כנסיית האל הכול יכול | דבר אלוהים | מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "האמת הפנימית של עבודת הכיבוש"
1. האנושות, שהשטן השחית אותה עמוקות, לא יודעת שיש אלוהים והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל דבר. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את הכבוד והעדות מפני שכולם התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים.
2. עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והמשפט של היום הם המשפט בפני כס המלכות הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אתם לא מבינים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? הדבר נועד בדיוק לבטא את סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם, הלא כן? הדבר נועד לאפשר לכל אדם להראות את אופיו האמיתי ואז לעבור מיון לפי סוגו במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והמשפט, הלא כן? במקום לומר שזה כיבוש האנושות, אולי מוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם. כלומר זה שיפוט של חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש, באה העבודה של פיצוי הטוב וענישת הרע: בני אדם שנשמעים לאלוהים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו עד היסוד, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה. אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ויפקוד אותם אסון. כך בני האדם ימוינו על פי סוגם – הרשעים יקובצו עם הרוע ולעולם לא יראו עוד את אור היום, והצדיקים יקובצו עם הטוב על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור לנגד עיניו, וכל הדברים ימוינו על פי סוגם. אם כן, כיצד בני האדם יכולים להימלט מהסבל של המיון הזה? סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם נחשף כשקרב הסוף של כל הדברים, במהלך העבודה של כיבוש התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש החל מהעבודה הנוכחית). החשיפה הזו של סוף האנושות כולה נעשית בפני כס המשפט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
3. סופו של האדם הוא לא דבר שנקבע מראש מאז בריאת העולם. הסיבה לכך היא שבראשית היה סוג אחד בלבד, שנקרא באופן קולקטיבי "האנושות", ושבתחילה, השטן עדיין לא השחית את האדם, וכל בני האדם חיו באורו של אלוהים, מבלי שהחושך יפקוד אותם. אולם לאחר שהשטן השחית את האדם, כל הסוגים והמינים של בני האדם נפוצו על פני כל האדמה – כל הסוגים והמינים של בני האדם שבאו מהמשפחה ששמה הקולקטיבי הוא "אנושות", שהורכבה מזכר ונקבה. אבותיהם הנחו את כל אלה לסטות מדרכם של אבותיהם הראשונים – האנושות שהורכבה מזכר ונקבה (כלומר אדם וחווה המקוריים, אבותיהם הראשונים). בימים ההם, בני האדם היחידים שיהוה הנחה אותם לחיות על פני האדמה היו בני ישראל. הסוגים השונים של בני האדם שיצאו מתוך כלל ישראל (כלומר מהשבט המקורי), איבדו לאחר מכן את הנהגתו של יהוה. לאחר מכן, העמים הקדומים אלה, שהיו בורים לחלוטין בענייני העולם האנושי, הלכו יחד עם אבותיהם לחיות בשטחים שהם תבעו לעצמם, עד עצם היום הזה. לפיכך, הם עדיין לא יודעים שהם סטו מדרכו של יהוה ושכל מיני שדים מטונפים ורוחות רעות משחיתים אותם עד עצם היום הזה. למי שהושחת והורעל באופן העמוק ביותר עד כה, כלומר למי שלא ניתן להציל אותו בסופו של דבר, לא תהיה ברירה אלא ללכת עם אבותיו, השדים המטונפים שהשחיתו אותו. מי שניתן להצילו בסופו של דבר ילך אל היעד הראוי לאנושות, כלומר אל הסוף ששמור לבני האדם שזכו בישועה ושנכבשו. יינקט כל צעד כדי להושיע את כל מי שניתן להושיע, אך הברירה היחידה של אותם בני אדם חסרי רגישות וחשוכי מרפא תהיה ללכת בעקבות אבותיהם אל בור התהום של הייסורים. אל תחשבו שסופכם נקבע מראש בראשית ונחשף רק כעת. אם אתם חושבים כך, האם שכחתם שבמהלך בריאתה הראשונית של האנושות, לא נברא סוג שטני נפרד? האם שכחתם שנבראה רק אנושות אחת, המורכבת מאדם וחווה (כלומר נבראו רק זכר ונקבה)? אילו הייתם צאצאים של השטן בראשית, פירוש הדבר היה שכאשר יהוה ברא את האדם הוא כלל בתוכו קבוצה שטנית, הלא כן? האם ייתכן שהוא עשה דבר כזה? הוא ברא את האדם למען עדותו; הוא ברא את האדם למען כבודו. מדוע לו לברוא במתכוון סוג של צאצאי שטן שיתנגדו לו בכוונה תחילה? האם ייתכן שיהוה עשה זאת? אם כן, מי יכול היה לומר שהוא אל צודק? כשאני אומר כעת שחלקכם ילך עם השטן בסופו של דבר, אין פירוש הדבר שהייתם עם השטן מהראשית, אלא ששקעתם לשפל כה עמוק עד שגם אם אלוהים ניסה להושיע אתכם, בכל זאת לא הצלחתם לזכות בישועה הזו. אין ברירה אלא לסווג אתכם עם השטן. הסיבה היחידה לכך היא שאתם לא ניתנים להצלה, ולא שאלוהים נוהג בכם ברשעות. כלומר אלוהים לא קבע בכוונה תחילה את גורלכם כהתגלמות השטן, ואחר כך סיווג אתכם עם השטן ורצה במתכוון שתסבלו. זה לא הסוד מאחורי עבודת הכיבוש. אם זה מה שאתם חושבים , הבנתכם מאוד חד-צדדית!
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
4. השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע את בני האדם וכן לגלות את סופם של בני האדם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות משפט, וכך לגרום להם להכות על חטא, לקום על רגליהם ולעסוק בחיפוש החיים והנתיב הנכון לחיי אדם. השלב הזה נועד לעורר את לבם של קהי החושים והאטומים, ולהראות את מרדנותם הפנימית באמצעות משפט. אולם אם בני האדם בכל זאת לא יהיו מסוגלים להכות על חטא, בכל זאת לא יהיו מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הנתיב הנכון לחיי אדם ולא יהיו מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, הם יהפכו לבני אדם שלא ניתן להציל שהשטן יבלע אותם. זו החשיבות של הכיבוש – להושיע בני אדם וכן להראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. התשובה לשאלה אם בני האדם יזכו בישועה או יקוללו מתגלה כולה במהלך עבודת הכיבוש.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
5. אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם? עבודת המיון שנעשית בקרבכם היא תחילתה של העבודה הזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה ימוין על פי סוגו ויתייצב להישפט בפני כס המשפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מהסבל של הייסורים והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את המיון הזה על פי סוג – כולם ימוינו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב, ושכל השמיים והארץ באים לקצם. איך ייתכן שהאדם יחמוק מסוף קיומו?
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
6. ברגע זה, אני משתמש בעבודה על בני האדם האלה בסין כדי לגלות את כל טבעם המרדני ולחשוף את מלוא כיעורם. זה הרקע לאמירת כל הדברים שאני צריך לומר. לאחר מכן, אעשה את השלב הבא של עבודת כיבוש התבל כולה. בעזרת השיפוט שלי אתכם, אשפוט את רשעותו של כל אדם בתבל, מפני שאתם הנציגים של בני האדם המרדניים ביותר. מי שלא יכול לעמוד במשימה יהפוך לניגוד ולכלי שרת בלבד, ואילו מי שיכול ינוצל כראוי. מדוע אני אומר שמי שלא יכול לעמוד במשימה ישמש כניגוד בלבד? הסיבה לכך היא שדבריי ועבודתי הנוכחיים מכוונים כולם לרקע שלכם, ושהפכתם לנציגיהם ותמציתם של בני האדם המרדניים ביותר בעולם כולו. בהמשך, אקח למדינות זרות את המילים האלה שכובשות אתכם ואכבוש בעזרתן את בני האדם ששם, אך אתם לא תזכו בהן. האם זה לא יהפוך אתכם לניגוד? טבעה המושחת של האנושות כולה, מעשיו המרדניים של האדם, צלמיו ופניו המכוערים של האדם, מתועדים כולם היום במילים שמשמשות כדי לכבוש אתכם. לאחר מכן, אכבוש בעזרת המילים האלה את בני האדם מכל לאום וכל דת, מפני שאתם המופת והתקדים. אולם לא התכוונתי מלכתחילה לנטוש אתכם. אם לא תצליחו בעיסוקכם בחיפוש ולכן תתגלו כחשוכי מרפא, פשוט תהיו כלי שרת וניגוד, הלא כן?
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
7. היום האמונה היא מה שמאפשר לכם להיכבש, והכיבוש הוא מה שמאפשר לכם להאמין בכל המעשים של יהוה. רק בזכות האמונה, אתם מקבלים ייסורים ומשפט כאלה. באמצעות הייסורים והמשפט האלה, אתם נכבשים והופכים למושלמים. ללא הייסורים והמשפט מהסוג שאתם מקבלים היום, אמונתכם תהיה לשווא. מכיוון שאתם לא מכירים את אלוהים, גם אם תאמינו בו בכל מאודכם, אמונתכם עדיין תהיה רק ביטוי ריק מתוכן שלא מבוסס על המציאות. רק לאחר שתקבלו עבודת כיבוש כזו, שתהפוך אתכם לצייתנים לחלוטין, אמונתכם תהיה אמיתית ומהימנה ולבכם יפנה אל אלוהים. אפילו תישפטו או תקוללו רבות בגלל המילה הזו, "אמונה", יש לכם אמונת אמת, ואתם מקבלים את הדבר האמיתי, הממשי והיקר ביותר. במשפט הזה, אתם רואים שצריך לאהוב את הבורא; בעבודת הכיבוש הזו, אתם רואים את זרועו של אלוהים; בכיבוש הזה, אתם מבינים לגמרי את החיים האנושיים; בכיבוש הזה, אתם זוכים בנתיב הנכון לחיים האנושיים ומבינים את המשמעות האמיתית של המילה "אדם"; רק בכיבוש הזה, אתם רואים את טבעו הצודק של האל הכול יכול ואת פניו היפהפיים ורבי הכבוד; בעבודת הכיבוש הזו, אתם לומדים על מקור האדם ומבינים את כל "ההיסטוריה בת האלמוות" של האנושות; בכיבוש הזה, אתם תופסים את אבות האנושות ואת המקור לשחיתותה של האנושות; בכיבוש הזה, אתם מקבלים שמחה ונחמה וכן ייסורים, משמעת ודברי נזיפה אינסופיים מהבורא לאנושות שהוא ברא; בעבודת הכיבוש הזו, אתם מקבלים ברכות וחווים את האסונות שעל האדם לחוות... כל זה נובע מ מעט האמונה שיש לכם, הלא כן? לאחר שזכיתם בדברים האלה, אמונתכם גדלה, הלא כן? זכיתם בכמות עצומה, הלא כן?
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
8. אולי תאמרו שלולא הייתה לכם אמונה, לא הייתם סובלים כאלה ייסורים או כזה משפט. אולם עליכם לדעת שללא אמונה, לא זו בלבד שלא הייתם יכולים לקבל ייסורים כאלה או דאגה כזו מהאל הכול יכול, אלא שהייתם גם מאבדים לנצח את ההזדמנות לראות את הבורא. לעולם לא הייתם מכירים את מקור האנושות, ולעולם לא הייתם מבינים את חשיבותם של חיי אדם. גם אם גופכם ימות ונשמתכם תצא, בכל זאת לא תבינו את כל מעשיו של הבורא. על אחת כמה וכמה לא תדעו שהבורא עשה עבודה כה גדולה על פני האדמה לאחר שהוא ברא את האנושות. כבנים לאנושות הזו שהוא יצר, האם אתם מוכנים ליפול כך אל תוך החושך ולסבול עונש נצחי, מבלי להבין? אם תפרידו את עצמכם מהייסורים והמשפט של היום, במה תפגשו? האם אתם חושבים שלאחר שתיפרדו מהמשפט הנוכחי, תוכלו לחמוק מהחיים הקשים האלה? האין זו אמת שאם תעזבו את "המקום הזה", הדבר שתפגשו בו יהיה עינוי כואב או פגיעות אכזריות שיגרום השטן? האם ייתכן שתפגשו בימים ולילות בלתי נסבלים? האם אתם חושבים שרק מפני שתחמקו מהמשפט הזה היום, תוכלו לחמוק לנצח מאותו עינוי עתידי? מה יהיה הדבר שייקרה בדרככם? האם ייתכן שזה יהיה גן העדן שאתם מקווים לו? האם אתם חושבים שתוכלו לחמוק מהייסורים הנצחיים המאוחרים יותר רק על ידי כך שתברחו מהמציאות, כפי שאתם עושים כעת? אחרי היום הזה, האם תוכלו אי-פעם למצוא שוב הזדמנות כזו וברכה כזו? האם תוכלו למצוא אותן כשאסון יפקוד אתכם? האם תוכלו למצוא אותן כשכל האנושות תזכה במנוחה? החיים המאושרים הנוכחיים שלכם והמשפחה הקטנה וההרמונית שלכם – האם הם יכולים לשמש תחליף ליעד הנצחי העתידי שלכם? אם תהיה לכם אמונה אמיתית, ואם תזכו בדברים רבים בזכות אמונתכם, הרי שכיצירים נבראים, אלה כל הדברים שראוי שתזכו בהם ואלה גם כל הדברים שהיו צריכים להיות לכם. כיבוש כזה הוא זה שמועיל יותר מכל לאמונתכם ולחייכם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
9. כיום, עליכם להיות מודעים לאופן שבו יש להיכבש, ולאופן שבו בני אדם מתנהלים לאחר שהם נכבשו. אתם אולי אומרים שנכבשתם, אבל האם תוכלו להישמע עד מוות? עליכם להיות מסוגלים להישמע לאלוהים עד הסוף גם אם אין לכם סיכויים עתידיים, ואסור לכם לאבד את האמונה באלוהים בלי קשר לסביבתכם. בסופו של דבר, עליכם להשיג שני היבטים של עדות: עדותו של איוב – צייתנות עד מוות – ועדותו של פטרוס – אהבה עילאית כלפי אלוהים. מהיבט אחד, עליכם להיות כמו איוב: לא היה לו רכוש חומרי, והוא נתקף בכאב הבשר, אך הוא בכל זאת לא זנח את שמו של יהוה. זו עדותו של איוב. פטרוס אהב את אלוהים עד מותו. כשהוא מת – כשהוא נצלב – הוא עדיין אהב את אלוהים. הוא לא חשב על סיכוייו העתידיים ולא עסק בתקוות לתהילה או במחשבות ראוותניות, והוא שאף רק לאהוב את אלוהים ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים. זה הרף שעליכם לעמוד בו כדי שתיחשבו כמי שנשא עדות וכדי שתהפכו מושלמים לאחר כיבושכם. אילו בני האדם כיום ידעו באמת את מהותם ומעמדם, האם הם היו בכל זאת מחפשים סיכויים עתידיים ותקוות? מה שעליכם לדעת הוא זה: גם אם אלוהים לא יהפוך אותנו למושלמים, עלינו להיות חסידי האל. כל דבר שהוא עושה כעת הוא טוב ולמעננו, כדי שהטבע שלנו יוכל להשתנות ונוכל להיפטר מהשפעתו של השטן, כדי לאפשר לנו לחיות בארץ הזוהמה אך להיפטר מהטומאה, להתנער מהזוהמה ומהשפעתו של השטן, כדי לאפשר לנו להשאיר את השפעת השטן מאחורינו.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
10. למעשה, הפיכת בן אדם למושלם מתבצעת במקביל לכיבושו: כשאתם נכבשים, מושגות גם ההשפעות הראשונות של עשייתכם למושלמים. כשיש פער בין הכיבוש וההפיכה למושלם, היקפו כהיקף השינוי בני האדם. הכיבוש הוא השלב הראשון של ההפיכה למושלם, ואין פירושו שבן האדם הופך למושלם לגמרי, או שהוא נפל לגמרי בנחלת האל. לאחר שבן אדם נכבש, ישנם כמה שינויים בטבעו, אך שינויים כאלה פעוטים בהשוואה לשינויים בבן אדם שנפל לגמרי בנחלת האל. כיום, מה שנעשה הוא העבודה הראשונית של הפיכת בני אדם למושלמים – כיבושם – ואם לא תוכלו להיכבש, לא תהיה לכם דרך להפוך למושלמים וליפול לגמרי בנחלת האל. בסך הכל תזכו בכמה דברי ייסורים ומשפט, אבל הם לא יהיו מסוגלים לשנות את לבכם לחלוטין. לכן תימנו על בני האדם שיסולקו. זה יהיה בדיוק כמו התבוננות בסעודה מפוארת המונחת על השולחן מבלי לאכול אותה. האין זו טרגדיה? לכן עליכם לשאוף לשינויים: גם הכיבוש וגם העשייה למושלם קשורים שניהם לשאלות אם נעשו בכם שינויים ואם אתם ממושמעים – והתשובות לשאלות האלה הן שיקבעו אם תוכלו ליפול בנחלת האל. דעו לכם ש"כיבושכם" ו"הפיכתכם למושלמים" בסך הכל מבוססים על מידת השינוי בכם והמשמעת שלכם, וכן על מידת הטוהר של אהבתכם כלפי אלוהים. מה שנדרש כיום הוא שתוכלו להפוך למושלמים לחלוטין, אבל ראשית עליכם להיכבש – עליכם להכיר מספיק את הייסורים והמשפט מידי אלוהים, להיות בעלי אמונה וחסידי האל, ולהיות בני אדם השואפים לשינויים ולהשפעה. רק כך תהיו בני אדם השואפים להפוך למושלמים. עליכם להבין שבמהלך הפיכתכם למושלמים, אתם תיכבשו, ובמהלך כיבושכם תהפכו למושלמים. כיום, אתם יכולים לרצות להפוך למושלמים או לרצות שינויים באנושיות החיצונית שלכם ושיפורים באיכותכם, אך החשיבות העיקרית היא בכך שתוכלו להבין שיש משמעות ותועלת לכל מה שאלוהים עושה כיום: כך אתם יכולים לחיות בעולם של זוהמה, לברוח מהזוהמה ולהתנער ממנה. כך אתם יכולים להתגבר על השפעת השטן ולהשאיר מאחוריכם את ההשפעה האפלה של השטן – ובהתמקדות בדברים האלה, אתם מוגנים בעולם הזוהמה הזה. בסופו של דבר, איזו עדות תתבקשו לשאת? אתם חיים בעולם של זוהמה אבל יכולים להפוך לקדושים ולא להיות מזוהמים וטמאים עוד. אתם חיים בתחומו של השטן אבל אתם משילים מעליכם את השפעתו של השטן, והשטן לא שולט בכם ולא מטריד אתכם, ואתם בידיו של הכל יכול. זו העדות לניצחון במאבק נגד השטן וההוכחה לניצחון הזה. אתם יכולים לזנוח את השטן. מה שאתם מביאים לידי ביטוי לא חושף את השטן, אלא זהו מה שאלוהים דרש שהאדם יגשים כשהוא ברא את האדם: אנושיות רגילה, רציונליות רגילה, תובנה רגילה, נחישות רגילה לאהוב את אלוהים ונאמנות לאלוהים. זו העדות שנושאים ברואי האל.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
11. העבודה של אחרית הימים מפרה את כל הכללים, וגם אם קוללתם או נענשתם, כל עוד אתם מסייעים לעבודה שלי ומועילים לעבודת הכיבוש של היום; בין שאתם מצאצאי מואב או מבניו של התנין הגדול האדום כאש, כל עוד אתם ממלאים את החובות של ברואי אל בשלב העבודה הזה ועושים כמיטב יכולתכם, תושג ההשפעה המתאימה. אתם מבניו של התנין הגדול האדום כאש ומצאצאיו של מואב. לסיכום, כל מי שעשוי בשר ודם הוא ברוא אל שהבורא ברא. אתם ברואי אל – לא צריכה להיות לכם ברירה וזו חובתכם. כמובן, כיום, עבודת הבורא מכוונת לתבל כולה. בלי קשר למוצא שלכם, מעל הכל אתם ברואי אל. אתם – צאצאי מואב – נמנים על ברואי האל, אלא שאתם במעמד נמוך יותר. מכיוון שהיום עבודת האל נעשית בקרב כל הברואים, ומכוונות לתבל כולה, הבורא יכול לבחור כל עם, עניין או דבר לביצוע עבודתו. לא אכפת לו צאצאים של מי אתם. כל עוד אתם נמנים על ברואי האל, וכל עוד אתם מועילים לעבודתו – עבודת העדות והכיבוש – הוא יבצע את עבודתו בכם ללא היסוס. העובדה הזו מנפצת את התפיסות המסורתיות של בני האדם, לפיהן אלוהים לעולם לא יפעל בקרב הגויים, ובמיוחד לא בקרב המקוללים והשפלים. באשר לבני האדם המקוללים, הדורות הבאים שלהם יהיו מקוללים גם הם לעולמים. לעולם לא יהיה להם סיכוי לישועה. אלוהים לעולם לא ירד ארצה ויעבוד בארץ של גויים, ולעולם לא תדרוך כף רגלו בארץ של זוהמה, מפני שהוא קדוש. דעו לכם שאלוהים הוא אלוהים של כל הברואים, יש לו ריבונות על השמיים והארץ וכל צבאם, והוא לא רק האל של עם ישראל. לכן, העבודה הזו בסין היא בעלת חשיבות עליונה. האם היא לא תתפשט לכל האומות? העדות הגדולה של העתיד לא תהיה מוגבלת לסין. אילו אלוהים רק כבש אתכם, האם השדים היו משתכנעים? הם לא מבינים את הכיבוש, או את כוחו האדיר של אלוהים. רק כשהעם שאלוהים בחר מהתבל כולה יראה את ההשפעות הסופיות של העבודה הזו, ייכבשו כל הברואים. צאצאי מואב הם העם הנחשל והמושחת ביותר בעולם. רק אם בני האדם האלה יוכלו להיכבש – רק אם בני האדם המושחתים ביותר, שלא הכירו באל ולא מאמינים שאלוהים קיים, ייכבשו, ויכירו באלוהים בגלוי, יהללו אותו ויוכלו לאהוב אותו – זו תהיה העדות לכיבוש. אף על פי שאתם לא פטרוס, אתם מביאים לידי ביטוי את צלמו של פטרוס ואתם מסוגלים להחזיק בעדותו של פטרוס ובעדות איוב, וזו העדות הגדולה ביותר.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
12. התוצאה שיש להשיג בעבודת הכיבוש היא בעיקר שבשרו של האדם יחדל להתמרד, כלומר שדעתו של האדם תבין את אלוהים באופן חדש, שלבו יישמע לאלוהים עד תום, ושהוא יהיה נחוש להתקיים למען אלוהים. השינויים שחלים במזגו או בבשרו ודמו של אדם לא קובעים אם הוא נכבש. במקום זאת, כשהחשיבה, התודעה וההיגיון שלכם משתנים – כלומר כשכל הגישה המנטלית שלכם משתנה – זה מוכיח שאלוהים כבש אתכם. לאחר שגמרתם בדעתכם להישמע לאלוהים ואימצת מנטליות חדשה, כשאתם כבר לא מחדירים תפיסות או כוונות משלכם בדבריו ובעבודתו של אלוהים, וכשהמוח שלכם יכול לחשוב כרגיל, כלומר כשאתם יכולים להשקיע מאמצים למען אלוהים בכל לבכם, פירוש הדבר שנכבשתם לגמרי.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
13. בעולם הדתי, רבים סובלים באופן משמעותי לאורך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים ושורדים עד לנשימתם האחרונה! יש כאלה שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מתנזרים ממזון טוב ובגדים יפים ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. אולם חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לשום טיפול. הם לא מבינים את עצמם באמת. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים נובעת מקנאותם ומאופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם לא מבינים את אלוהים ואת רצונו. הם רק עובדים למען אלוהים וסובלים למענו בעיוורון. הם לא מייחסים כל ערך להבחנה, והם לא טורחים כלל לוודא ששירותם באמת ישביע את רצונו של אלוהים. מעבר לכך, הם כלל לא יודעים איך להצליח להבין את אלוהים. האל שהם משרתים הוא לא אלוהים בצלמו המקורי, אלא אל שהם עצמם המציאו, אל שהם שמעו עליו או אל אגדי שנכתב עליו בעבר. לאחר מכן, הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם ירא האל כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם יותר מדי לא מדויק, כך שלמעשה אין איש שמשרת את אלוהים באמת באופן שמשביע את רצונו. בלי קשר לשאלה כמה הם מוכנים לסבול, לא חל כל שינוי בנקודת מבטם המקורית על שירות ובדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים, מפני שהם לא עברו את המשפט והייסורים של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאף אחד לא הנחה אותם באמצעות האמת. אפילו אם הם מאמינים בישוע המושיע, אף אחד מהם לא ראה את המושיע מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. לפיכך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור שמשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות כזה? ומי יראה אותו בעין יפה? מההתחלה ועד הסוף, השירות שלהם כלל לא משתנה לעולם. הם מקבלים רק שיעורים מעשה-ידי-אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם. איזה גמול יכול להיות לכך? גם פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע איך לשרת באופן שישביע את רצונו של אלוהים. הוא הבין רק בסוף, בזקנתו. מה ההשלכה של הדבר על אותם עיוורים שלא חוו כל טיפול או גיזום ואשר אף אחד לא הנחה אותם? חלק גדול מהשירות שלכם היום דומה לזה של אותם עיוורים, הלא כן? כל מי שלא השתנה ולא זכה למשפט, גיזום וטיפול, הוא למעשה אדם שלא נכבש לחלוטין, הלא כן? מה התועלת בבני אדם כאלה? אם החשיבה שלכם, הבנתכם על החיים והבנתכם על אלוהים לא מראות כל שינוי חדש ולא מובילות ולו לרווח ממשי מועט, לעולם לא תשיגו דבר ראוי לציון בשירותכם! ללא חזון וללא הבנה חדשה על עבודתו של אלוהים, לא תוכלו להיות בני אדם שנכבשו. אם כך, האופן שבו אתם משמשים כחסידי אל יהיה כמו זה של אלה שסובלים וצמים – ערכו יהיה מועט! בדיוק מפני שיש עדות מעטה במעשיהם, אני אומר ששירותם חסר תועלת! לכל אורך חייהם, בני האדם האלה סובלים ויושבים בכלא, ובכל רגע, הם שורדים, מדגישים אהבה וטוב לב ונושאים את הצלב שלהם. העולם משמיץ ודוחה אותם, והם חוו את כל הקשיים. הם נשמעים לאלוהים עד הסוף, ובכל זאת, הם לא נכבשים ולא יכולים לשאת עדות על כך שהם נכבשו. הם סבלו לא מעט, אך בתוך תוכם, הם לא מכירים כלל את אלוהים. שום דבר מחשיבתם הישנה לא טופל, וכך גם תפיסותיהם הישנות, הנהגים הדתיים שלהם, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים לא אמיתית ולא מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר נועד לשרת את אלוהים? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנתם את אלוהים בעבר, נניח שתשמרו עליו היום ותמשיכו לבסס את הבנתכם את אלוהים על התפיסות והרעיונות שלכם, בלי קשר למה אלוהים יעשה. כלומר נניח שאין לכם שום הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ושאתם לא מצליחים להכיר את צלמו האמיתי ואת טבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתכם על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית חדורת אמונות טפלות, ושהיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשתם. כשאני אומר לכם את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לכם להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אתכם להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מהתפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתם נושאים בתוככם, כדי שתוכל להיות לכם הבנה חדשה. אם באמת תאכלו ותשתו את דבריי, הבנתכם תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתם שומרים על לב ממושמע כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, נקודת המבט שלכם תשתנה. כל עוד תהיו מסוגלים לקבל את הייסורים החוזרים והנשנים, המנטליות הישנה שלכם תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלכם תתחלף מהיסוד בחדשה, גם הנוהג שלכם ישתנה בהתאם. כך, השירות שלכם יהפוך יותר ויותר מוכוון מטרה, והוא יותר ויותר יהיה מסוגל להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכלו לשנות את חייכם, את הבנתכם על החיים ואת תפיסותיכם הרבות על אלוהים, הטבעיות שלכם תצטמצם בהדרגה. זו התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם, לא פחות מכך. זה השינוי שייראה באדם. אם באמונכם באלוהים, כל מה שאתם יודעים קשור להכנעת גופכם, להישרדות ולסבל, ואם לא ברור לכם אם מעשיכם נכונים או שגויים, לא כל שכן למען מי הם, איך ייתכן שנוהג כזה יוביל לשינוי?
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
14. עליכם להבין שמה שאני דורש מכם הוא לא שיעבוד של גופכם או שליטה במוחכם ומניעה ממנו לחשוב מחשבות שרירותיות. זו גם לא מטרת העבודה וגם לא העבודה שיש לעשות ברגע זה. ... עליכם להבין את עבודתו של אלוהים ולהכיר את אופייכם, מהותכם וחייכם הישנים. במיוחד, עליכם להכיר את הנהגים השגויים והמעשים האנושיים השגויים שלכם מהעבר. כדי להשתנות, עליכם להתחיל משינוי בחשיבתכם. ראשית, החליפו את חשיבתכם הישנה בחדשה והניחו לחשיבה החדשה שלכם לשלוט בדבריכם, במעשיכם ובחייכם. זה מה שנדרש מכל אחד מכם ברגע זה. אל תנהגו בעיוורון ואל תצייתו בעיוורון. צריכים להיות לכם בסיס ומטרה. אל תשטו בעצמכם. עליכם לדעת בדיוק למה נועדה אמונתכם באלוהים, מה יש לקבל ממנה ובמה עליכם להיווכח ברגע זה. חובה שתדעו כל זאת.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
15. כשהבנתכם על מעשיו של אלוהים תשתנה, כשתהיה לכם הבנה חדשה של האמת על כל דבר שאלוהים אומר, וכשהבנתכם הפנימית תרומם, יחול בחייכם מפנה לטובה. כל מה שבני אדם עושים ואומרים כעת הוא מעשי. אלה לא דוקטרינות אלא הדברים שבני האדם זקוקים להם למען חייהם והדברים שצריכים להיות ברשותם. זה השינוי שחל באדם במהלך עבודת הכיבוש, השינוי שעל האדם לחוות, והתוצאה לאחר שהאדם נכבש. לאחר שתשנו את חשיבתכם, תאמצו גישה מנטלית חדשה, תבטלו את תפיסותיכם וכוונותיכם ואת חשיבתכם ההגיונית מהעבר, תשליכו מעליכם את הדברים המושרשים שבתוככם ותזכו בהבנה חדשה על האמונה באלוהים, העדויות שתישאו יהיו מרוממות, וכל הווייתכם תשתנה באמת. כל אלה הם הדברים המעשיים, המציאותיים והבסיסיים ביותר – דברים שבני אדם התקשו לגעת בהם בעבר ודברים שהם לא יכלו לבוא איתם במגע. הם העבודה האמיתית של רוח האל.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
16. בסיכומה של כל עבודת הכיבוש, חובה על כולכם להבין שאלוהים הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, אלא אלוהי הבריאה כולה. הוא ברא את האנושות כולה, ולא רק את בני ישראל. אם אתם אומרים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד או שלא ייתכן שאלוהים יתגלם כבשר ודם באומה כלשהי מחוץ לישראל, הרי שעדיין לא הבנתם דבר במהלך עבודת הכיבוש, ואתם לא מכירים כלל בכך שאלוהים הוא אלוהיכם. הדבר היחיד שאתם מכירים בו הוא שאלוהים עבר מישראל לסין ושנכפה עליו להיות אלוהיכם. אם אתם עדיין רואים את הדברים כך, עבודתי בכם הייתה לחינם ולא הבנתם דבר מדבריי. בסופו של דבר, אם כמו מַתִּי, תכתבו לי שוב שושלת יוחסין, תמצאו לי "אב קדמון" מתאים, ותמצאו לי את השורש הנכון – כך שלאלוהים יהיו שתי שושלות יוחסין לשתי ההתגלמויות שלו –זו תהיה הבדיחה הגדולה ביותר בעולם, הלא כן? האם אתם, "בעלי הכוונות הטובות", שמצאתם לי שושלת יוחסין, הפכתם לבני האדם שחילקו את אלוהים? האם אתם מסוגלים לקחת על עצמכם את נטל החטא הזה? אחרי כל עבודת הכיבוש הזו, אם אתם עדיין לא מאמינים שאלוהים הוא אלוהי הבריאה כולה, ואם אתם עדיין חושבים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד, הרי שאתם מתנגדים לאלוהים בגלוי, הלא כן? מטרת הכיבוש שלכם היום היא שתכירו בכך שאלוהים הוא אלוהיכם ואלוהיהם של אחרים, וחשוב מכל, אלוהי כל אוהביו ואלוהי הבריאה כולה. הוא אלוהי הם של בני ישראל ואלוהי המצרים. הוא אלוהי הבריטים ואלוהי האמריקנים. הוא לא רק אלוהיהם של אדם וחווה, אלא גם אלוהי כל צאצאיהם. הוא אלוהי כל הדברים שבשמיים ובארץ.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
17. גם משפחת בני ישראל וגם כל משפחות הגויים נמצאות בידיו של אל אחד. לא זו בלבד שהוא עבד בישראל במשך כמה אלפי שנים ונולד פעם ביהודה, אלא שהיום הוא יורד אל פני האדמה בסין, המקום שבו רובץ התנין הגדול האדום כאש, כשהוא מפותל אל תוך עצמו. אם משום שהוא נולד ביהודה, הוא מלך היהודים, פירוש הדבר שירידתו אל קרבכם היום הופכת אותו לאלוהיכם, הלא כן? הוא הוביל את בני ישראל ונולד ביהודה, והוא נולד גם בארץ של גויים. כל עבודתו היא למען האנושות כולה, שאותה הוא ברא, הלא כן? האם הוא אוהב את בני ישראל פי מאה ומתעב את הגויים פי אלף? האין זו תפיסתכם? אתם הם אלה שלא מכירים באלוהים – לא נכון לומר שאלוהים מעולם לא היה אלוהיכם. אתם אלה שדוחים את אלוהים – לא נכון לומר שאלוהים לא מוכן להיות אלוהיכם. מי מקרב הברואים לא מצוי בידיו של האל הכול יכול? כיבושכם היום נעשה במטרה גרום לכם להכיר בכך שאלוהים אינו אלא אלוהיכם, הלא כן? אם אתם עדיין טוענים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ואם אתם עדיין טוענים שבית דוד בישראל הוא מקור הולדתו של אלוהים, ושאין אומה מלבד ישראל אשר כשירה "להוליד" את אלוהים, ואם אתם חושבים שעל אחת כמה וכמה, אף משפחת גויים לא מסוגלת לקבל באופן אישי את עבודתו של יהוה – אם אתם עדיין חושבים כך, פירוש הדבר שאתם סרבנים עיקשים, הלא כן? אל תתקבעו תמיד על ישראל. אלוהים נמצא ממש כאן ביניכם כיום. בנוסף, אל תמשיכו להביט אל השמיים. חדלו לערוג לאלוהיכם שבשמיים! אלוהים ירד אל קרבכם, אז איך ייתכן שהוא יהיה בשמיים? לא האמנתם באלוהים מזה זמן רב מאוד, אך יש לכם תפיסות רבות לגביו, עד כדי כך שאתם לא מעזים לחשוב ולו לשנייה אחת שאלוהים של בני ישראל היה מואיל בטובו לכבד אתכם בנוכחותו. יותר מזאת, אתם לא מעזים לחשוב על השאלה איך ייתכן שתוכלו לראות את אלוהים מופיע בכבודו ובעצמו בהתחשב בזוהמה הבלתי נסבלת שלכם. כמו כן, מעולם לא חשבתם על השאלה איך ייתכן שאלוהים ירד אל פני האדמה בכבודו ובעצמו לארץ של גויים. עליו לרדת אל פני האדמה בהר סיני או הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. כל הגויים (כלומר בני אדם מחוץ לעם ישראל) הם מושא תיעובו, הלא כן? איך ייתכן שהוא יעבוד בקרבם בכבודו ובעצמו? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות האלה. מכיוון שכך, ראיתם את אלוהים מופיע בקרבכם בכבודו ובעצמו – לא על הר סיני או הר הזיתים, אלא בקרב בני אדם שהוא מעולם לא הוביל בעבר.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
18. אחרי שאלוהים עשה את שני שלבי עבודתו בישראל, גם בני ישראל וגם כל הגויים החלו לטפח את התפיסה הזו: אומנם נכון שאלוהים ברא את כל הדברים, אך הוא מוכן להיות אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ולא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים כך: אלוהים יכול להיות אלוהינו בלבד, לא אלוהיכם, הגויים, ומפני שאתם לא יראים את יהוה, יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. עוד מאמינים היהודים האלה כך: האדון ישוע אימץ את צלמנו, צלם העם היהודי, והוא אל הנושא את אות העם היהודי. אלוהים עובד רק בקרבנו. צלמו של אלוהים וצלמנו דומים; צלמנו קרוב יותר לזה של אלוהים. האדון ישוע הוא מלכנו, מלך היהודים; הגויים לא מוסמכים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת למעננו, היהודים. רק על סמך שני שלבי העבודה האלה, יצרו בני ישראל והעם היהודי תפיסות כה רבות. הם תובעים את אלוהים לעצמם באופן שתלטני ולא מודים שאלוהים הוא גם אלוהי הגויים. כך, אלוהים הפך לחלל ריק בלב הגויים. הסיבה לכך היא שכולם החלו להאמין שאלוהים לא רוצה להיות אלוהי הגויים ואוהב רק את בני ישראל ואת היהודים – עמו הנבחר –בייחוד את השליחים שהיו חסידיו. אתם לא יודעים שהעבודה שעשו יהוה וישוע הייתה למען הישרדותה של האנושות כולה? האם אתם מכירים כעת בכך שאלוהים הוא האל של כולכם, של כל מי שנולד מחוץ לישראל? האין אלוהים ממש כאן בקרבכם היום? לא ייתכן שזה חלום, נכון? האם אתם לא מקבלים את המציאות הזו? אתם לא מעזים להאמין בכך או לחשוב על כך. יהיה אשר יהיה האופן שבו אתם רואים זאת, האין אלוהים ממש כאן בקרבכם? האם אתם עדיין מפחדים להאמין בדברים האלה? מהיום הזה והלאה, כל העמים הכבושים וכל מי שרוצה להיות חסידו של אלוהים הם עמו הנבחר של אלוהים, הלא כן? אתם כולכם, החסידים של היום, העם הנבחר מחוץ לישראל, הלא כן? מעמדכם זהה למעמדם של בני ישראל, הלא כן? כל אלה הם הדברים שעליכם להכיר בהם, הלא כן? האין זו המטרה של עבודת כיבושכם? מכיוון שאתם יכולים לראות את אלוהים, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מהראשית וגם בעתיד. הוא לא ייטוש אתכם כל עוד כולכם מוכנים להיות חסידיו וברואיו הנאמנים והממושמעים.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
19. מה פירוש הדבר להפוך למושלם? מה פירוש הדבר להיכבש? באילו אמות מידה על האדם לעמוד כדי להיכבש? ובאילו אמות מידה עליו לעמוד כדי להפוך למושלם? כיבוש והבאה לידי שלמות – המטרה של שניהם היא הכנת האדם כדי שהוא יוכל לשוב לדמותו המקורית ולהשתחרר מטבעו השטני המושחת ומהשפעת השטן. הכיבוש הזה בא בשלב מוקדם בתהליך הכנת האדם, כלומר זה השלב הראשון של העבודה. הבאה לידי שלמות היא השלב השני, או העבודה המסכמת. על כל בן אנוש לעבור את הכיבוש. אחרת, הוא לא יוכל להכיר את אלוהים והוא לא יידע שיש אלוהים, כלומר לא יוכל להכיר באלוהים. ואם אדם לא מכיר באלוהים, אלוהים לא יהיה מסוגל כלל להשלים אותו, מפני שהוא לא יעמוד באמות המידה להשלמה הזו. אם אתם אפילו לא מכירים באלוהים, איך תוכלו להכיר אותו? ואיך תחפשו אחריו? כמו כן, לא תוכלו לשאת עליו עדות, לא כל שכן להחזיק באמונה הנחוצה כדי להשביע את רצונו. לכן, השלב הראשון לכל מי שרוצה שאלוהים ישלים אותו חייב להיות השלב של עבודת הכיבוש. זה התנאי הראשון. אולם מטרתם של הכיבוש וההבאה לידי שלמות כאחד היא להכין את האדם ולשנותו, וכל אחד מהם הוא פריט בעבודה של ניהול האדם. שני השלבים האלה הם מה שנדרש כדי להפוך אדם לאדם שלם. לא ניתן לדלג על אף אחד מהשלבים. נכון שהמילה "להיכבש" לא נשמעת נחמדה במיוחד, אך למעשה, תהליך כיבושו של אדם הוא תהליך שינויו. לאחר שתיכבשו, ייתכן שלא תיפטרו לחלוטין מהטבע המושחת שלכם, אך תכירו אותו. באמצעות עבודת הכיבוש, תכירו את האנושיות השפלה שלכם ותכירו חלק גדול מהמרדנות שלכם. על אף שלא תוכלו להשליך אותם מעליכם או לשנות אותם בפרק הזמן הקצר של עבודת הכיבוש, אתם תכירו אותם. הדבר מניח את היסודות להפיכתכם למושלמים. אם כך, כיבוש והבאה לידי שלמות נעשים שניהם כדי לשנות את האדם וכדי לפטור אותו מטבעו השטני המושחת, כדי שהוא יוכל להעניק את כל כולו לאלוהים. העניין הוא שהכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי הטבע האנושי וכן השלב הראשון בהענקתו את כל כולו לאלוהים – שלב נמוך יותר מההבאה לידי שלמות. טבע חייו של אדם שנכבש משתנה הרבה פחות מזה של אדם שהפך למושלם. כיבוש והבאה לידי שלמות שונים זה מזה מבחינה מושגית, מפני שהם שלבים שונים בעבודה, ומפני שהם דורשים אמות מידה שונות מבני אדם – הכיבוש דורש אמות מידה נמוכות יותר וההבאה לידי שלמות דורשת אמות מידה גבוהות יותר. בני אדם שהפכו למושלמים הם צדיקים, בני אדם שהפכו לקדושים וטהורים – הם ההתגבשות של עבודת ניהול האנושות, או תוצרים סופיים. על אף שהם לא בני אדם שאין בהם אשם, הם בני אדם ששואפים לחיות חיים בעלי משמעות. אולם מה באשר לבני האדם שנכבשו? הם מכירים בקיומו של אלוהים במילים בלבד – הם מכירים בכך שאלוהים התגלם כבשר ודם, שהדבר מופיע בבשר, ושאלוהים ירד אל פני האדמה כדי לעשות את העבודה של המשפט והייסורים. הם גם מכירים בכך שהמשפט והייסורים של אלוהים, וכן וההכאה והזיכוך שלו, מועילים לאדם. כלומר הם רק מתחילים לקבל דמות אנושית, ויש להם הבנה מסוימת על החיים, אך היא עדיין מעורפלת. במילים אחרות, הם רק מתחילים להיות בעלי אנושיות. אלה הן תוצאות הכיבוש. כשבני אדם עולים על נתיב ההבאה לידי שלמות, טבעם הישן יכול להשתנות. יתרה מכך, חייהם הולכים וגדלים, ובהדרגה, הם נוכחים באמת באופן עמוק יותר. הם מסוגלים לתעב את העולם ולתעב את כל מי שלא מחפש אחר האמת. במיוחד, הם מתעבים את עצמם, אך יותר מכך, הם מכירים את עצמם בבירור. הם מוכנים לחיות על פי האמת וקובעים לעצמם כמטרה את החיפוש אחר האמת. הם לא מוכנים לחיות בתוך המחשבות שהמוח שלהם יוצר, והם מתעבים את צדקנותו, התנשאותו ויהירותו של האדם. הם מדברים תוך תחושה עזה של הגינות, הם מטפלים בדברים מתוך הבחנה, הם ניחנים בחוכמה, והם נשמעים בנאמנות לאלוהים. אם הם חווים רגע של ייסורים ומשפט, לא זו בלבד שהם לא נעשים פסיביים או חלשים, אלא שהם מכירים תודה על כך. הם לא יכולים להסתדר ללא הייסורים והמשפט של אלוהים – הם יכולים לקבל דרכם את הגנתו. הם לא עוסקים באמונה של שלווה ושמחה ושל חיפוש לחם כדי להשביע את הרעב. הם גם לא מחפשים אחר הנאות גופניות בנות חלוף. אלה הם הדברים שיש למי שהפך למושלם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
20. אתם אומרים שאתם מכירים באלוהים בהתגלמותו ובכך שהדבר מופיע בבשר, אך אתם עושים מעשים שונים מאחורי גבו של אלוהים, ואתם לא נוהגים כרצונו ולא יראים ממנו. האם זו הכרה באלוהים? אתם מכירים בדבריו אך מסרבים להנהיג אפילו את הדברים שאתם מסוגלים להנהיג, ואתם מצייתים לדרכו. האם זו הכרה? אתם מכירים בו, אך הלך הרוח היחיד שלכם הוא להישמר מפניו ולעולם לא לירוא אותו. אם ראיתם את עבודתו והכרתם בה, ואם אתם יודעים שהוא אלוהים, אך מצבכם נותר פושר וללא כל שינוי, עדיין לא נכבשתם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
21. אדם שנכבש צריך לעשות ככל יכולתו. הוא רוצה להיווכח ולהגיע לאמיתות נעלות, על אף שהוא עדיין לא מסוגל לעשות זאת. רק מפני שהוא מוגבל ביכולת הקליטה שלו, הנהגים שלו מוגבלים ותחומים. אולם עליו לעשות לכל הפחות את כל מה שהוא יכול לעשות. אם תוכלו לעשות את הדברים האלה, זה יהיה בזכות העבודה הכובשת. נניח שתאמרו, "מכיוון שאלוהים יכול להפיק מילים כה רבות שהאדם לא יכול, אם הוא לא אלוהים, מ כן"? חשיבה כזו אין פירושה שאתם מכירים באלוהים. אם אתם מכירים באלוהים, עליכם להראות זאת במעשים שלכם. להנהיג כנסייה ללא יכולת לעשות מעשים צודקים, לחמוד כספים ולהזרים בסתר וללא-הרף את כספי הכנסייה לכיסים שלכם – האם זו הכרה בכך שיש אלוהים? אלוהים הוא כול יכול ויש לירוא מפניו. איך ייתכן שאתם לא פוחדים, אם אתם באמת מכירים בכך שיש אלוהים? כיצד אתם יכולים לעשות מעשים כה מתועבים? האם ניתן לכנות זאת אמונה? האם אתם מכירים בו באמת? האם אלוהים הוא מה שאתם מאמינים בו? מה שאתם מאמינים בו הוא אל מעורפל – לכן אתם לא פוחדים! כל מי שמכיר באלוהים ומכיר אותו באמת פוחד לעשות כל מעשה שמתנגד לאלוהים, או אשר מנוגד למצפונו שלו. בני האדם האלה פוחדים במיוחד לעשות מעשים שהם יודעים שהם מנוגדים לרצונו של אלוהים. רק בכך ניתן לראות הכרה בקיומו של אלוהים. מה עליך לעשות כשהוריך מניאים אותך מלהאמין באלוהים? כיצד עלייך לאהוב את אלוהים כשבעלך חסר האמונה מתייחס אלייך יפה? וכיצד עליכם לאהוב את אלוהים כשהאחים והאחיות מתעבים אתכם? אם אתם מכירים בו, אתם תנהגו כראוי ותביאו לידי ביטוי את המציאות בכל המצבים האלה. אם לא תצליחו לפעול באופן קונקרטי, אלא רק תאמרו שאתם מכירים בקיומו של אלוהים, אתם בני אדם שיודעים רק לדבר! אתם אומרים שאתם מאמינים באלוהים ומכירים בו, אולם איך אתם מכירים בו? איך אתם מאמינים בו? האם אתם מפחדים ממנו? האם אתם יראים אותו? האם אתם אוהבים אותו בתוך תוככם? כשאתם במצוקה וכשאין לכם על מי להישען, אתם מרגישים שיש לאהוב את אלוהים, ואחר כך אתם שוכחים מכך לחלוטין. זו לא אהבה לאלוהים ולא אמונה באלוהים! מה אלוהים רוצה שהאדם ישיג בסופו של דבר? כל המצבים שהזכרתי, כגון לחשוב שאתם בני אדם חשובים, להרגיש שאתם מהירי תפיסה, לשלוט באחרים, להתנשא על אחרים, לבקר בני אדם על פי מראם החיצוני, לנהוג בבריונות כלפי בני אדם ישרים, לחמוד את כספי הכנסייה, וכן הלאה – אלה דוגמאות לביטויים של הטבע השטני המושחת שלכם שהכיבוש יימחה מכם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
22. העבודה הכובשת שנעשית בכם היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של העבודה הזו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר להפוך אותם למושלמים ולקבוצה של מתגברים, בתור קבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של אלוהים, לקבל את הישועה הגדולה ביותר מאלוהים, ולקבל מאלוהים ישועה מלאה, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ומרחמים, אלא חשוב יותר, מייסורים וממשפט. כל מה שאלוהים עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. גם הייסורים והמשפט שראיתם הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה שמובילה את האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. מצד רביעי, המטרה היא להניח יסודות להפצה של עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה שאלוהים עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו להיות להם חיים אנושיים רגילים, מפני שהאדם לא יודע איך לחיות את חייו. ללא הנחייה כזו, תוכלו לחיות רק חיים ריקים מתוכן, חיים חסרי ערך וחסרי משמעות, ולא תדעו כלל כיצד להיות בני אדם רגילים. זו החשיבות העמוקה ביותר של כיבוש האדם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
23. כולכם חיים במקום של חטא והפקרות; כולכם בני אדם מופקרים וחוטאים. כיום, לא זו בלבד שאתם יכולים לראות את אלוהים, אלא חשוב מכך, קיבלתם ייסורים ומשפט, וזכיתם הישועה העמוקה ביותר, כלומר קיבלתם את אהבתו הגדולה ביותר של אלוהים. כל מה שהוא עושה הוא אהבת אמת אליכם; אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתבחנו את עצמכם ותקבלו את הישועה האדירה הזו. כל זה נעשה כדי להכין את האדם. מההתחלה ועד הסוף, אלוהים עשה את המרב כדי להושיע את האדם, והוא בשום אופן לא מוכן להשמיד לחלוטין את בני האדם שהוא ברא במו ידיו. כעת הוא בא אל קרבכם כדי לעבוד. האין זו ישועה רבה עוד יותר? אילו הוא שנא אתכם, האם הוא בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה כדי להנחות אתכם באופן אישי? למה שהוא יסבול כך? אלוהים לא שונא אתכם, ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של אלוהים היא האהבה האמיתית ביותר. רק בגלל מרדנותם של בני האדם, עליו להושיע אותם באמצעות משפט. אחרת, הם לא היו זוכים בישועה. מכיוון שאתם לא יודעים איך לקיים את חייכם או איך לחיות, ומכיוון שאתם חיים במקום מופקר ומלא חטא כזה ושאתם שדים מופקרים ומזוהמים, לבו לא מניח לו לאפשר לכם להפוך למושחתים עוד יותר. כמו כן, לבו לא מניח לו לראות אתכם חיים במקום כה מזוהם, כשהשטן רומס אתכם כרצונו, ולבו גם לא מניח לו לתת לכם ליפול אל השאול. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה מכם ולהושיע אתכם עד תום. זו המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – הוא עושה זאת רק למען הישועה.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
24. אם אתם לא מבינים שכל מה שנעשה בכם הוא אהבה וישועה, ואם אתם חושבים שזו רק שיטה או דרך לענות את האדם ודבר שאין לתת בו אמון, אתם יכולים באותה מידה לשוב לעולמכם ולסבול כאב ומצוקה! אם אתם מוכנים להיות בזרם הזה וליהנות מהמשפט הזה ומהישועה האדירה הזו, ליהנות מכל הברכה הזו שלא ניתן למצוא בשום מקום בעולם האנושי, וליהנות מהאהבה הזו, הישארו בצייתנות בתוך הזרם הזה כדי לקבל את עבודת הכיבוש, וכדי שתוכלו להפוך למושלמים. על אף שכעת אתם סובלים כאב וזיכוך כתוצאה מהמשפט, יש לכאב הזה ערך ומשמעות. על אף שייסורים ומשפט הם זיכוך וגילויים חסרי רחמים לאדם שנועדו להעניש אותו על חטאיו ולהעניש את בשרו ודמו, שום חלק בעבודה הזו לא נועד לגנות ולהשמיד את בשרו ודמו. מטרתם של כל הגילויים החמורים של דבר האל היא להוביל אתכם אל דרך הישר. אתם חוויתם באופן אישי חלק כה גדול מהעבודה הזו, וברור שהיא לא הובילה אתכם לדרך רעה! כולה נועדה לאפשר לכם להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה; כולה היא דבר מה שהאנושיות הרגילה שלכם יכולה להשיג. כל שלב בעבודה נעשה על סמך הצרכים שלכם, בהתאם לחולשות שלכם ובהתאם לשיעור קומתכם בפועל, ולא מוטל עליכם שום נטל קשה מנשוא. על אף שאתם לא מסוגלים לראות זאת בבירור כעת ושאתם מרגישים שאני מחמיר איתכם, על אף שאתם מוסיפים לחשוב שהסיבה לכך שאני מייסר ושופט אתכם בכל יום ונוזף בכם בכל יום היא שאני שונא אתכם, ועל אף שמה שאתם מקבלים הוא ייסורים ומשפט, למעשה, זו אהבה אליכם וכן הגנה רבה עליכם. אם אתם לא יכולים לתפוס את משמעותה העמוקה של העבודה הזו, פשוט אין כל דרך שבה תוכלו להמשיך בחוויה שלכם. עליכם להתנחם למען ישועה כזו. אל תסרבו להתעשת. אחרי שהגעתם עד הלום, עליכם לראות בבירור את חשיבותה של העבודה הכובשת הזו. אל תחזיקו השקפה כזו וכזו!
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
לעיון נוסף
ענף זית של אחרית הימים – הברק ממזרח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה