק לכול הבריאה החיה על פני האדמה ולא להתגלמותו של אלוהים בבשר ודם. כיצד יכול אלוהים להיות זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שנבראה על ידו. אלה היו כללים שנקבעו לגבר ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר זכר ונקבה גם יחד. לפיכך התגלמותו בבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא הכריע את עבודתו על סמך הדברים שאמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן התגלם בבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כאשר ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את עבודת שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה שלא הושחתו. אם האדם מיישם את הדברים שאמר יהוה לאדם וחוה שהנחש הוליכם שולל, על עבודת התגלמותו של אלוהים, האם לא היה גם על ישוע לאהוב את אשתו? האם אלוהים הוא עדיין אלוהים, אם כך? אם כן, האם הוא יכול להשלים את עבודתו? אם טעות היא שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם תהיה נקבה, האם לא היתה זו גם טעות גדולה כשאלוהים ברא את האישה? אם האדם עדיין מאמין שטעות היא שאלוהים יתגלם באישה, האם התגלמות ישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, לא היתה טעות באותה המידה כמו ההתגלמות הנוכחית? כיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים היום, עליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את האדון ישוע שהתגלם בבשר ודם בעידן החסד. האם השניים אינם זהים? כיוון שאתה שופט את האדון ישוע על פי הזכר שהנחש לא הוליכו שולל, אינך יכול לשפוט את אמת ההתגלמות היום על פי הנקבה שהנחש הוליכה שולל. הדבר אינו הוגן! אם תשפוט שיפוט כזה, הדבר מוכיח את חוסר ההיגיון שלך. כשיהוה התגלם פעמיים בבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים בבשר ודם בהתאם לזכר ונקבה אלה, שלא הולכו שולל על ידי הנחש. אל תחשוב שזכריותו של ישוע היתה זהה לזו של אדם, שהנחש הוליכו שולל. הוא אינו קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן כי זכריותו של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכול הנשים ולא לכול הגברים? האם הוא אינו מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כול הברואים וראש לכול הברואים. כיצד תוכל לקבוע שזכריותו של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא זכר כמו אדם, שהושחת? ישוע הוא הגוף שלובשת רוח אלוהים הקדושה ביותר. כיצד אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך הדבר, האם כול עבודתו של אלוהים לא היתה טעות? האם יהוה יכול היה לשלב בתוך ישוע את זכריותו של אדם, שהולך שולל? האם ההתגלמות הנוכחית אינה עבודה נוספת של אלוהים בהתגלמותו, שמינה שונה מזה של ישוע אך שדומה לו באופייה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהיתה זו אישה שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתה עדיין מעז לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא או לייצג את אלוהים ישירות"? לא הבנת בעבר, האם כעת אתה יכול עדיין לחלל את קודש עבודתו של אלוהים, בייחוד התגלמותו של אלוהים בבשר ודם? אם אינך יכול לראות זאת בבירור, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכול אשר ראית וחווית כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע אם כן אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי שישמשו ולו בשנייה אחת מעבודתו של ישוע! כמה ניסיון יש לך למעשה? הדברים שראית וכול הדברים ששמעת בימי חייך, והדברים שדמיינת, מעטים הם מן העבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ותחפש פגמים. אין זה משנה עד כמה אתה יהיר, אתה עדיין ברוא, פחות מנמלה! כול תכולת בטנך קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשוב כי מכיוון שחווית הרבה ונעשית בכיר, אתה יכול לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. האם חוויותיך ובכירותך אינן תוצאה של הדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהרווחת אותן בעבודתך ועמלך? היום אתה רואה את התגלמותי, וכתוצאה מכך יש לך השקפות כה עשירות, שמהן נובעות תפיסות אין ספור. לולא התגלמותי, אין זה משנה עד כמה כישרונותיך יוצאי דופן, לא היו לך תפיסות כה רבות. האם לא מתוך כך נבעו תפיסותיך? לולא הפעם הראשונה שבה התגלם ישוע בבשר ודם, מה היית יודע על ההתגלמות? האם לא בזכות הידע שלך על ההתגלמות הראשונה, אתה מעז לשפוט במצח נחושה את ההתגלמות השנייה? מדוע שתבחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד ממושמע? נכנסת לתוך הזרם הזה ואתה בא בפני אלוהים בהתגלמותו. כיצד ניתן להתיר לך ללמוד? נאה לך ללמוד את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם אתה לומד את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, כיצד יכול אלוהים של ימינו לאפשר לך לעשות זאת? האם אינך עיוור? האם אינך ממיט על עצמך בוז?

לו רק היתה עבודתו של ישוע נעשית ללא השלמת השלב הזה שבאחרית הימים, היה האדם נאחז לנצח בתפיסה שישוע לבדו הוא בנו היחיד של אלוהים, כלומר שלאלוהים יש רק בן אחד, ושכל הבא לאחר מכן בשם אחר לא יהיה בנו היחיד של אלוהים, לא כל שכן אלוהים עצמו. לאדם יש תפיסה שלפיה מי שמשמש כקורבן חטאת או שרוכש עוצמה למען אלוהים וגואל את האנושות כולה, הוא בנו היחיד של אלוהים. יש המאמינים שכול עוד זהו זכר שבא, ניתן להחשיבו לבנו היחיד של אלוהים ולנציגו של אלוהים. ויש אף שאומרים כי ישוע הוא בנו של יהוה, בנו יחידו. האם זו אינה תפיסה רצינית של האדם? לולא נעשה שלב זה של עבודה בעידן האחרון, היתה האנושות כולה אפופה צל בכול הנוגע לאלוהים. אם כך, הגבר היה חושב שמעמדו גבוה ממעמדה של האישה, והנשים לעולם לא היו יכולות להרים את ראשן. במקרה כזה, שום אישה לא היתה זוכה לישועה. בני אדם מאמינים תמיד שאלוהים הוא זכר ושהוא מתעב תמיד את האישה ולא היה מעניק לה ישועה. אם כך, האם אין זו אמת שכל הנשים שנבראו על ידי יהוה וכן הושחתו, לעולם לא היו מקבלות הזדמנות לישועה? אם כך, האם בריאת האישה על ידי יהוה, כלומר בריאתה של חוה, לא היתה חסרת טעם? והאם האישה לא היתה גוועת לנצח? לפיכך שלב זה של עבודה באחרית הימים נועד כדי להושיע את כל האנושות, לא רק את האישה אלא את האנושות כולה. עבודה זו היא למען האנושות כולה, ולא רק האישה. אם יש מי שחושב אחרת, הוא טיפש על אחת כמה וכמה!

העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את עבודת עידן החסד. כלומר העבודה בכול תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, עבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. מדוע אני אומר שוב ושוב, כי שלב עבודה זה בנוי על יסוד עידן החסד ועידן החוק? משמעות הדבר היא כי העבודה של היום הינה המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והעלאה של העבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב זה של עבודה בנוי על יסוד השלב שנעשה על ידי ישוע? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שעשה ישוע, היה בשלב זה עדיין צורך לבצע את הצליבה, עבודת הגאולה שנעשתה בעבר. הדבר היה חסר משמעות. לפיכך אין זה כי העבודה הסתיימה לחלוטין, אלא כי העידן התקדם הלאה והעבודה נעשתה נעלית עוד יותר מבעבר. ניתן לומר כי שלב זה של עבודה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב אחר שלב, ושלב זה אינו התחלה חדשה. רק שילוב שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. שלב זה נעשה על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי עבודה אלה אינם קשורים זה לזה, מדוע אין צליבה בשלב הזה? מדוע איני נושא את חטאי האדם? איני בא באמצעות ההתעברות מרוח הקודש ולא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם, אלא הנני כאן כדי לייסר את האדם ישירות. לולא ייסרתי את האדם בעקבות הצליבה, והיות שאינני בא כעת באמצעות ההתעברות מרוח הקודש, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע אחד הם, אני בא ישירות כדי לייסר ולשפוט את האדם. שלב זה של עבודה בנוי כולו על יסוד השלב הקודם. לכן רק עבודה כזו יכולה להביא את האדם לידי ישועה, שלב אחר שלב. ישוע ואני באים מאותה רוח. על אף שבין בשרו לבשרי אין קשר, רוחנו אחת היא. על אף שהדברים שאנו עושים והעבודה שאנו נושאים בעולה אינם זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו קיבל צורות שונות, וזאת משום התחלפות התקופה והצורך בעבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מקדמים והטבע שאנו מגלים לאדם, שונים הם. זוהי הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומקבל היום אינם דומים למה שראה וקיבל בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובצורתו, ועל אף שלא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת היא. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרו של האחד לבשרו של האחר, אין בכך כדי להכחיש שהם התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם בשתי תקופות שונות. אמת שאינה ניתנת להכחשה היא שהם התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם, על אף שאין הם נצר לאותה שושלת ואינם דוברים שפה אנושית משותפת (האחד היה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחר הוא נקבה המדברת רק סינית). מסיבות אלה הם עושים את העבודה שעליהם לעשות בארצות שונות וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח עצמה, בעלי מהות זהה, אין דימיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם. הם רק שותפים לאנושיות זהה, אך הופעתו ולידתו של בשרם אינן זהות. אין לכך השפעה על עבודתו של כול אחד מהם או על הידע שיש לאדם על אודותיהם, שהרי אחרי הכול הם אותה רוח ואיש אינו יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, כול ישותם מכוונת על ידי רוחם, כך שהם מבצעים עבודה שונה בתקופות שונות, כשבשרם אינו נצר לאותה שושלת. בדומה לכך, רוח יהוה אינה אבי רוחו של ישוע, כפי שרוחו של ישוע אינה בנה של רוח יהוה. הם אותה רוח. כך גם התגלמות אלוהים בבשר ודם של ימינו וישוע. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד, וזאת מפני שרוחם אחת היא. הוא יכול לעשות את עבודת החסד והאהבה וכן את עבודת השיפוט והייסור הצודק של האדם, ועבודת הטלת הקללות על האדם. לבסוף הוא יכול לעשות את עבודת השמדת העולם והענשת הרשעים. האם הוא אינו עושה כול זאת בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים? הוא יכול הן לקבוע חוקים ומצוות לאדם והן להנחות את בני ישראל הקדומים לחיות את חייהם על פני האדמה, להנחותם לבנות את בית המקדש והמזבחות ולמשול בכול בני ישראל. בזכות סמכותו, הוא חי עמם על פני האדמה במשך אלפיים שנה. בני ישראל לא העזו להתמרד. כולם יראו את אלוהים ושמרו את המצוות. עבודה זו נעשתה כולה בזכות סמכותו וכול יכולתו. בעידן החסד, בא ישוע לגאול את כול האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא הראה לאדם רחמים ואהבה. ישוע שאותו ראה האדם בעידן החסד היה מלא אהבה ואוהב תמיד, מפני שהוא בא כדי לגאול את האדם מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו גאלה באמת את האדם מחטא. בעת ההיא, הופיע אלוהים בפני האדם ברחמים ואהבה. כלומר הוא נעשה לקורבן חטאת למען האדם ונצלב על חטאי האדם כדי שיסולח לו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכול דבר. הם נשאו כול סבל ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הוכו, קוללו או נסקלו באבנים. אך לא כך הוא הדבר בשלב אחרון זה, כפי שעבודתם של ישוע ויהוה לא היתה דומה, על אף שרוחם היתה אחת. עבודתו של יהוה לא היתה להביא את העידן לקיצו אלא להובילו ולפתוח את חיי האנושות על פני האדמה. אולם כעת העבודה היא לכבוש את אותם בני אדם שהושחתו עמוקות באומות הגויים ולהוביל לא רק את משפחת סין אלא את התבל כולה. אתה רואה כי העבודה הזו נעשית כעת רק בסין, אך למעשה היא כבר החלה להתרחב אל מעבר לגבולותיה. מדוע זרים מחפשים את דרך האמת פעם אחר פעם? הסיבה לכך היא שרוח אלוהים כבר החלה בעבודתה והדברים מכוונים כעת לאנשי התבל כולה. זוהי כבר מחצית העבודה. רוח אלוהים עשתה עבודה כה אדירה מאז נברא העולם. אלוהים עשה עבודה שונה בעידנים השונים ובעמים שונים. אנשי כול עידן רואים את טבעו השונה, המתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים, המלא רחמים ואהבה. הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם שיפוט, ייסור וקללה על האדם. הוא יכול להנחות את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. והיום הוא יכול גם לכבוש את האנושות שאינה מכירה אותו ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כך שהכול יישמעו לו באופן מלא. לבסוף הוא ישרוף את כול הטמא והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא אינו רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל השופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות כולה, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להיעשות מושלם, הוא סבל, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, תמיכה במלים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיושמד, הוא ענישה וכן תגמול. אמור לי, האם אלוהים אינו כול יכול? הוא יכול לעשות כול עבודה, ולא רק את הצליבה כפי שדמיינת. אתה ממעיט מדי בערכו של אלוהים! האם אתה מאמין שהכול יגיע לסופו לאחר גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו? ושבעקבות זאת אתה תעלה אחריו השמיימה ותאכל את פרי עץ החיים ותשתה מנהר החיים?... האם ייתכן שזה כה פשוט? אמור לי, מה השגת? האם יש לך חיים כשל ישוע? אכן נגאלת על ידו, אך הצליבה היתה עבודתו של ישוע עצמו. איזו חובה מילאת כאדם? אתה אדוק רק כלפי חוץ אך אינך מבין את דרכו. האם כך אתה מבטא אותו? אם לא קיבלת את החיים מאלוהים ולא ראית את כול טבעו הצודק, אינך יכול לטעון שיש לך חיים ואינך ראוי לעבור בשערי מלכות השמיים.

לא זו בלבד שאלוהים הוא רוח, אלא הוא יכול גם להתגלם בבשר ודם. זאת ועוד, הוא גוף של כבוד. אתם לא ראיתם את ישוע, אך בני ישראל, כלומר היהודים באותה תקופה, היו עדים לו. הוא היה בתחילה בשר ודם, אך לאחר שנצלב, היה לגוף הכבוד. הוא הרוח השורה בכול והוא יכול לעשות את עבודתו בכול המקומות. הוא יכול להיות יהוה, ישוע והמשיח. לבסוף הוא יכול להיות לאל הכול יכול. הוא צדק, שיפוט וייסור, הוא קללה וחרון אף, אך גם רחמים ואהבה. כל העבודה הנעשית על ידו יכולה לייצגו. איזה מין אל הוא, אתה אומר? בפשטות, לא תוכל להסביר אלא רק לומר, "איני יכול להסביר איזה מין אל הוא". אל תסיק את המסקנה שאלוהים הוא לנצח אל של רחמים ואהבה, רק מפני שאלוהים עשה את עבודת הגאולה בשלב אחד. האם תוכל להיות בטוח שהוא אל כזה בלבד? אם הוא אל רחום ואוהב, מדוע יביא את העידן לקיצו באחרית הימים? מדוע ישלח אסונות כה רבים לעולם? אם הדברים הם כפי שאתה חושב, שהוא רחום ואוהב כלפי האדם בסופו של דבר, גם בעידן האחרון, מדוע ישלח אסונות מן השמיים? אם הוא אוהב את האדם כמותו והוא בנו היחיד של אלוהים, מדוע ישלח מגיפות וברד מן השמיים? מדוע הוא מניח לאדם לסבול רעב ומגיפות? מדוע הוא מניח לאדם לסבול אסונות אלה? איש מכם אינו מעז לומר איזה מין אל הוא, ואיש אינו יכול להסביר זאת. האם אתה יכול להיות בטוח שהוא הרוח? האם אתה מעז לומר שהוא בשרו של ישוע? והאם אתה מעז לומר שהוא אל שייצלב לנצח למען האדם?

בשורת מלכות השמיים מתוך

עוד מוזיקה ישראלית 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה