עליכם לחיות למען האמת משום שאתם מאמינים באלוהים

הבעיה הנפוצה שקיימת בכל בני האדם היא שהם מבינים את האמת אך אינם יכולים לממש אותה. גורם אחד הוא חוסר נכונותו של האדם לשאת במחיר, וגורם אחר הוא שיכולת ההבחנה של האדם לוקה בחסר; הוא לא מסוגל לשאת מבטו מעבר לקשיים הקיימים בחיים האמיתיים והוא לא יודע איך לנהוג כראוי. מכיוון שלאדם יש ניסיון מועט מדי, איכות נמוכה מדי ורק הבנה מוגבלת של האמת, הוא אינו מסוגל לפתור את הקשיים שהוא נתקל בהם בחיים. הוא יכול רק לשלם מס שפתיים לאמונתו באלוהים ואינו מסוגל להפוך את אלוהים לחלק מחיי היום-יום שלו. במילים אחרות, אלוהים הוא אלוהים והחיים הם החיים, כאילו לאדם אין קשר עם אלוהים בחייו. זוהי אמונתם של כל בני האדם. אמונה שכזו באלוהים לא תאפשר לאדם ליפול בנחלתו ולהיעשות מושלם בידו במציאות. למען האמת, דבר אלוהים אינו בלתי שלם, אלא שיכולתו של האדם לקבל את דברו פשוט לקויה. אפשר לומר שכמעט אין בני אדם שמתנהגים בהתאם לכוונות האל. במקום זאת, אמונתם באלוהים היא בהתאם לכוונותיהם שלהם, לתפיסות הדתיות המבוססות שלהם ולמנהגיהם. מעטים הם האנשים העוברים שינוי משקיבלו את דבר אלוהים ומתחילים לפעול בהתאם לרצונו. במקום זאת, הם מתמידים באמונותיהם השגויות. כשבן אדם מתחיל להאמין באלוהים, הוא עושה זאת על סמך הכללים המקובלים של הדת וחי ומקיים קשרים עם הזולת באופן שמושתת לגמרי על פילוסופיית החיים שלו. כך קורה עם תשעה מכל עשרה בני אדם. מעטים מאוד הם האנשים שהוגים תוכנית אחרת ופותחים דף חדש משהתחילו להאמין באלוהים. איש אינו רואה בדבר אלוהים את האמת ולא מיישם את דבר אלוהים בתור האמת.

קחו את האמונה בישוע לדוגמה. בין שאדם הוא טירון באמונתו ובין שהוא מחזיק באמונתו מזה זמן רב, כולם פשוט עושים שימוש בכישרונות שניחנו בהם ומפגינים את המיומנויות שלהם. בני האדם פשוט הוסיפו את "האמונה באלוהים", את שתי המילים האלה, לחייהם הרגילים, אך לא שינו דבר בטבעם, ואמונתם באלוהים לא צמחה כהוא זה. עיסוקו של האדם לא היה חם ולא היה קר. הוא אמנם לא אמר שהוא לא מאמין, אך הוא גם לא התמסר לגמרי לאלוהים. הוא מעולם לא אהב את אלוהים ולא נשמע לו באמת. אמונתו באלוהים הייתה גם כנה וגם מזוייפת, והוא העלים עין ולא היה ישר במימוש אמונתו. הוא המשיך במצב כזה של בלבול מההתחלה ועד ליום מותו. מה המשמעות בכך? היום, עליכם לעלות על דרך המלך משום שאתם מאמינים באל המעשי. באמונתכם באלוהים, אינכם צריכים לשאוף רק לברכתו אלא לשאוף לאהבת אלוהים ולהכרת אלוהים. באמצעות הנאורות שבאה ממנו ועיסוקכם שלכם, אתם יכולים לאכול ולשתות את דברו, לפתח הבנה אמיתית של אלוהים ולהחזיק באהבת אמת לאלוהים שנובעת מלבכם. במילים אחרות, אהבתכם לאלוהים אמיתית מאוד, כך שאיש לא יוכל להשמיד את האהבה שאתם רוחשים לו או להפריע לה. אז אתם מצויים על דרך המלך של האמונה באלוהים. זוהי הוכחה לכך שאתם שייכים לאלוהים, שכן לבכם בידיו של אלוהים ולכן דבר אחר לא יכול לכבוש אתכם. משום החוויה שלכם, המחיר ששילמתם ועבודת אלוהים, אתם מסוגלים לפתח אהבה טבעית לאלוהים. מאותו רגע ואילך, אתם נחלצים מהשפעת השטן וחיים באורו של דבר אלוהים. רק משתחלצו מהשפעת החושך, תוכלו להיחשב כמי שנפלו בנחלת אלוהים. באמונתכם באלוהים, עליכם לשאוף למטרה זו. זוהי חובתו של כל אחד מכם. אסור לאיש להיות שאנן בנוגע לדברים כהווייתם. אסור לכם להיות חצויים בדעתכם באשר לעבודתו של אלוהים ואל לכם להתייחס אליה בקלות ראש. עליכם לחשוב על אלוהים בכל המובנים ובכל רגע ולעשות כל דבר עבורו. וכשאתם מדברים או עושים דברים, עליכם להציב את ענייני בית אלוהים בראש סדר העדיפויות שלכם. רק כך תפעלו בהתאם לרצון אלוהים.

החיסרון הגדול ביותר של האדם באמונתו באלוהים הוא שאמונתו עשויה מילים בלבד, ואלוהים אינו קיים כלל בחייו המעשיים. כל בני האדם אמנם מאמינים בקיומו של אלוהים, אך אלוהים אינו חלק מחיי היום-יום שלהם. תפילות רבות לאלוהים באות מפי האדם, אך יש לאדם מקום מועט בלבד לאלוהים בלבו, ולכן אלוהים בוחן את האדם שוב ושוב. מכיוון שהאדם אינו טהור, לאלוהים אין מנוס מלבחון את האדם כדי שיחוש בושה וילמד להכיר את עצמו במהלך המבחנים. אחרת, יהפכו כל בני האדם לילדי הארכי-מלאך ויהפכו למושחתים יותר ויותר. במהלך אמונתו של האדם באלוהים, מניעים ויעדים אישיים רבים מושלכים הצידה כשאלוהים מנקה אותו ללא הרף. אחרת, אף בן אדם לא יוכל לשמש את אלוהים, ולאלוהים לא תהיה דרך לעשות באדם את העבודה שצריכה להיעשות. ראשית מנקה אלוהים את האדם. בתהליך זה, האדם עשוי ללמוד להכיר את עצמו ואלוהים עשוי לשנות את האדם. רק לאחר מכן יכול אלוהים להכניס את חייו באדם, ורק כך יכול לבו של האדם להיות מופנה לחלוטין לאלוהים. לכן, אמונה באלוהים אינה פשוטה כפי שהאדם עשוי לומר. כפי שאלוהים רואה זאת, אם יש לכם רק ידע אך אינכם חיים את חייכם על פי דברו; אם אתם מוגבלים רק לידע שלכם אך אינכם מסוגלים לנהוג לפי האמת או להביא לידי ביטוי את דבר אלוהים, הרי שזו הוכחה שאין בלבכם אהבה לאלוהים, וכי לבכם אינו שייך לאלוהים. הכרת אלוהים על ידי אמונה בו; זו המטרה הסופית שעל האדם לשאוף אליה. עליכם להקדיש מאמצים להביא לידי ביטוי את דברי אלוהים כדי שהם יתממשו בנוהגכם. אם יש לכם ידע רק באשר לדוקטרינה, הרי שאמונתכם באלוהים תעלה חרס. רק אם גם תנהגו לפי דברו וגם תביאו אותו לידי ביטוי, תיחשב אמונתכם לשלמה ועל פי רצון אלוהים. בדרך זו, בני אדם רבים יכולים לדבר על ידע רב, אך בהיותם על ערש דוויי, עיניהם מתמלאות דמעות והם שונאים את עצמם על שבזבזו חיים שלמים ולשווא הגיעו לשיבה טובה. הייתה להם רק הבנה אך מעולם לא הייתה להם הזדמנות להלל את אלוהים. הם בילו את כל חייהם במאבק ובנדידה הלוך ושוב, אך בהגיעם לערש דוויי, לבם מתמלא בחרטה. רבים הם שמתעשתים ומבינים את משמעות החיים רק בהיותם על ערש דוויי. האין זה מאוחר מדי? מדוע אינכם מנצלים את הרגע ומחפשים את האמת שאתם אוהבים? למה לחכות למחר? אם בחייכם אינכם סובלים למען האמת ולא שואפים אליה, האם יכול להיות שאתם רוצים לחוש צער על ערש דוויי? אם כן, למה לכם להאמין באלוהים? למעשה, ישנם עניינים רבים שבהם, אם האדם מקדיש ולו מעט מאמץ, הוא יכול לממש את האמת ובכך להשביע את רצון אלוהים. לבו של האדם תמיד רדוף שדים ולכן הוא לא יכול לפעול למען אלוהים. במקום זאת, הוא נודד ללא הרף אנה ואנה למען הבשר, ובסופו של דבר אינו משיג דבר. מהסיבות האלה סובל האדם מצרות וייסורים ללא הרף. האין אלה עינויים של השטן? האין זה כיליון הבשר? אל לכם לשטות באלוהים בתשלום מס שפתיים בלבד. במקום זאת, עליכם לנקוט פעולות של ממש. אל תשטו בעצמכם; מה המשמעות בכך? מה אתם יכולים להשיג מחיים למען הבשר ומעמל למען תהילה ועושר?

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.