菜單

‏הצגת רשומות עם תוויות אמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמן. הצג את כל הרשומות

15.1.18

רצון האל | מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "לגבי כתבי הקודש"

 אמן, בשורה, האל הכול יכול, כתבי הקודש

כנסיית האל הכול יכול |רצון האל מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "לגבי כתבי הקודש"

1. במשך שנים רבות, דרך האמונה המסורתית של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) הייתה לקרוא בכתבי הקודש. עזיבת כתבי הקודש אינה אמונה באלוהים. עזיבת כתבי הקודש היא פולחן רע וכפירה, ואפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש. כלומר אם אתם אומרים שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לקרוא בכתבי הקודש, עליכם לאכול ולשתות מכתבי הקודש, ומחוץ לכתבי הקודש אסור לכם לעבוד אף ספר שלא נוגע לכתבי הקודש. אם תעשו זאת, תבגדו באלוהים. מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באלוהים הייתה האמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באלוהים, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אלוהים, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם וכאילו אם הם היו מאבדים אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם בני האדם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש, אם הם לא יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו מאבדים את חייהם. לכן, ברגע שבני האדם מאמינים באלוהים, הם מתחילים לקרוא בכתבי הקודש וללמוד את כתבי הקודש בעל-פה, וככל שהם מסוגלים ללמוד קטעים רבים יותר מכתבי הקודש בעל-פה, כך הם מוכיחים יותר שהם אוהבים את אלוהים ושאמונתם רבה. בני האדם שקראו בכתבי הקודש ויכולים לספר עליהם לאחרים הם כולם אחים טובים ואחיות טובות. במשך כל השנים האלה, אמונתם של בני האדם ונאמנותם לאלוהים נמדדו על פי המידה שבה הם הבינו את כתבי הקודש. רוב בני האדם פשוט לא מבינים מדוע הם צריכים להאמין באלוהים, לא יודעים איך להאמין באלוהים, ולא עושים דבר מלבד לחפש בעיוורון אחר רמזים לפיענוח פרקים מכתבי הקודש. הם מעולם לא עסקו בצעידה בכיוון עבודתה של רוח הקודש. לכל אורך הדרך, הם לא עשו דבר מלבד ללמוד ולחקור את כתבי הקודש באופן נואש. איש מעולם לא מצא עבודה חדשה יותר של רוח הקודש מחוץ לכתבי הקודש, איש מעולם לא נפרד מכתבי הקודש, ואיש מעולם גם לא העז להיפרד מכתבי הקודש. בני האדם למדו את כתבי הקודש לאורך כל השנים. הם העלו כל כך הרבה הסברים, והשקיעו כל כך הרבה מאמץ. יש להם גם דעות רבות בנוגע לכתבי הקודש, והם מתפלמסים עליהן בלי סוף, ולכן ישנם כיום יותר מאלפיים פלגים דתיים שונים. כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש הסברים מיוחדים כלשהם או תעלומות עמוקות יותר. הם רוצים לחקור את כתבי הקודש ולמצוא בהם רקע לעבודתו של יהוה בעם ישראל, או רקע לעבודתו של ישוע ביהודה, או תעלומות נוספות שאיש עוד לא מכיר. גישתם של בני האדם לכתבי הקודש היא גישה של אובססיה ואמונה, ואיש לא יכול להבין לגמרי את הסודות או המהות של כתבי הקודש. משום כך, התוצאה היא שכיום, לבני האדם עדיין יש תחושת קסם בל-תתואר בכל הנוגע לכתבי הקודש. יתרה מזאת, יש להם אובססיה לכתבי הקודש והם מאמינים בהם. כיום, כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש את הנבואות על אחרית הימים, ולגלות מכתבי הקודש איזו עבודה אלוהים עושה באחרית הימים ומה הם האותות לבוא אחרית הימים. על כן, הם עובדים את כתבי הקודש בלהט רב יותר, וככל שאחרית הימים מתקרבת, כך הם מקבלים יותר את הנבואות שבכתבי הקודש, ובמיוחד את אלה על אחרית הימים. יש להם כזו אמונה עיוורת בכתבי הקודש וכזה אמון בכתבי הקודש שהם לא רוצים כלל לחפש את עבודתה של רוח הקודש. בתפיסותיהם של בני האדם, הם חושבים שרק כתבי הקודש יכולים להביא לעבודתה של רוח הקודש, שרק בכתבי הקודש אפשר למצוא את עקבותיו של אלוהים, שרק בכתבי הקודש מסתתרות התעלומות של עבודתו של אלוהים. בני האדם מאמינים שרק כתבי הקודש – ולא אף ספר אחר או אף בן אדם – יכולים להבהיר הכל על אלוהים ועל כלל עבודתו, שכתבי הקודש יכולים להביא את עבודת השמיים לארץ, ושכתבי הקודש יכולים גם לפתוח וגם לחתום את העידנים. משום התפיסות האלה, בני האדם לא ממהרים לחפש את עבודתה של רוח הקודש. לכן, בלי קשר לאופן שבו כתבי הקודש עזרו לבני האדם בעבר, הם הפכו למכשול לעבודה הנוכחית של אלוהים. ללא כתבי הקודש, בני האדם יכולים לחפש את עקבותיו של אלוהים בכל מקום, אך כיום, עקבותיו כביכול מוגבלים לכתבי הקודש. לכן הרחבת עבודתו הנוכחית הפכה קשה כפליים, והפכה למאבק ללא סוף. כל זאת משום הפרקים הידועים והאמרות הידועות מכתבי הקודש, ומשום הנבואות השונות בכתבי הקודש. כתבי הקודש הפכו לאליל בדעתם של בני האדם – הם הפכו לחידה במוחם. בני האדם פשוט לא מסוגלים להאמין שאלוהים יכול לעבוד במנותק מכתבי הקודש, הם לא מסוגלים להאמין שבני אדם יכולים למצוא את אלוהים מחוץ לכתבי הקודש, וקל וחומר שהם לא יכולים להאמין שאלוהים יכול להיפרד מכתבי הקודש במהלך עבודתו הסופית ולהתחיל מחדש. זו מחשבה שלא תעלה על הדעת עבור בני האדם – הם לא יכולים להאמין בכך והם גם לא יכולים לדמיין זאת. כתבי הקודש הפכו למכשול גדול עבור בני האדם לקבלת עבודתו החדשה של אלוהים, והם מקשים על הרחבת העבודה החדשה הזו.

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

5.10.17

כנסיית האל הכול יכול | האמירה החמש עשרה

כנסיית האל הכול יכול  | האמירה החמש עשרה
האדם הוא יצור חסר הכרה עצמית. אולם על אף שהוא לא מסוגל להכיר את עצמו, הוא מכיר כל דבר אחר כמו את כף ידו, כאילו הוא מעביר את הדברים האחרים בביקורת ומאשר אותם לפני שהוא אומר או עושה משהו, וכאילו הוא בוחן את כל הדברים האחרים לפניי ולפנים, לרבות מצבם הנפשי. הדבר נכון לגבי כל בני האנוש. האדם נכנס כיום לעידן המלכות, אך אופיו נותר כשהיה. בפניי, הוא פועל בהתאם לאופן פעולתי שלי, אך מאחורי גבי, הוא עדיין עוסק ב"ענייניו" הייחודיים. אולם כשהוא מסיים את ענייניו ומתייצב שוב לפניי, נדמה שהוא אדם אחר – הוא רגוע ברוב חוצפתו, פניו שלווים ודופק לבו יציב. זה בדיוק מה שהופך את האדם לנתעב כל כך, הלא כן? כמה בני אדם הם לגמרי דו-פרצופיים, ומציגים לי פרצוף אחד ואת השני חושפים מאחורי גבי? כמה בני אדם הם כמו שה בן יומו בפניי, אך הופכים לנמר רעבתן מאחורי גבי, ואז הופכים לציפור קטנה המתעופפת בעליזות מעל הגבעות? כמה בני אדם מפגינים תכליתיות ונחישות לפניי? כמה בני אדם באים אליי בחיפוש צמא ומשתוקק אחר דבריי, אך מואסים בהם ומתכחשים אליהם מאחורי גבי, כאילו דבריי קשים מנשוא? פעמים כה רבות, ויתרתי על תליית תקווה באנושות משום שראיתי שאויבי השחית אותה; פעמים כה רבות, ראיתי את האדם ניגש אליי בבכי ומתחנן למחילה, אך משום חוסר הכבוד העצמי וחוסר תקנה העיקש שלו, עצמתי את עיניי לנוכח מעשיו בכעס, אפילו כשלבו היה ישר וכוונותיו היו כנות; פעמים כה רבות, אני רואה שהאדם מסוגל להאמין ולשתף איתי פעולה, ורואה שנדמה שהוא חבוק בזרועותיי וטועם מחום החיבוק; פעמים כה רבות, ראיתי את התמימות, החיוניות והחביבות של עמי הנבחר, ואני תמיד מתענג על הדברים האלה בלבי. בני אנוש לא יודעים ליהנות מהברכות שהועדתי להם, משום שהם לא יודעים מה פירושם האמיתי של ברכה וסבל. זו הסיבה לכך שהאנושות אינה כנה בשום אופן בחיפושה אחריי. אילו לא היה יום מחר, מי מבין בני האדם הניצבים בפניי היה צחור כשלג וזך כאבן ירקן טהורה? אהבתכם כלפיי היא לא דבר שניתן לקבל תמורתו סעודה טעימה, חליפה אופנתית, או משרה רמה בשכר נאה, הלא כן? או שמא ניתן לקבל תמורתה אהבה מהזולת? ניסיונות לא גורמים לאדם לנטוש את אהבתו כלפיי, נכון? סבל ותלאות לא יגרמו לו להתלונן על מה שהסדרתי, הלא כן? אף בן אדם מעולם לא העריך באמת את חרב פי – האדם מכיר רק את המשמעות על פני השטח מבלי להבין באמת את המשמעות העמוקה יותר. אילו בני אנוש היו מסוגלים לראות באמת את חדות חרבי, הם היו רצים כעכברושים לחוריהם. משום קהות החושים של בני האנוש, הם לא מבינים את הפירוש האמיתי של דבריי כהוא זה, ולכן אין להם מושג כמה דבריי מבעיתים, או כמה מאופיים נחשף, וכמה משחיתותם נשפטה בדברים האלה. זו הסיבה לכך שעל פי הבנתם הלקויה את דבריי, רוב בני האדם נקטו גישה פושרת ובלתי מחייבת.

24.9.17

קול של אלוהים | האמירה העשירית



אהבה, הכנסייה, ישוע , אמן, אלוהים,

 כנסיית האל הכול יכול  | האמירה העשירית


אחרי הכל, עידן המלכות שונה מתקופות העבר. עניינו אינו מה האדם עושה. במקום זאת, אני מבצע את עבודתי באופן אישי לאחר שאני יורד ארצה – עבודה שבני אנוש לא מסוגלים לתפוס או לעשות. מאז בריאת העולם ועד היום, כל השנים האלה תמיד התמקדו בבניית הכנסייה, אך איש לא מדבר על בניית המלכות. על אף שאני מדבר על כך במו פי, האם מישהו מכיר את מהותה? פעם ירדתי אל עולמם של בני האדם וחוויתי את סבלם והשקפתי עליו, אך מבלי להגשים את התכלית של התגלמותי כבשר ודם. כשבניית המלכות תתחיל, התגלמותי כבשר ודם תפתח רשמית בביצוע הכהונה. כלומר, מלך המלכות יתחיל להחיל באופן רשמי את ריבונותו. ניכר מכך שירידת המלכות אל עולם האנושי היא לא רק עניין של מילים ומראה עין, אלא גם מציאות ממשית. זה היבט אחד של פירוש הביטוי "מציאות הנוהג." האדם מעולם לא ראה אפילו מעשה אחד שלי ומעולם לא שמע אפילו אמירה אחת שלי. גם אם הוא היה רואה את מעשיי, מה הוא היה מגלה? ואם הוא היה שומע אותי מדבר, מה הוא היה מבין? ברחבי העולם, האנושות כולה מצויה בתוך האהבה והחמלה שלי, אך באותה מידה, האנושות כולה מצויה תחת המשפט שלי, וכן תחת הניסיון שלי. הייתי רחום ואוהב כלפי האנושות, אפילו כשכל בני האדם היו מושחתים במידה מסוימת. הטלתי ייסורים על האנושות גם כשכל בני האדם השתחוו בציות בפני כס מלכותי. אולם האם יש בן אנוש כלשהו שלא נמצא בעיצומם של הסבל והזיכוך ששלחתי? כמה בני אדם מגששים באפלה בחיפוש אחר האור, וכמה בני אדם מתקשים במרירות במהלך ניסיונם? איוב האמין, אך הוא בכל זאת חיפש מוצא לעצמו, הלא כן? על אף שבני עמי יכולים לעמוד איתן בניסיון, האם יש מישהו שמאמין בכך בלבו מבלי לומר זאת בקול רם? האם לא עדיף שהוא יביע את אמונתו לצד הספקות שבלבו? אין בני אנוש שעמדו איתן בניסיון ומפגינים ציות אמיתי בניסיון. לולא כיסיתי את פניי כדי לא להביט בעולם הזה, מבטי הבוער היה מפיל ארצה את האנושות, מפני שאני לא דורש דבר מהאנושות.

19.9.17

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | האמירה השביעית

כנסיית האל הכול יכול | האמירה השביעית 
על כל סניפי המערב לשמוע את קולי:
בעבר, האם הייתם נאמנים אליי? האם שמעתם לעצותיי המצוינות? האם יש לכם תקוות שהן מציאותיות ולא מעורפלות או לא בטוחות? נאמנותו, אהבתו ואמונתו של האדם – אינן אלא מה שנהיה על ידי, אינן אנא מה שנתתי אני. עמי, כשאתם מקשיבים לדבריי, האם אתם מבינים את רצוני? האם אתם רואים את לבי? בעבר, כשצעדתם בנתיב השירות, נתקלתם בעליות ובמורדות, בהתקדמויות ובעיכובים, והיו זמנים שבהם הייתה סכנה שתפלו או שאפילו תבגדו בי. אולם האם ידעתם שבכל רגע עסקתי בפעולת הושעתכם? שבכל רגע השמעתי את קולי כדי לקרוא לכם ולהושיע אתכם? כמה פעמים נפלתם ברשתו של השטן? כמה פעמים נלכדתם בפח של בני אדם? ושוב, כמה פעמים שקעתם במאבקים אינסופיים זה עם זה ולא הצלחתם להרפות מעצמכם? כמה פעמים הייתם בגופכם בביתי, אך בלבכם במקום אחר ולא ידוע? אף על פי כן, כמה פעמים הושטתי את ידי כדי להושיע אתכם ולרומם אתכם? כמה פעמים זרעתי בקרבכם את זרעי הרחמים? כמה פעמים לא יכולתי לשאת את מצבכם מעורר הרחמים בשעת סבלכם? כמה פעמים... האם אתם יודעים?

10.9.17

כנסיית האל הכול יכול | שמיים וארץ חדשים הופיעו "התבל והרקיע מהללים את אלוהים"


התבל והרקיע מהללים את אלוהים איי... רבים הם השירים והריקודים מלאי חן. התבל וקצות הארץ הופכים לים סוער. איי... השמיים חדשים והארץ חדשה. כל רחבי תבל מלאים הלל. אנחנו צועקים ומדלגים מרוב שמחה. הרים מצטרפים להרים ומים מצטרפים למים, כל האחים והאחיות קשורים לב אל לב. אנחנו מהללים את אלוהים ללא הרף. הברואים אוהבים את אלוהים. באים בשמחה לפני כיסא כבודו לסגוד לו יחדיו. אלוהים גילה בציון את צדקו וקדושתו לתבל. כל אנשי אלוהים קורנים מאושר, מהללים את אלוהים בלי הרף. הללו את אלוהים, הללו את אלוהים! הללויה! הללו את אלוהים, הללו את אלוהים!