כנסיית האל הכול יכול | התכלית של ניהול האנושות | בשורת ירידת המלכות
אם בני האדם יוכלו להבין לחלוטין את הנתיב הנכון של החיים האנושיים וכן את מטרת ניהולו של אלוהים את האנושות, הם לא יוקירו כאוצר את עתידם וגורלם האישיים בלבם. הם כבר לא ירצו לשרת את הוריהם הגרועים מחזירים וכלבים. האין עתידו וגורלו של האדם זהה ל"הוריו" העכשוויים לכאורה של פטרוס? הם פשוט כמו בשרו ודמו של האדם. האם היעד, העתיד של הבשר והדם, יהיה לראות את אלוהים בעוד האדם בחיים, או שמא היעד יהיה שנפש האדם תפגוש באלוהים לאחר המוות? האם הבשר והדם יגיעו מחר לכבשן אדיר כמו בצרות, או שמא הם יהיו באש הבוערת? שאלות כאלה שנוגעות לשאלה אם בשרו של האדם יסבול פורענות או סבל הן החדשות הגדולות ביותר שמדאיגות יותר מכל כל אדם בר דעת ושפוי שנמצא בזרם הזה, הלא כן? (כאן, המילה "סבל" מתייחסת לקבלת ברכות. סבל פירושו שהניסיונות העתידיים יועילו ליעדו של האדם. המילה "פורענות" מתייחסת לחוסר יכולת לעמוד איתן, או נפילה בפח. לחלופין, פירוש הדבר שהאדם ייקלע למשברים מצערים במהלך אסונות, שקשה לשמר את חייו, ושאין יעד ראוי לנפשו.) בני האדם מצוידים בהיגיון בריא, אך אולי מה שהם חושבים לא תואם לגמרי את מה שההיגיון שלהם צריך להיות מצויד בו. הסיבה לכך היא שהם די בורים, ושהם דבקים בדברים בעיוורון. צריכה להיות לכולם תפיסה יסודית של הדברים שעליהם להיווכח בהם, ועליהם לברר בפרט במה עליהם להיווכח במהלך הצרה (כלומר במהלך הזיכוך בכבשן), ובמה עליהם להיות מצוידים בניסיון האש. אל תשרתו תמיד את הוריכם (כלומר את הבשר והדם) שהם כמו חזירים וכלבים וגרועים מנמלים ורמשים. מה הטעם להתייסר לגבי זה, לחשוב כל כך קשה ולשבור את הראש? בשר והדם לא שייכים לכם, אלא שהם נתונים בידיו של אלוהים, שלא רק שולט בכם אלא גם מפקד על השטן. (במקור, הכוונה הייתה שהבשר והדם שייכים לשטן. משום שהשטן גם נתון בידיו של אלוהים, אפשר היה לנסח זאת רק כך. זאת מכיוון שמשכנע יותר לומר זאת כך – זה מרמז שבני האדם לא נמצאים לגמרי בתחומו של השטן, אלא נתונים בידיו של אלוהים.) אתם חיים תחת ייסורי הבשר והדם, אך האם בשרכם שייך לכם? האם הוא נתון לשליטתכם? מה הטעם לשבור את הראש על כך? מה הטעם להתחנן באופן אובססיבי בפני אלוהים למען הבשר והדם המצחינים שלכם, שגונו וקוללו זה מכבר, וכן חוללו בידי רוחות טמאות? מה הטעם תמיד לשמור על מקורביו של השטן קרוב אל לבכם? האם אתם לא דואגים שהבשר והדם יהרסו את עתידכם האמיתי, את התקוות המופלאות שלכם ואת היעד האמיתי של חייכם?
