במשך שנים רבות רוח האל עבדה באופן חקרני עלי אדמות. במרוצת הדורות, אלוהים השתמש בכל כך הרבה בני אדם כדי לעשות את עבודתו. עם זאת, לרוח האל עדיין אין מקום מנוחה מתאים. לכן אלוהים פועל דרך בני אדם שונים העושים את עבודתו ועל פי רוב הוא משתמש בבני אדם כדי לעשות אותה. כלומר בכל השנים האלה, עבודת האל מעולם לא נפסקה. היא ממשיכה דרך בני האדם, ברציפות עד היום. על אף שאלוהים אמר כל כך הרבה ועשה כל כך הרבה, האדם עדיין לא מכיר את אלוהים, משום שאלוהים לא הופיע בפני האדם ומשום שהוא חסר צורה. לכן על אלוהים להשלים את העבודה הזו – להביא לידיעת כל בני האדם את המשמעות המעשית של האל המעשי. לשם כך, על אלוהים להראות לבני האדם את רוחו באופן מוחשי ולעבוד בקרבם. רק כאשר רוח האל לובשת צורה פיזית, עוטה בשר ודם ומהלכת בין בני האדם בגלוי, מלווה אותם בחייהם, לפעמים מתגלה ולפעמים מסתתרת, מסוגלים בני האדם להבין את אלוהים באופן יותר עמוק. אם אלוהים היה נשאר תמיד בשר ודם, הוא לא היה מסוגל להשלים את העבודה שלו. לאחר שעבד בהתגלמותו כבשר ודם לזמן מה, בפעולת כהונתו אשר צריכה להיעשות בהיותו בשר ודם, על אלוהים לעזוב את הבשר והדם ולעבוד בעולם הרוחני בדמות הבשר והדם כפי שעשה ישוע לאחר שעבד זמן מה בקרב האנושות הרגילה והשלים את כל העבודה אשר היה עליו להשלים. אולי אתם זוכרים את החלק הזה מתוך המאמר 'הנתיב... (5)': "אני זוכר את אבי אומר לי, 'על פני האדמה, עליך רק לפעול על פי רצוני ולהשלים את שליחותי. אינך צריך לדאוג לדבר מלבד זאת.'" מה ניתן לראות באמירה זו? כשאלוהים בא אל העולם, הוא עושה רק את העבודה האלוהית. זוהי השליחות שהרוח השמימית מטילה על האל המתגלם כבשר ודם. הוא בא רק כדי ללכת לכל מקום ולדבר, להשמיע את קולו בשיטות שונות ומנקודות מבט שונות. לתפיסתו, הספקת צרכי האדם ולימוד האדם הן מטרותיו ועקרון העבודה שלו. אין לו עניין בדברים כמו יחסים בין-אישיים או פרטי חייהם של בני אדם. משימתו העיקרית היא לדבר בשם רוח הקודש. כאשר רוח האל מופיעה כבשר ודם באופן מוחשי, היא רק דואגת לצרכי חייו של האדם ומשחררת את האמת. אלוהים לא מתערב בעבודת האדם, כלומר הוא לא משתתף בעבודת האנושות. בני אדם לא יכולים לעשות את העבודה האלוהית, ואלוהים לא משתתף בעבודה האנושית. לאורך שנות עבודתו של אלוהים בעולם, הוא תמיד השתמש בבני אדם כדי לבצע את עבודתו. אבל בני אדם אלה אינם יכולים להיחשב כאל בהתגלמותו כבשר ודם; הם יכולים להיחשב רק אנשים שאלוהים השתמש בהם. אבל אלוהים כיום יכול לדבר ישירות מנקודת המבט של האלוהות, לשלוח את קולה של רוח הקודש ולעבוד בשמה. בדומה לכך, כל האנשים שאלוהים השתמש בהם במרוצת הדורות זכו שרוח האל תעבוד באמצעות גופם, אם כך מדוע הם לא אלוהים? אלוהים של היום הוא רוח האל העובדת ישירות כבשר ודם, וישוע היה גם הוא רוח האל העובדת כבשר ודם. שני אלה האחרונים הם אלוהים. אם כך מה ההבדל? לאורך השנים, בני האדם שאלוהים השתמש בהם כולם בעלי חשיבה ודעת רגילים. הם יודעים כולם כיצד להתנהל ולטפל בענייני החיים. יש להם אידיאולוגיות אנושיות רגילות ויש להם כל הדברים שיש לאנשים רגילים. לרובם יש כישרון יוצא דופן ואינטליגנציה מולדת. בעבודה באמצעות האנשים האלה, רוח האל רותמת לטובתה את כישוריהם, שהם מתנות האל. רוח האל היא זו שמביאה את כישוריהם לידי ביטוי, ומשתמשת במעלותיהם כדי לשרת את אלוהים. עם זאת, מהות האל היא נטולת אידיאולוגיה ונטולת מחשבה. היא אינה טומנת בחובה רעיונות אנושיים והיא אפילו חסרה את מה שיש לבני האדם בדרך כלל. כלומר אלוהים אפילו לא מבין את עקרונות ההתנהגות האנושית. זה המצב כשאלוהים של היום יורד ארצה. הוא עובד ומדבר מבלי לשלב רעיונות אנושיים או חשיבה אנושית, אלא מגלה ישירות את הכוונה המקורית של הרוח ועובד באופן ישיר בשם אלוהים. פירוש הדבר הוא שרוח האל ניגשת לעבודה, והיא אינה משלבת מושגים אנושיים כלל. כלומר, האל בהתגלמותו כבשר ודם מגלם את האלוהות באופן ישיר, ללא חשיבה או אידיאולוגיה אנושית, ואין לו שום הבנה של עקרונות ההתנהגות האנושית. אם הייתה עבודה אלוהית בלבד (כלומר אם היה רק אלוהים בכבודו ובעצמו מבצע את העבודה), לא הייתה עבודת האל יכולה להתבצע בעולם. לכן, כאשר אלוהים יורד ארצה, עליו להשתמש במספר בני אדם כדי לעבוד בקרב האנושות במקביל לעבודתו האלוהית. במילים אחרות, הוא משתמש בעבודה אנושית כדי לתמוך בעבודתו האלוהית. אחרת, לא יוכל האדם לבוא במגע ישיר עם העבודה האלוהית ולא יוכל לסייע לה. כך היה עם ישוע ותלמידיו. במהלך חייו ביטל ישוע את המצוות הישנות וייסד דברות חדשות. הוא גם דיבר הרבה. כל זה נעשה מתוך האלוהות. שליחיו, כגון פטרוס, פאולוס ויוחנן הסתמכו כולם על דבריו של ישוע כבסיס לעבודתם. כלומר אלוהים עבד לקראת התחלה חדשה באותו עידן, ופתח את עידן החסד. הוא הביא לתקופה חדשה וביטל את הישנה, והביא להגשמת הדברים: "אלוהים הוא הראשית והתכלית". במילים אחרות, על האדם לעשות את העבודה האנושית על יסוד העבודה האלוהית. לאחר שישוע אמר את כל מה שהיה עליו לומר והשלים עבודתו בעולם, הוא עזב את האדם. ובני אדם אחריו עבדו על פי העקרונות אשר בדבריו ופעלו על פי האמיתות שאמר. אלה היו בני אדם אשר עבדו למען ישוע. אם היה ישוע עובד לבדו, לא משנה כמה היה מדבר, לא היו בני האדם יכולים לבוא במגע עם דבריו, מכיוון שהוא עבד מתוך האלוהות ויכול היה רק לדבר את דבר האלוהות. היה זה בלתי אפשרי עבורו להסביר דברים באופן שבו היו יכולים אנשים רגילים להבין את דבריו. לכן היה צורך בשליחים ובנביאים שבאו אחריו כדי להוסיף על עבודתו. זהו העיקרון שעל פיו עובד האל בהתגלמותו כבשר ודם – שימוש בבשרו ובדמו כדי לדבר ולפעול על מנת להשלים את עבודת האלוהות, ולאחר מכן שימוש במספר כזה או אחר של בני אדם כלבבו של אלוהים כדי להוסיף על עבודתו של אלוהים. כלומר אלוהים משתמש בבני אדם כלבבו כדי להנהיג ולהשקות את האנושות, כך שכל אדם יוכל לקבל את האמת.
אני פורס את עבודתי באומות הגויים. כבודי זוהר בכל קצוות תבל; רצוני מצוי בבני אדם ספורים שכולם מונהגים על ידי ועושים את משימות שאני מטיל. מעתה ואילך, אני נכנס לעידן חדש ומביא את כל בני האדם אל עולם אחר. בשובי ל"ארץ מולדתי", אני מתחיל חלק אחר מהעבודה שבתוכניתי המקורית, כדי שהאדם יצליח להכיר אותי יותר לעומק. אני מביט על התבל כולה ורואה שזה[א] זמן מתאים לעבודתי, ולכן נד אנה ואנה כדי לעשות את עבודתי החדשה באדם. אחרי הכל, זהו עידן חדש, ואני מביא עבודה חדשה, לקחת עוד בני אדם חדשים אל העידן החדש, ולהשליך הצדה עוד אנשים שאותם אסלק. באומת התנין הגדול האדום כאש, אני ביצעתי שלב בעבודה שהאדם לא מסוגל להעלות על דעתו וגורם לו להתנועע ברוח, ולאחר מכן, רבים נסחפים בשקט ברוח הנושבת. זהו ה"גורן" שברצוני לפנות; זאת כמיהתי והיא גם תוכניתי. זאת משום שרשעים רבים התגנבו פנימה במהלך עבודתי, אך אני לא ממהר לגרש אותם. במקום זאת, אפזר אותם בזמן הנכון. רק לאחר מכן אוכל להיות מעיין החיים, כדי שמי שאוהב אותי באמת יקבל ממני את פרי עץ התאנה ואת ניחוח החבצלת. בארץ שבה שוהה השטן, ארץ העפר, לא קיים זהב טהור, אלא רק חול. לנוכח זאת, אני מבצע את השלב הזה בעבודתי. דעו ששכרי הוא זהב טהור מזוקק ולא חול. איך יכולים הרשעים להישאר בביתי? כיצד אני יכול להרשות לשועלים לחיות כטפילים בגן עדן שלי? אני נוקט את כל האמצעים העולים על הדעת כדי לגרש אותם. לפני שרצוני מתגלה, איש לא מודע למה שאני רוצה לעשות. אני מנצל את ההזדמנות ומגרש את הרשעים האלה, והם נאלצים לעזוב אותי. זה מה שאני עושה לרשעים, אך בכל זאת שמור להם יום שבו הם יעשו שירות למעני. כמיהת האדם לברכות היא יותר מדי חזקה, ולכן אני מסובב את גופי ומראה לגויים את ארשת פניי המכובדת, כדי שכל בני האדם יחיו בעולם משל עצמם וישפטו את עצמם, כשאני אומר את הדברים שעליי לומר ומספק לבני האדם את מה שהם צריכים. כשבני האדם יתעשתו, יהיה זה זמן רב לאחר שהפצתי את עבודתי. אז אביע את רצוני בפני בני האדם, ואתחיל את השלב השני של עבודתי על בני האדם, וארשה לכל בני האדם ללכת אחריי קרוב-קרוב כדי שיוכלו לשתף פעולה עם עבודתי, וארשה לבני האדם לעשות ככל יכולתם כדי לעשות יחד אתי את העבודה שעליי לעשות.
הבעיה הנפוצה שקיימת בכל בני האדם היא שהם מבינים את האמת אך אינם יכולים לממש אותה. גורם אחד הוא חוסר נכונותו של האדם לשאת במחיר, וגורם אחר הוא שיכולת ההבחנה של האדם לוקה בחסר; הוא לא מסוגל לשאת מבטו מעבר לקשיים הקיימים בחיים האמיתיים והוא לא יודע איך לנהוג כראוי. מכיוון שלאדם יש ניסיון מועט מדי, איכות נמוכה מדי ורק הבנה מוגבלת של האמת, הוא אינו מסוגל לפתור את הקשיים שהוא נתקל בהם בחיים. הוא יכול רק לשלם מס שפתיים לאמונתו באלוהים ואינו מסוגל להפוך את אלוהים לחלק מחיי היום-יום שלו. במילים אחרות, אלוהים הוא אלוהים והחיים הם החיים, כאילו לאדם אין קשר עם אלוהים בחייו. זוהי אמונתם של כל בני האדם. אמונה שכזו באלוהים לא תאפשר לאדם ליפול בנחלתו ולהיעשות מושלם בידו במציאות. למען האמת, דבר אלוהים אינו בלתי שלם, אלא שיכולתו של האדם לקבל את דברו פשוט לקויה. אפשר לומר שכמעט אין בני אדם שמתנהגים בהתאם לכוונות האל. במקום זאת, אמונתם באלוהים היא בהתאם לכוונותיהם שלהם, לתפיסות הדתיות המבוססות שלהם ולמנהגיהם. מעטים הם האנשים העוברים שינוי משקיבלו את דבר אלוהים ומתחילים לפעול בהתאם לרצונו. במקום זאת, הם מתמידים באמונותיהם השגויות. כשבן אדם מתחיל להאמין באלוהים, הוא עושה זאת על סמך הכללים המקובלים של הדת וחי ומקיים קשרים עם הזולת באופן שמושתת לגמרי על פילוסופיית החיים שלו. כך קורה עם תשעה מכל עשרה בני אדם. מעטים מאוד הם האנשים שהוגים תוכנית אחרת ופותחים דף חדש משהתחילו להאמין באלוהים. איש אינו רואה בדבר אלוהים את האמת ולא מיישם את דבר אלוהים בתור האמת.
כבני אדם שמאמינים באלוהים, עליכם להבין שכאשר אתם מקבלים כיום את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ואת כל העבודה של תוכניתו של אלוהים עבורכם, אלוהים למעשה מעניק לכם התעלות וישועה. כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים. אולי אתם זוכרים את המילים האלה: "כי סבלנו הקל, שהוא רק לרגע, יביא לנו כבוד עולמים גדול במאוד מאוד." בעבר, כולכם שמעתם את האמרה הזאת, אך איש מביניכם לא הבין את משמעותן האמיתית של המילים. כיום, אתם יודעים היטב את המשמעות האמיתית שהן טומנות בחובן. המילים האלה הן מה שאלוהים ישיג באחרית הימים. והן יושגו על בני האדם שהתנין הגדול האדום כאש אמלל בארץ שבה הוא שוכן. התנין הגדול האדום כאש רודף את אלוהים והוא אויבו של אלוהים, ולכן בארץ הזו, בני האדם שמאמינים באלוהים חשופים להשפלה ולרדיפה. זו הסיבה שהמילים האלה יהפכו למציאות בקרב קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. היות שהעבודה מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת במחסומים יוצאי דופן, והגשמתה של רבים מדבריו מתעכבת. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל. גם זה יסוד של סבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. לפיכך, רק כך כוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, רק תושבי הארץ הטמאה ראויים לרשת את כבודו של אלוהים, ורק זה יוכל להבליט את עוצמתו האדירה של אלוהים. זו הסיבה שאני אומר שכבודו של אלוהים מושג בארץ הטמאה ומתושביה. זה רצונו של אלוהים. הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד. בכל מקום שבו אלוהים עובד בכל עידן, ובכל מקום בו הוא עושה את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם, הוא זוכה בכבוד וזוכה בבני האדם שהוא מתכוון לזכות בהם. זו תוכנית העבודה של אלוהים, וזה הניהול שלו.
ישנם אנשים דתיים שמאמינים שכל דברי האל ומעשיו נמצאים בכתבי הקודש, ושאין דברים ומעשים נוספים של אלוהים מלבד אלו שנמצאים בכתבי הקודש. האם תפיסה כזאת מתיישבת עם האמת? בכתבי הקודש נאמר, "ויש גם מעשים אחרים שישוע עשה, ואילו נכתב כל אחד ואחד בהם, אני סבור שאפילו העולם עצמו לא יכול היה להכיל את הספרים הנכתבים" (יוחנן כ"א 25). האל הכול יכול אומר, "מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. ...אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים" (הדבר מופיע בבשר).
על פי רוב, הכרת עבודתו של אלוהים בימים אלה פירושה הכרת האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים, הכרת כהונתו העיקרית והבנת המטרה שלשמה הוא ירד ארצה. בדבריי הקודמים ציינתי שאלוהים ירד ארצה (באחרית הימים) כדי להוות דוגמה ומופת לפני עזיבתו. כיצד אלוהים מהווה דוגמה ומופת? הוא עושה זאת באמצעות דיבור, עבודה והפצת דבריו בכל רחבי העולם. זוהי עבודת האל באחרית הימים – הוא רק מדבר, כדי שהעולם יהפוך לעולם של מילים, וכדי שדבריו יספקו את כל הדרוש לכל בני האדם ויהפכו אותם לנאורים, מה שיעורר את נפשם ויגרום להם לראות בבירור את חזונו. האל בהתגלמותו כבשר ודם ירד ארצה באחרית הימים בעיקר כדי לדבר. כשישוע ירד ארצה, הוא הפיץ את בשורת מלכות שמיים והשלים את עבודת הגאולה של הצליבה. הוא שם קץ לעידן החוק, וחיסל את כל הדברים הישנים. הופעתו של ישוע חתמה את עידן החוק וציינה את תחילתו של עידן החסד. הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים שמה קץ לעידן החסד. הוא ירד ארצה בעיקר כדי לומר את דבריו, להשתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לשלמות, כדי להפוך את בני האדם לנאורים ולהאיר אותם, וכן על מנת לעקור את האל המעורפל שהשתכן בלבם. זה לא שלב העבודה שישוע הוציא לפועל במהלך שהותו עלי האדמות. בהיותו עלי אדמות, ישוע עשה נסים רבים, ריפא חולים, גירש שדים והוציא לפועל את עבודת הגאולה של הצליבה. כתוצאה מכך, בני האדם אימצו תפיסה שלפיה הם מאמינים שכך אלוהים צריך להיות. זאת מפני שבהיותו עלי אדמות, ישוע לא עבד למען סילוק צלם האל המעורפל מלבם של בני האדם. במקום זאת, הוא נצלב, ריפא חולים, גירש שדים, והפיץ את בשורת מלכות שמיים. מצד אחד, האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים עוקר את המקום שתפס האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם, כדי שצלמו של האל המעורפל יימחה מלבם של בני האדם. באמצעות דבריו ועבודתו בפועל, נדודיו בין ארצות העולם, והעבודה האמיתית והרגילה באופן יוצא מגדר הרגיל שהוא עושה בין בני האדם, הוא גורם לאדם להכיר את המציאותיות של אלוהים, ולהסיר את מקום האל המעורפל מלב האדם. מצד שני, אלוהים משתמש בדברים שנאמרים על ידי התגלמותו כבשר ודם כדי להפוך את בני האדם למושלמים, וכן על מנת לבצע הכול. זוהי העבודה שאלוהים יבצע במהלך אחרית הימים.
האם ראיתם את עבודתו של אלוהים בקרב קבוצת בני האדם הזו? אלוהים אמר שגם במלכות אלף השנים בני האדם חייבים לפעול על פי אמירותיו, ושגם בעתיד אמירותיו של אלוהים יכוונו באופן ישיר את חייו של האדם בארץ כנען הטובה. כשמשה היה במדבר, אלוהים דיבר אליו וציווה עליו פנים אל פנים. אלוהים שלח אל בני ישראל מהשמיים מזון, מן ומים להנאתם. כך גם כיום: אלוהים שלח דברי מזון ומשקה לבני האדם, להנאתם, והוא שלח גם קללות כדי לייסרם. כך מבצע אלוהים כל שלב של עבודתו באופן אישי. כיום, בני האדם כמהים למעשים, לעובדות, ומנסים לראות אותות ומופתים, ויכול להיות שכל בני האדם האלה יינטשו, משום שעבודתו של אלוהים נעשית ברורה יותר ויותר. איש אינו יודע שאלוהים ירד מהשמיים. בני האדם עדיין אינם יודעים שאלוהים ממטיר להם מזון ומרפא מהשמיים – אולם אלוהים קיים באמת, וגם המראות המלבבים של מלכות אלף השנים שבני האדם רואים בדמיונם הם מעשי אמירותיו של אלוהים בכבודו ובעצמו. זוהי עובדה, ורק דבר זה פירושו למשול בעולם עם אלוהים. משילה בעולם עם אלוהים מתייחסת לבשר ודם. דברים שאינם בשר ודם לא קיימים בעולם, ולכן מי שמתרכז בהגעה לרקיע השלישי עושה זאת לשווא. יום יבוא והתבל כולה תשוב אל אלוהים, ומרכז עבודתו ברחבי היקום יעשה וישמע את דבר האל. בכל מקום אחר, בני האדם יתקשרו בטלפון, יטוסו, יעלו על סירה ויחצו את הים, או ישתמשו בלייזר כדי לקבל את אמירותיו של אלוהים. כולם יעריצו את אלוהים ויכמהו לו, והם כולם יתקרבו אל אלוהים, יתקהלו סביב אלוהים ויעבדו את אלוהים – וכל זה יהיה מעשה ידי האל. זכרו! אלוהים לעולם לא יתחיל שוב בשום מקום אחר. אלוהים יגשים את העובדה הזו: הוא יגרום לכל בני האדם מכל קצוות תבל להתייצב בפניו ולעבוד את אלוהים על פני האדמה. הוא יחדל מעבודתו במקומות אחרים, ובני האדם ייאלצו לחפש את דרך האמת. יהיה זה כמו במקרה של יוסף: כולם באו אליו כדי להתחנן למזון והשתחוו בפניו, מפני שהיו בידיו דברי מאכל. כדי להימנע מהרעב בארץ, בני האדם ייאלצו לחפש אחר דרך האמת. הקהילה הדתית כולה שרויה ברעב חמור ורק אלוהים של היום הוא המקור למים חיים. רק לו יש מעיין השופע תמיד להנאת האדם, ובני האדם יבואו וישימו מבטחם בו. זו תהיה העת שיתגלה בה מעשה ידיו של אלוהים, והעת שבה הוא יזכה לכבוד האדם. כל בני האדם בכל קצוות תבל יעבדו את "האיש" הפשוט הזה. האם לא יהיה זה יום כבודו של אלוהים? יום אחד, כמרים קשישים ישלחו מברקים ויבקשו מים מן המעיין השופע מים חיים. הם יהיו זקנים, ובכל זאת יעבדו את האיש הזה שהם בזו לו בעבר. בדבריהם הם יכירו בו ובלבם הם יבטחו בו – והאין אלה אותות ומופתים? כשכל המלכות תעלוז, יהיה זה יומו של כבוד האל, ואלוהים יברך כל מי שיבוא אליכם ויקבל את החדשות הטובות של אלוהים, ואלוהים יברך את המדינות האלו ובני האדם האלה וידאג להם. זה יהיה כיוון העתיד: מי שיזכה באמירותיו של אלוהים יקבל דרך לצעוד בה על פני האדמה. ובין שיהיה זה איש עסקים או מדען, מחנך או תעשיין, מי שלא יזכה בדברי האל יתקשה לצעוד אפילו צעד אחד, וייאלץ לחפש אחר הדרך האמיתית. זהו פירוש האמירה: "עם האמת תצעדו לקצוות תבל, אך בלי האמת לא תגיעו לשום מקום." אלה הן העובדות: אלוהים ישתמש בדרכו (כלומר בכל דבריו) כדי לצוות על התבל כולה ולמשול באנושות ולכבוש אותה. בני האדם תמיד מייחלים למפנה גדול באמצעי עבודתו של אלוהים. במילים אחרות, אלוהים שולט בבני האדם באמצעות דבריו, ועליכם לעשות כדבריו[א] בין שתרצו ובין אם לאו, זוהי עובדה אובייקטיבית שכולם צריכים להישמע לה, והיא נחרצת וידועה לכולם.
