菜單

30.9.17

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | האמירה השלוש עשרה

בהכרזות קולי נסתרות כמה מכוונותיי, אך האדם לא מכיר או מבין אף אחת מהן. הוא ממשיך לקבל את דבריי מהחוץ ולציית להם מהחוץ, ללא היכולת להבין את לבי או לפענח את רצוני מתוך דבריי. אפילו אם הבהרתי את דבריי היטב, האם מישהו הבין אותם? מציון באתי אל האנושות. מאחר שלבשתי אנושיות של אדם רגיל ועטיתי עור אדם, בני האדם בסך הכל מכירים את המראה החיצוני שלי אך הם לא מכירים את החיים הטמונים בחובי ולא מזהים בי את רוח האל, אלא רק את האדם הבשר ודם. האם ייתכן שאלוהים האמיתי עצמו לא ראוי לכך שתנסו להכיר אותו? האם ייתכן שאלוהים האמיתי עצמו לא ראוי למאמצכם לנסות "לנתח" אותו? אני מתעב את השחיתות של האנושות כולה, אך אני מרחם על חולשתה. אני גם מטפל באופי הישן של האנושות כולה. בהיותכם מבני עמי שבסין, גם אתם חלק מהאנושות, הלא כן? מבין כל בני עמי, ומבין כל בניי – כלומר, מבין אלה שבחרתי בהם מהאנושות כולה – אתם שייכים לקבוצה הנחותה ביותר. זו הסיבה לכך שהשקעתי בכם את המאמץ הגדול ביותר, ועמלתי עליכם הכי הרבה. האם אתם עדיין מוקירים את החיים הברוכים שאתם נהנים מהם כיום? האם אתם עדיין מקשים את לבכם כדי למרוד בי וזוממים את מזימותיכם? אילולא עדיין ריחמתי עליכם ואהבתי אתכם, השטן היה לוכד את האנושות כולה כבר מזמן ו"זולל אותה בתענוג". כיום, מתוך האנושות כולה, אפשר לספור על יד אחת את מי שבאמת מקדיש לי את כל כולו ומי שבאמת אוהב אותי. האם ייתכן שכיום התואר[א] "בני עמי" כבר הפך לרכושכם הפרטי? האם המצפון שלכם פשוט הפך לקר כקרח? האם אתם באמת ראויים להיות העם שנחוץ לי? היזכרו בעבר, והביטו שוב בהווה – מי מכם ריצה את לבי? מי מכם באמת דאג לכוונותיי? אילולא עוררתי אתכם, לא הייתם מתעוררים עוד, אלא הייתם נותרים קפואים, כאילו אתם בתרדמת חורף.

29.9.17

Only Christ of the Last Days Can Give Man the Way of Eternal Life

Sermons and Fellowship About God’s Word “Only Christ of the Last Days Can Give Man the Way of Eternal Life”

124-A-1
Let’s first read a passage of God’s words, “Only Christ of the Last Days Can Give Man the Way of Eternal Life.
The way of life is not something that can be possessed by just anyone, nor is it easily obtainable by all. That is because life can only come from God, which is to say, only God Himself possesses the substance of life, there is no way of life without God Himself, and so only God is the source of life, and the ever-flowing wellspring of living water of life. From when He created the world, God has done much work involving the vitality of life, has done much work that brings life to man, and has paid a great price so that man might gain life, for God Himself is eternal life, and God Himself is the way by which man is resurrected. God is never absent from the heart of man, and lives among man at all times. He has been the driving force of man’s living, the fundament of man’s existence, and a rich deposit for man’s existence after birth. He causes man to be reborn, and enables him to tenaciously live in his every role. Thanks to His power, and His inextinguishable life force, man has lived for generation after generation, throughout which the power of God’s life has been the mainstay of man’s existence, and for which God has paid a price that no ordinary man has ever paid. God’s life force can prevail over any power; moreover, it exceeds any power. His life is eternal, His power extraordinary, and His life force not easily overwhelmed by any created being or enemy force. The life force of God exists, and shines its brilliant radiance, regardless of time or place. God’s life remains forever unchanged throughout the upheavals of heaven and earth. All things pass away, but God’s life still remains, for God is the source of the existence of all things, and the root of their existence. Man’s life originates from God, the existence of the heaven is because of God, and the existence of the earth stems from the power of God’s life. No object possessed of vitality can transcend the sovereignty of God, and no thing with vigor can break away from the ambit of God’s authority. In this way, regardless of who they are, everyone must submit under the dominion of God, everyone must live under God’s command, and no one can escape from His control.

28.9.17

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | האמירה השתים עשרה

האמירה השתים עשרה

כשהברק יוצא ממזרח – וזה גם בדיוק הרגע שבו אני מתחיל לדבר – ברגע שהברק יוצא, הרקיע כולו מואר, וכל הכוכבים מתחילים לשנות את צורתם. נדמה שהאנושות כולה עוברת ניקוי ומיון נאותים. תחת הזוהר של קרן האור הזאת ממזרח, כל בני האדם מתגלים בצורתם המקורית ועיניהם מוכות בסנוורים ומפסיקות לפעול מרוב בלבול. על אחת כמה וכמה, הם לא מסוגלים להסתיר את פרצופם המכוער. שוב, הם כמו בעלי חיים הבורחים מאורי בחיפוש אחר מחסה במערות שבהרים. אולם אף אחד מהם לא יכול להימלט מאורי. כל בני האנוש נתקפים אימה וחרדה וממתינים בציפייה. עם הופעת אורי, כולם שמחים על יום הולדתם, ולצד זאת, כולם מקללים את יום הולדתם. אי-אפשר לבטא רגשות מנוגדים. דמעות של ענישה עצמית נקוות לנהרות, נישאות למרחקים בזרם הסוחף ונעלמות כליל בן-רגע. שוב, יומי הולך וקרב על האנושות, ושוב הוא מעורר את האנושות לחיים ומעניק לאנושות נקודת פתיחה חדשה. לבי פועם, ולפי קצב פעימות לבי, המים רוקדים בשמחה והגלים, על פי הקצב, מכים בשוניות הסלעיות. קשה לבטא את מה שבלבי. אני רוצה שכל הדברים הטמאים יישרפו ויהפכו לאפר ברגע שאביט בהם. אני רוצה שכל בני המרי ייעלמו מפניי ויחדלו להתקיים. לא רק שיצרתי נקודת פתיחה חדשה במקום מגוריו של התנין הגדול האדום כאש, אלא שגם התחלתי בעבודה חדשה בתבל. במהרה, ממלכות העולם יהפכו למלכותי. במהרה, ממלכות העולם יפסיקו להתקיים אחת ולתמיד משום מלכותי, משום שכבר ניצחתי, משום שחזרתי כמנצח. התנין הגדול האדום כאש מיצה את כל המשאבים האפשריים כדי לשבש את תוכניתי, בתקווה למחות את עבודתי מעל פני האדמה, אך האם אני יכול לאבד תקווה משום תכסיסיו הערמומיים? האם ייתכן שאיומיו יפחידו אותי כל כך שאאבד את הביטחון העצמי שלי? מעולם לא הייתה אפילו ישות אחת בשמיים או בארץ שלא החזקתי בכף ידי. הדבר נכון במיוחד לגבי התנין הגדול האדום כאש, הגורם הזה המהווה לי ניגוד גמור? גם הוא רק חפץ שאני שולט בו בידיי, הלא כן?

27.9.17

Musical Drama "Chinese Gospel Choir 19th Performance"



Praise Be to the Return of the Savior
Under a starry, quiet and peaceful night sky, a group of Christians earnestly awaiting the return of the Savior sing and dance to cheerful music. When they hear the joyful news “God has returned” and “God has uttered new words”, they are surprised and excited. They think: “God has returned? He has already appeared?!” With curiosity and uncertainty, one after another, they step into the journey of seeking God’s new words. In their arduous seeking, some people are questioning while others simply accept it. Some people look on without comment, while others make suggestions and search for answers in the Bible—they look but in the end it is fruitless…. Just when they become discouraged, a witness brings them a copy of the Age of Kingdom Bible, and they are deeply attracted to the words in the book. What kind of book is this really? Have they actually found the new words that God has uttered in that book? Have they welcomed the appearance of God?

26.9.17

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | האמירה האחת עשרה

אלוהים, ישוע, שמיים, חופש, מושיע

כנסיית האל הכול יכול  | האמירה האחת עשרה

על כל מי שנמנה על האנושות לקבל את השקפתה של רוחי ולבחון בקפידה כל מילה ומעשה שלו, ויתרה מזו, עליו להתבונן במעשיי המופלאים. איך אתם מרגישים בשעת הופעת המלכות על פני האדמה? כשבניי ובני עמי זורמים אל כס מלכותי, אני פותח בשיפוט באופן רשמי לפני הכיסא הלבן הגדול. כלומר, כשאני מתחיל את עבודתי על פני האדמה באופן אישי, וכשתקופת המשפט מתקרב לקצו, אני מתחיל להפנות את דבריי לתבל כולה ולהשמיע את הקול של רוחי לתבל כולה. באמצעות דבריי, אשטוף ואנקה לחלוטין את כל בני האדם ואת כל צבאות השמיים והארץ, כדי שהאדמה כבר לא תהיה מטונפת ומופקרת, אלא תהפוך למלכות קדושה. אני אחדש את כל הדברים כדי שהם יהיו לשימושי, כדי לטהר אותם מהנופך הארצי ומטעם האדמה שהכתים אותם. על פני האדמה, האדם גישש בחיפוש אחר המטרה והמקור של דבריי והתבונן במעשיי, אך איש מעולם לא הכיר באמת את מקור דבריי ואיש מעולם לא חזה במופלאות של מעשיי. רק כעת, כשאני בא באופן אישי אל בני האדם ואומר את דבריי, האדם זוכה להכיר אותי במקצת, מפנה את המקום השמור "לי" במחשבותיו, ויוצר במקום זאת מקום לאל המעשי שבתודעתם. יש לאדם תפיסות והוא מלא בסקרנות – מי לא ירצה לראות את אלוהים? מי לא ירצה לפגוש את אלוהים? אולם הדבר היחיד התופס מקום מוחלט בלבו של האדם הוא האל שהאדם מרגיש שהוא מעורפל ומופשט. מי היה מבחין בכך אילולא אמרתי לו את זה בפשטות? מי באמת היה מאמין שאני אכן קיים, בוודאות, בלי שמץ של ספק? יש הבדל עצום בין "קיומי" בלבו של האדם לבין "קיומי" במציאות, ואיש לא מסוגל להשוות ביניהם. אילולא הפכתי לבשר ודם, האדם לעולם לא היה מכיר אותי, ואפילו אם הוא היה מתחיל להכיר אותי, הרי שהכרה כזו הייתה בכל שאת תפיסה, הלא כן? בכל יום, אני פוסע בתוך השטף הבלתי פוסק של בני האדם, ובכל יום, אני פועל בקרבו של כל אדם. כשהאדם יראה אותי באמת, הם יהיה מסוגל להכיר אותי בדבריי, והוא יתפוס את אופן דיבורי ואת כוונותיי.

25.9.17

מוסיקת גוספל "לולא הושיעני אלוהים" (סרטון מוסיקלי רשמי)



לולא הושיעני אלוהים לולא הושיעני אלוהים, הייתי נע ונד בעולם, נאבק קשות וכאוב בחטא, כל יום עגום, חסר תקוה. לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין נדרס ברגליו של השטן, לכוד בחטא ובהנאותיו, בור באשר למה שיהיו חיי. לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי, מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו. לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי, מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי. סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו. לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר. סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם. רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן.

24.9.17

קול של אלוהים | האמירה העשירית



אהבה, הכנסייה, ישוע , אמן, אלוהים,

 כנסיית האל הכול יכול  | האמירה העשירית


אחרי הכל, עידן המלכות שונה מתקופות העבר. עניינו אינו מה האדם עושה. במקום זאת, אני מבצע את עבודתי באופן אישי לאחר שאני יורד ארצה – עבודה שבני אנוש לא מסוגלים לתפוס או לעשות. מאז בריאת העולם ועד היום, כל השנים האלה תמיד התמקדו בבניית הכנסייה, אך איש לא מדבר על בניית המלכות. על אף שאני מדבר על כך במו פי, האם מישהו מכיר את מהותה? פעם ירדתי אל עולמם של בני האדם וחוויתי את סבלם והשקפתי עליו, אך מבלי להגשים את התכלית של התגלמותי כבשר ודם. כשבניית המלכות תתחיל, התגלמותי כבשר ודם תפתח רשמית בביצוע הכהונה. כלומר, מלך המלכות יתחיל להחיל באופן רשמי את ריבונותו. ניכר מכך שירידת המלכות אל עולם האנושי היא לא רק עניין של מילים ומראה עין, אלא גם מציאות ממשית. זה היבט אחד של פירוש הביטוי "מציאות הנוהג." האדם מעולם לא ראה אפילו מעשה אחד שלי ומעולם לא שמע אפילו אמירה אחת שלי. גם אם הוא היה רואה את מעשיי, מה הוא היה מגלה? ואם הוא היה שומע אותי מדבר, מה הוא היה מבין? ברחבי העולם, האנושות כולה מצויה בתוך האהבה והחמלה שלי, אך באותה מידה, האנושות כולה מצויה תחת המשפט שלי, וכן תחת הניסיון שלי. הייתי רחום ואוהב כלפי האנושות, אפילו כשכל בני האדם היו מושחתים במידה מסוימת. הטלתי ייסורים על האנושות גם כשכל בני האדם השתחוו בציות בפני כס מלכותי. אולם האם יש בן אנוש כלשהו שלא נמצא בעיצומם של הסבל והזיכוך ששלחתי? כמה בני אדם מגששים באפלה בחיפוש אחר האור, וכמה בני אדם מתקשים במרירות במהלך ניסיונם? איוב האמין, אך הוא בכל זאת חיפש מוצא לעצמו, הלא כן? על אף שבני עמי יכולים לעמוד איתן בניסיון, האם יש מישהו שמאמין בכך בלבו מבלי לומר זאת בקול רם? האם לא עדיף שהוא יביע את אמונתו לצד הספקות שבלבו? אין בני אנוש שעמדו איתן בניסיון ומפגינים ציות אמיתי בניסיון. לולא כיסיתי את פניי כדי לא להביט בעולם הזה, מבטי הבוער היה מפיל ארצה את האנושות, מפני שאני לא דורש דבר מהאנושות.