1. מאז שבני האדם עלו על דרך הישר של החיים, נותרו דברים רבים שהם עדיין לא מבינים. הם עדיין מבולבלים לגמרי לגבי עבודתו של אלוהים, ובנוגע לשאלה כמה עבודה עליהם לעשות.
מצד אחד, המצב הזה נובע מהסטייה שלהם בחווייתם ומהמגבלות ביכולתם לקבל. מצד שני, המצב נובע מכך שעבודתו של אלוהים עדיין לא הביאה בני אדם לשלב הזה. לכן, העניינים הרוחניים ביותר עדיין מעורפלים לכולם. לא רק שלא ברור לכם במה עליכם להיווכח, אלא שיתרה מכך, אתם לא מבינים את עבודתו של אלוהים. זה חשוב יותר מאשר החסרונות שלכם: זה פגם גדול שיש לכל בני האדם בעולם הדתי. בכך טמון הבסיס לכך שבני האדם לא מכירים את אלוהים, ולכן הפגם הזה הוא חיסרון, המשותף לכל מי שמחפש את אלוהים. אף אדם מעולם לא הכיר את אלוהים, ואפילו לא ראה את פניו האמיתיים. זו הסיבה שעבודתו של אלוהים הופכת למפרכת כמו הזזת הרים או ריקון הים. כמה בני אדם הקריבו את חייהם למען עבודתו של אלוהים? כמה בני אדם סולקו משום עבודתו של אלוהים? כמה התענו עד מוות למען עבודתו? כמה מתו שלא בצדק בעיניים מלאות בדמעות של אהבה לאלוהים? כמה חוו רדיפה אכזרית ולא אנושית? העובדה שהטרגדיות האלה קורות נובעת מכך שבני האדם לא מכירים את אלוהים, הלא כן? איך ייתכן שמישהו שלא מכיר את אלוהים יעז להתייצב בפניו? איך ייתכן שמישהו שמאמין באלוהים אך רודף אותו יעז להתייצב בפניו? זה לא רק ליקוי של בני האדם בעולם הדת, אלא ליקוי המשותף גם להם וגם לכם. אנשים מאמינים באלוהים מבלי להכיר אותו. זו הסיבה היחידה שהם לא יראים את אלוהים בלבם ולא מפחדים ממנו בלבם. יש אפילו כאלה שעושים לבדם את העבודה שהם רואים צורך לעשות בהוד ובהדר בתוך הזרם הזה, ועושים את עבודתו של אלוהים לפי הדרישות והרצונות הבזבזנים שלהם עצמם. בני אדם רבים מתנהגים בפראות, מבלי להעריך את אלוהים כלל אלא בציות לרצונם שלהם. האין אלה התגלמויות מושלמות של לבם האנוכי של בני האדם? הדברים האלה מבטאים את שפע ההונאה שבני האדם ניחנים בה, הלא כן?
מצד אחד, המצב הזה נובע מהסטייה שלהם בחווייתם ומהמגבלות ביכולתם לקבל. מצד שני, המצב נובע מכך שעבודתו של אלוהים עדיין לא הביאה בני אדם לשלב הזה. לכן, העניינים הרוחניים ביותר עדיין מעורפלים לכולם. לא רק שלא ברור לכם במה עליכם להיווכח, אלא שיתרה מכך, אתם לא מבינים את עבודתו של אלוהים. זה חשוב יותר מאשר החסרונות שלכם: זה פגם גדול שיש לכל בני האדם בעולם הדתי. בכך טמון הבסיס לכך שבני האדם לא מכירים את אלוהים, ולכן הפגם הזה הוא חיסרון, המשותף לכל מי שמחפש את אלוהים. אף אדם מעולם לא הכיר את אלוהים, ואפילו לא ראה את פניו האמיתיים. זו הסיבה שעבודתו של אלוהים הופכת למפרכת כמו הזזת הרים או ריקון הים. כמה בני אדם הקריבו את חייהם למען עבודתו של אלוהים? כמה בני אדם סולקו משום עבודתו של אלוהים? כמה התענו עד מוות למען עבודתו? כמה מתו שלא בצדק בעיניים מלאות בדמעות של אהבה לאלוהים? כמה חוו רדיפה אכזרית ולא אנושית? העובדה שהטרגדיות האלה קורות נובעת מכך שבני האדם לא מכירים את אלוהים, הלא כן? איך ייתכן שמישהו שלא מכיר את אלוהים יעז להתייצב בפניו? איך ייתכן שמישהו שמאמין באלוהים אך רודף אותו יעז להתייצב בפניו? זה לא רק ליקוי של בני האדם בעולם הדת, אלא ליקוי המשותף גם להם וגם לכם. אנשים מאמינים באלוהים מבלי להכיר אותו. זו הסיבה היחידה שהם לא יראים את אלוהים בלבם ולא מפחדים ממנו בלבם. יש אפילו כאלה שעושים לבדם את העבודה שהם רואים צורך לעשות בהוד ובהדר בתוך הזרם הזה, ועושים את עבודתו של אלוהים לפי הדרישות והרצונות הבזבזנים שלהם עצמם. בני אדם רבים מתנהגים בפראות, מבלי להעריך את אלוהים כלל אלא בציות לרצונם שלהם. האין אלה התגלמויות מושלמות של לבם האנוכי של בני האדם? הדברים האלה מבטאים את שפע ההונאה שבני האדם ניחנים בה, הלא כן?
מתוך 'עבודה והיווכחות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
2. גם אם בני האדם חכמים באופן מדהים, איך ייתכן שהכישרונות שלהם יחליפו את עבודתו של אלוהים? בני האדם בהחלט יכולים לדאוג לעול של אלוהים, אך הם לא יכולים לנהוג באנוכיות רבה מדי. האם מעשיהם של בני האדם באמת אלוהיים? האם בני האדם יכולים להיות בטוחים באופן חיובי? כשבני האדם נושאים עדות על אלוהים וכשהם יורשים את כבודו, אלוהים חורג ממנהגו ומרומם אותם. איך ייתכן שהם ראויים לכך? עבודתו של אלוהים רק החלה, ודבריו רק החלו להיאמר. בשלב הזה, בני האדם מרוצים מעצמם. האין זה פשוט חיזור אחר השפלה? הבנתם מעטה בהרבה מהנחוץ. אפילו התיאורטיקן המוכשר ביותר או הנואם הרהוט ביותר לא יכולים לתאר את כל השפע של אלוהים – אתם תיכשלו בכך עוד יותר, הלא כן? מוטב שלא תחשבו שאתם שווים יותר מהשמיים, אלא שתעריכו את עצמכם כפחותים מבני האדם הרציונליים ששואפים לאהוב את אלוהים. זה הנתיב שבו אתם צריכים להיווכח: להבין שאתם נמוכים באופן משמעותי מהזולת. לשם מה אתם חושבים שאתם כל כך מרוממים? לשם מה אתם מעריכים את עצמכם עד כדי כך? במסע הארוך של החיים, צעדתם רק כמה צעדים ראשונים. כל מה שאתם רואים הוא זרועו של אלוהים, ולא אלוהים כולו. חובה עליכם לראות יותר מעבודתו של אלוהים ולגלות יותר ממה שעליכם להיווכח בו, מפני שהשתניתם מעט מדי.
מתוך 'עבודה והיווכחות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
3. למען האמת, מתוך שפע הדברים בבריאתו של אלוהים, האדם הוא הנמוך ביותר. על אף שהאדם הוא אדון כל הדברים, הוא היחיד מביניהם שנופל קורבן לתכסיסים של השטן, והוא היחיד שנופל קורבן באינספור דרכים והופך למושחת. לאדם מעולם לא הייתה ריבונות על עצמו. רוב בני האדם חיים במקומו המצחין של השטן וסובלים את לעגו. הוא מקניט אותם באופן כזה או אחר עד שהם חיים למחצה וסובלים כל תהפוכה וכל מצוקה בעולם האנושי. לאחר שהשטן משתעשע בהם, הוא שם קץ לגורלם. כך קורה שבני האדם עוברים את כל חייהם בערפל של בלבול, מבלי ליהנות ולו פעם אחת מהדברים הטובים שאלוהים הכין למענם – במקום זאת, השטן מזיק להם ומותיר אותם כשברי כלי. כיום, הם כבר כל כך תשושים ולאים שפשוט אין להם שום נטייה לשים לב לעבודתו של אלוהים. אם לבני האדם לא תהיה שום נטייה לשים לב לעבודתו של אלוהים, ייגזר עליהם שחווייתם תיוותר לעד מקוטעת וחלקית, ושההיווכחות שלהם תהיה תמיד ריקה מתוכן.
מתוך 'עבודה והיווכחות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
4. לאורך אלפי השנים מאז שאלוהים בא אל העולם, הוא השתמש במספר רב של בני אדם בעלי חזון נשגב כדי לעשות את עבודתו לאורך שנים רבות, אך מספר בני אדם שבאמת הכירו את עבודתו הוא זעום לבלי שעור. זו הסיבה שבני אדם רבים מספור נוקטים גישה של התנגדות לאלוהים במקביל לקבלת עבודתו. במקום לעשות את עבודתו, הם למעשה עושים עבודה אנושית על אף שתפקידם ניתן להם מאלוהים. האם אפשר לקרוא לזה עבודה? כיצד הם יכולים להיווכח? האנושות לקחה את חסדו של אלוהים וקברה אותו. משום כך, לאורך דורות העבר, בני האדם שעשו את עבודת האל זכו בהוכחות מועטה. הם פשוט לא מדברים על הכרת עבודתו של אלוהים, משום שהם מבינים מעט מדי על חוכמתו של אלוהים. אפשר לומר שעל אף שיש בני אדם רבים המשרתים את אלוהים, הם לא מצליחים להבין כמה הוא נשגב, וזו הסיבה שכל בני האדם האלה המליכו את עצמם כאלוהים כדי שהזולת תעבוד אותם.
מתוך 'עבודה והיווכחות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
5. במשך שנים רבות, אלוהים נותר נסתר בתוך הבריאה. הוא השקיף על בריאתו בהיחבא בערפל במשך אביבים וסתווים כה רבים, הביט מהרקיע השלישי במשך ימים ולילות כה רבים, וצעד לצד בני האדם במשך המוני חודשים ושנים. הוא ישב מעל כל בני האדם והמתין בשקט במשך חורפים קרים כה רבים. הוא מעולם לא נחשף בגלוי לאיש, לא השמיע צליל, והיה עוזב ללא זכר וחוזר בדממה. מי יכול להכיר את פניו האמיתיים? הוא מעולם לא דיבר אל האדם ומעולם לא התגלה לאדם. כמה קל לבני האדם לעשות את עבודתו של אלוהים? הם כלל לא מבינים שהדבר הקשה ביותר הוא להכיר את אלוהים. אלוהים דיבר היום אל האדם, אך האדם מעולם לא הכיר אותו, משום שהוכחותו בחיים מוגבלת ורדודה מדי. מנקודת המבט של אלוהים, בני האדם כלל לא כשירים להופיע בפניו. הם מבינים את אלוהים מעט מדי והם יותר מדי מנוכרים ממנו. יתרה מזאת, הלב שבו הם מאמינים באלוהים מסובך מדי, והם פשוט לא מחזיקים בצלם אלוהים בלבם. כתוצאה מכך, עבודתו של אלוהים והמאמץ הקפדני שהוא השקיע משולים לזהב הטמון בחול, שלא יכול לנצנץ באור. בעיני אלוהים, האיכות, המניעים וההשקפות של בני האדם האלה מתועבים עד מאוד. יכולתם לקבל ירודה, תחושתם התקהתה ואיבדה מרגישותה, הם פגומים, מנוונים, מתרפסים יתר על המידה, חלשים וללא כוח רצון, ולכן צריך להוביל אותם כצאן או כסוסים. באשר להיווכחותם ברוח שלהם או היווכחותם בעבודתו של אלוהים, הם לא מתייחסים לכך כהוא זה, ואין להם ולו קמצוץ של נחישות לסבול למען האמת. לא יהיה קל לאלוהים להשלים אדם כזה. לפיכך, הכרחי שתעבדו על היווכחותכם מהזווית הזו, כדי שבאמצעות עבודתכם והיווכחותכם, תתקרבו להכיר את עבודתו של אלוהים.
מתוך 'עבודה והיווכחות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
6. כשהעבודה נדונה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שהסברה הזו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק לנדוד אנה ואנה למענו, אלא בעיקר לקיים כהונה ואספקה בתוך רוחו של האדם. אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים אפילו לאחר שנים כה רבות של חוויות, מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה לא עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם כל עניין בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה מה שעליכם להיווכח בו. העבודה מתייחסת לא להתרוצצות אנא ואנה למען אלוהים, אך היא נוגעת לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו נועדו להנאתו של אלוהים. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנות שלו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים ולכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. במילים אחרות, ההיווכחות שלכם היא עבודתכם. אתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית אלוהים לא רק מורכבת מהיכולת לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם להיות מסוגלים להעיד על אלוהים, לשרת את אלוהים, לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה, וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג.
מתוך 'עבודה והיווכחות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
7. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בנדידה אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי רוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים. במשך שנים כה רבות, בני האדם שמשרתים את אלוהים ומכהנים בקרב בני האדם פשוט התייחסו לעבודה ולהטפה כהיווכחות, ואף אחד מהם לא ראה בחוויות הרוחניות שלו עצמו כהיווכחות חשובה. במקום זאת, הם מפיקים תועלת מהנאורות של רוח הקודש כדי לעבוד וללמד זה את זה. כשהם מטיפים, הם חשים עול רב ומקבלים את העבודה של רוח הקודש, ובאמצעות כך, הם משחררים את קולה של רוח הקודש. באותה עת, בני האדם שעובדים מרגישים זחוחים וגאוותנים, כאילו עבודתה של רוח הקודש היא חווייתם הרוחנית. הם מרגישים שכל המילים שהם אומרים במהלך הזמן הזה נובעות מההוויה שלהם, וגם מרגישים כאילו החוויות שלהם לא ברורות כפי שהם תיארו אותן. בנוסף, אין להם שמץ של מושג מה לומר לפני שהם פוצים פה, אך כשרוח הקודש עובדת בקרבם, יוצא מפיהם שטף מתמשך ובלתי פוסק של מילים. לאחר שאתם מטיפים כך פעם אחת, אתם חשים ששיעור קומתכם בפועל לא נמוך כפי שסברתם בעבר. לאחר שרוח הקודש עובדת בקרבכם באופן דומה מספר פעמים, אתם מסיקים שכבר יש לכם שיעור קומה וסוברים בטעות שעבודתה של רוח הקודש היא ההיווכחות וההוויה שלכם. כשיש לכם חוויה כזו ללא-הרף, אתם לא מקפידים על ההיווכחות שלכם. בשלב הזה, אתם הופכים לעצלים מבלי לשים לב ולא מייחסים כל חשיבות להיווכחות שלכם. לפיכך, כשאתם מכהנים בקרב בני האדם, עליכם להבדיל בבירור בין שיעור קומתכם ועבודתה של רוח הקודש. זה יסייע טוב יותר להיווכחות שלכם ויועיל יותר לחויתכם. העובדה שהאדם מתייחס לעבודתה של רוח הקודש כאל חוויותיו שלו מהווה את תחילת הניוון של האדם. מכיוון שכן, תהיה אשר תהיה החובה שאתם ממלאים, עליכם לראות בהיווכחות שלכם לקח מרכזי.
מתוך 'עבודה והיווכחות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
8. אתם עובדים כדי למלא את רצונו של אלוהים, כדי להביא לפני אלוהים את כל בני האדם אשר כלבבו, כדי להביא את האדם לאלוהים, וכדי להציג לאדם את עבודתה של רוח הקודש ואת הכוונתו של אלוהים, ובכך להפוך את פירות עבודתו של אלוהים למושלמים. זו הסיבה שהכרחי לתפוס את מהות העבודה. מכיוון שאלוהים משתמש בבני האדם, הם כולם ראויים לעבוד למען אלוהים, כלומר לכולם יש הזדמנות לשמש את רוח הקודש. אולם יש עובדה אחת שעליכם להבין: כשהאדם עושה את עבודתו של אלוהים, יש לאדם הזדמנות לשמש את אלוהים, אך שיעור קומתו של האדם מורכב לא רק ממה שהוא אומר ויודע. אתם יכולים רק להכיר טוב יותר את הליקויים בעבודתכם ולקבל נאורות רבה יותר מרוח הקודש, וכך תוכלו לזכות בהיווכחות טובה יותר בעבודתכם. אם האדם מתייחס להכוונתו של אלוהים כהיווכחות שלו עצמו וכאופי המולד שלו עצמו, שיעור קומתו של האדם לא יכול לגדול. רוח הקודש הופכת את האדם לנאור כשהוא במצב רגיל. ברגעים כאלה, האדם נוטה להניח בטעות שהנאורות שהוא מקבל היא שיעור קומתו הממשי, מכיוון שרוח הקודש מעניקה נאורות באופן הרגיל ביותר: תוך שימוש באופיו המולד של האדם. כשהאדם עובד ומדבר, או במהלך תפילתו הרוחנית המסורה של האדם, הוא לפתע מבין אמת מסוימת. אולם בפועל, למעשה, מה שהאדם רואה הוא רק הנאורות שרוח הקודש מקנה לו (מן הסתם, הדבר נוגע לשיתוף פעולה מצד האדם) ולא שיעור קומתו האמיתי של האדם. לאחר תקופה של חוויה שבה האדם נתקל בקשיים אמיתיים רבים, שיעור קומתו של האדם מתברר בנסיבות כאלה. רק בשלב הזה, האדם מגלה ששיעור קומתו לא רב במיוחד, ואז צצים האנוכיות, השיקולים האישיים והחמדנות של האדם. רק לאחר כמה מחזורים של חוויות כאלה, בני האדם שרוחם מתעוררת מבינים שהם לא חוו את המציאות שלהם עצמם בעבר, אלא הארה רגעית מרוח הקודש, ושהאדם רק קיבל את האור. כשרוח הקודש מעניקה לאדם את הנאורות להבין את האמת, לרוב הדבר נעשה באופן ברור, מובהק ומחוץ להקשר. כלומר רוח הקודש לא משלבת את קשייו של האדם בגלוי הזה, אלא חושפת את האמת באופן ישיר למדי. כשהאדם נתקל בקשיים בהיווכחותו, הוא משלב את הנאורות של רוח הקודש, וזה הופך לחווייתו של האדם בפועל. ...לפיכך, כשאתם מקבלים את עבודתה של רוח הקודש, עליכם להתמקד יותר בהיווכחות שלכם באותה עת, לראות בדיוק מהי העבודה של רוח הקודש ומהי ההיווכחות שלכם, וכן לשלב את עבודתה של רוח הקודש בהיווכחות שלכם, כדי שהיא תיטיב להפוך אתכם למושלמים וכדי לאפשר למהות עבודתה של רוח הקודש להתבצע בקרבכם. במהלך חווייתכם את עבודתה של רוח הקודש, אתם מתוודעים לרוח הקודש, וכן לעצמכם, ותוך כדי מקרים רבים של סבל עז, אתם מפתחים קשר רגיל עם אלוהים. הקשר בינכם לבין אלוהים מתהדק מיום ליום. לאחר מקרים רבים מספור של גיזום וזיכוך, אתם מפתחים אהבה אמיתית לאלוהים. זו הסיבה לכך שעליכם להבין שסבל, מכות וצרות אינם דבר מאיים. מה שמבהיל הוא שתהיה לכם רק עבודתה של רוח הקודש, ללא היווכחות שלכם. כשיבוא היום שבו תסתיים עבודתו של אלוהים, עמלכם יהיה לחינם. על אף שחוויתם את עבודתו של אלוהים, לא תתוודעו לרוח הקודש ולא תהיה לכם היווכחות משלכם. רוח הקודש הופכת את האדם לנאור לא על מנת לקיים את תשוקתו של האדם, אלא כדי לפלס דרך להיווכחותו של האדם, וכן כדי לאפשר לאדם להתוודע לרוח הקודש, ומתוך כך, לפתח לב מלא יראה והערצה לאלוהים.
מתוך 'עבודה והיווכחות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
9. אלוהים הטיל דברים כה רבים על בני האנוש וכן התייחס להיווכחותם בדרכים רבות מספור. אולם מפני שאיכותם של בני האדם ירודה באופן ניכר, רבים מדברי האל לא הצליחו להכות שורש. יש מגוון סיבות לאיכות הירודה הזו, כגון השחיתות המאפיינת את החשיבה והמוסר האנושיים והיעדר חינוך ראוי; האמונות התפלות והפאודליות שכבשו באופן יסודי את לבו של האדם; אורחי חיים מסואבים ומנוונים שהחדירו רעות חולות רבות לעומקי הלב האנושי; ותפיסה שטחית של אוריינות תרבותית, כשכמעט תשעים ושמונה אחוזים מהאוכלוסייה הם חסרי אוריינות תרבותית. בנוסף, מעטים זוכים להשכלה תרבותית ברמות גבוהות יותר, כך שהלכה למעשה, אין לבני האדם שום מושג מה הכוונה במילים "אלוהים" או "רוח האל",אלא רק מחזיקים ברושם מעורפל ולא ברור אודות אלוהים המבוסס על אמונות תפלות פאודליות. לצד זאת ניתן לציין את ההשפעות הזדוניות שאלפי שנים של "רוח נשגבת של לאומנות" הותירו בעומק לבו של הלב האנושי; וכן את החשיבה הפאודלית של בני האדם הכפותים והכבולים, שאין להם אף שמץ של חירות, אף רצון לשאוף או להתמיד ואף משאת נפש להתקדם, וכך הנותרים הם במקום זאת פסיביים ורגרסיביים, ובעלי מנטליות עמוקה של עבדות; וכן הלאה. הגורמים האובייקטיביים האלה שפכו טינופת וכיעור על ההשקפה האידאולוגית, האידיאלים, המוסר והטבע של האנושות. בני האנוש, כך נדמה, חיים בעולם טרוריסטי חשוך שאף אחד מהם לא שואף להתעלות עליו, ואף אחד מהם לא חושב לעבור לעולם אידאלי. במקום זאת, הם שמחים בחלקם,[1] ומבלים את חייהם בהעמדת ילדים וגידולם, בשאיפה, בהזעה ובביצוע מטלותיהם; וכן בחלומות על משפחה נוחה ומאושרת, על אהבה זוגית, על ילדים טובים, על האושר שלהם בזקנתם כשהם יעבירו את שארית חייהם בשלווה... במשך עשרות, אלפים ורבבות של שנים עד היום, בני האדם בזבזו כך את זמנם, ואיש לא יצר חיים מושלמים. כולם מתמקדים רק בטבח הדדי בעולם החשוך הזה, במרוץ לפרסום ועושר ובמזימות זה נגד זה. מי אי-פעם חיפש את רצונו של אלוהים? מי אי-פעם נתן דעתו לעבודתו של אלוהים? כל חלקי האנושות ששקועים בהשפעת החושך הפכו לפני זמן רב לאופי האנושי, ולכן קשה למדי לבצע את עבודתו של אלוהים, ובני האדם אפילו פחות מעוניינים להקדיש תשומת לב למה שאלוהים מטיל עליהם כיום. בכל מקרה, אני סבור שלא יהיה אכפת לבני האדם אם אבטא את דברי האל, מכיוון שהדבר שאני מדבר עליו נוגע להיסטוריה של אלפי שנים. דיבור על היסטוריה פירושו דיווח עובדות, ויתרה מזאת, דיווח שערוריות שמובנות מאליהן לכל בני האדם. אם כן, מה הטעם באמירת דברים שסותרים את העובדות?
מתוך 'עבודה והיווכחות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
10. הפעילויות הנוגעות לאמונות תפלות – שבהן בני האדם עדיין לוקחים חלק – הן מה שאלוהים שונא יותר מכול. עם זאת, בני אדם רבים בכל זאת לא מסוגלים להרפות מהן, במחשבה שאלוהים ציווה לקחת חלק בפעילויות האלה הנוגעות לאמונות תפלות, ולכן הם לא התנערו מהן לחלוטין עד היום. הדברים האלה הם ההכנות שצעירים עורכים לקראת ארוחות חתונה, נדוניות, מתנות בדמות כסף מזומן, סעודות חגיגיות, ודברים דומים שנחגגים בהם אירועים משמחים. אלה נוסחאות עתיקות שהתקבלו בירושה. כל הפעילויות חסרות המשמעות האלה הנוגעות לאמונות תפלות שמתבצעות בשם המתים וטקסי ההלוויה שלהם – אלוהים מתעב אותן אפילו עוד יותר. אלוהים אפילו מתעב את יום ראשון (המהווה את יום השבת הקדוש, בהמשך למסורת היהודית), והוא בז להקשרים החברתיים והאינטראקציות הארציות בין אדם לחברו ודוחה אותם. אפילו חג האביב וחג המולד, שכולם מכירים אותם, לא נובעים מצווים של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה הצעצועים והקישוטים (שירים, עוגה לכבוד השנה החדשה, זיקוקים, פנסים, מתנות חג מולד, מסיבות חג מולד וטקס אכילת הלחם הקדוש) לכבוד החגים האלה – האין אלה אלילים בדעתם של בני האדם? בציעת הלחם ביום ראשון, היין והמצעים החגיגיים הם אלילים אפילו מובהקים יותר. כל החגים המסורתיים הפופולאריים בסין, כגון יום העלאת ראשי הדרקונים, חג סירות הדרקון, חג אמצע הסתיו, חג הלבה, ראש השנה הסינית, והחגים בעולם הדתי, כגון פסחא, יום הטבילה, חג המולד – כל החגים הבלתי מוצדקים האלה אורגנו והועברו מדור לדור מימי קדם ועד היום בידי בני אדם רבים, והם לגמרי לא תואמים את האנושות שאלוהים ברא. הדמיון העשיר והתפיסות היצירתיות של האנושות הן מה שאפשר למסורות האלה להגיע עד היום. נדמה שהן ללא דופי, אך למעשה הן תכסיסים של השטן נגד האנושות. ככל שהשטן צר יותר על מקום מסוים, וככל שהמקום יותר מיושן ונחשל, כך המנהגים הפאודליים של המקום חזקים יותר. אלה דברים שכובלים את בני האדם באופן הדוק, ולא משאירים להם שום מרחב תנועה. רבים מהחגים בעולם הדתי נראים מקוריים ונדמה שהם יוצרים גשר אל עבודתו של אלוהים, אך הם למעשה הקשרים הנסתרים שהשטן קושר בהם את בני האדם ומונע מהם להכיר את אלוהים – הם כולם תחבולות ערמומיות של השטן. למעשה, כשאלוהים משלים כל שלב בעבודתו, פירוש הדבר שהוא כבר השמיד את הכלים והסגנון של אותה עת מבלי להותיר להם זכר. עם זאת, "מאמינים אדוקים" ממשיכים לעבוד את האובייקטים המוחשיים והחומריים האלה. בינתיים, מעבירים את מה שיש לאלוהים לפינה נידחת בדעתם ולא חושבים עליו יותר. נדמה שהם מלאים באהבה לאלוהים, אך בעצם, הם סילקו אותו מביתם לפני זמן רב והציבו את השטן על השולחן כדי לעבוד אותו. דיוקנאות של ישוע, של הצליבה, של מריה, של הטבילה של ישוע ושל הסעודה האחרונה – בני האדם מוקירים אותם כאילו היו אלוהים שבשמיים, תוך שהם זועקים שוב ושוב "אלוהים האב". האין זו בדיחה גדולה? עד עצם היום הזה, אלוהים שונא אמרות ומנהגים רבים שהאנושות מעבירה מדור לדור. הם חוסמים באופן משמעותי את התקדמותו של אלוהים, ויתר על כן, הם יוצרים עכבות עצומות להיווכחותה של האנושות. גם אם לא נתעלם מהמידה שבה השטן השחית את האנושות, קרביהם של בני האדם מלאים עד אפס מקום בדברים כמו החוקים של וויטנס לי, החויות של לורנס, הסקרים שערכה ווצ'מן ני ועבודתו של פאולוס. לאלוהים אין כל דרך לעבוד על בני האנוש, משום שיש בתוכם כל כך הרבה אינדיבידואליזם, חוקים, כללים, מערכות וכן הלאה. הדברים האלה, בנוסף על הנטיות הפאודליות והאמונות התפלות של בני האדם, לכדו וטרפו את האנושות. נדמה שהמחשבות של בני האדם הן סרט מעניין המספר מעשייה בצבע, שבה יצורי פלא רוכבים על עננים. הסרט הזה מלא בכל כך הרבה דמיון עד שהוא מדהים את בני האדם ומותיר אותם המומים וללא מילים.
מתוך 'עבודה והיווכחות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
11. הדרך הטובה ביותר לשינוי הטבע האנושי הוא לשחזר את החלקים העמוקים ביותר בלבם של בני האדם שהורעלו קשות, ולאפשר לבני האדם להתחיל לשנות את החשיבה והמוסר שלהם. ראשית, בני האדם צריכים להבין שכל הטקסים הדתיים, הפעילויות הדתיות, המועדים לאורך השנים והחודשים, והחגים האלה – הם שנואים על אלוהים. עליהם להשתחרר מכבלי החשיבה הפאודלית ולבער כל זכר לנטייה העמוקה שלהם לאמונות תפלות. כל הדברים האלה כלולים בהיווכחות של האנושות. עליכם להבין מדוע אלוהים מוביל את האנושות אל מחוץ לעולם החילוני, ולהבין שוב מדוע הוא מוביל את האנושות הרחק מהכללים והתקנות. זה השער שמבעדו תיווכחו, ועל אף שהדבר לא נוגע כלל לחוויה הרוחנית שלכם, אלה המכשולים הגדולים ביותר בדרככם להיווכחות ובדרככם להכרת אלוהים. הם מהווים רשת שבני האדם נלכדים בה. בני אדם רבים קוראים את ספרי הקודש כל כך הרבה עד שהם אפילו יכולים לדקלם בעל פה כמה וכמה פסוקים מספרי הקודש. בהיווכחותם כיום, בני האדם משתמשים בספרי הקודש באופן לא מודע כאמת מידה למדוד בה את עבודתו של אלוהים, כאילו הבסיס לשלב העבודה הזה של אלוהים הוא ספרי הקודש, וכאילו ספרי הקודש הם המקור לעבודה הזו. כשעבודתו של אלוהים עולה בקנה אחד עם ספרי הקודש, בני האדם תומכים בהתלהבות בעבודתו של אלוהים ומתייחסים אליו בהערכה חדשה. כשעבודתו של אלוהים לא תואמת את ספרי הקודש, בני האדם מתמלאים בכל כך הרבה חרדה עד שהם מתחילים להזיע ומחפשים את הבסיס לעבודתו של אלוהים. אם עבודתו של אלוהים לא מוזכרת בספרי הקודש, בני האדם מתעלמים מאלוהים. אפשר לומר שבכל הנוגע לעבודתו של אלוהים כיום, רוב בני האדם מקבלים אותה בזהירות רבה, נשמעים אליה באופן סלקטיבי ומרגישים אדישות כלפי הכרתה. בכל הנוגע לדברים בעבר, הם דבקים במחצית מהם ומרפים מהשאר. האם אפשר לקרוא לזה היווכחות? בני האדם מחזיקים את הספרים של אחרים כאילו היו אוצרות, ומתייחסים אליהם כאל מפתח זהב לשער המלכות – הם לא מפגינים שום עניין במה שאלוהים דורש מהם כיום. יתרה מזאת, "מומחים חכמים" רבים מחזיקים ביד שמאלם את דברי האל וביד ימינם את "יצירות המופת" של אחרים, כאילו הם רוצים למצוא את הבסיס לדברי האל ביצירות המופת האלה, במטרה להוכיח לגמרי שדברי האל הם נכונים. והם אפילו מסבירים את דברי האל לאחרים בכך שהם משלבים אותם ביצירות המופת האלה, כאילו הם בעצמם עושים עבודה. למען האמת, יש "חוקרים מדעיים" רבים בקרב בני האנוש שמעולם לא ייחסו חשיבות רבה להישגים המדעיים החדשים של ימינו – הישגים מדעיים חסרי תקדים (כלומר עבודתו של אלוהים, דברי האל והנתיב להיווכחות בחיים). לכן, כל בני אדם "עצמאיים", "מטיפים" לכל עבר באמצעות פיהם המפיק מרגליות ומתרברבים ב"שמו הטוב של אלוהים". בינתיים, ההיווכחות שלהם עצמם נמצאת במצוקה ונדמה שהם רחוקים מעמידה בדרישותיו של אלוהים, בדיוק כשארית הבריאה. כמה קל לעשות את עבודתו של אלוהים?
מתוך 'עבודה והיווכחות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
12. נדמה שבני האדם כבר גמרו בדעתם להותיר מחצית מהם ליום האתמול ולהביא מחצית מהם להיום, להעניק מחצית לשטן ולהגיש מחצית לאלוהים, כאילו זו הדרך להקל על מצפונם ולהרגיש נחמה כלשהי. העולמות הפנימיים של בני האדם הם כל כך בוגדניים עד שהם פוחדים לא רק לאבד את יום המחר אלא גם את יום האתמול, וחוששים עד מאוד לפגוע גם בשטן וגם באלוהים של היום, שנדמה שקיים אך גם לא קיים. מפני שבני האדם לא הצליחו לטפח את החשיבה והמוסר שלהם כראוי, יכולת האבחנה שלהם לקויה במיוחד, והם פשוט לא יודעים אם העבודה של היום היא עבודתו של אלוהים. ייתכן שמשום שחשיבתם הפאודלית של בני האדם ודעותיהם הקדומות הן כל כך מושרשות, הם כבר מסווגים לאותה קטגוריה אמונות תפלות, אמת, אלוהים ואלילים, מבלי שהם חשים צורך להבדיל בין הדברים האלה; ונדמה שהם לא מסוגלים להבחין ביניהם בבירור אפילו אם הם מתאמצים מאוד. זו הסיבה לכך שבני האדם עצרו במקומם והפסיקו להתקדם. כל הבעיות האלה נובעות מכך שבני האדם חסרים את החינוך האידאולוגי הנכון, מה שמקשה מאוד על היווכחותם. כתוצאה מכך, בני האדם אף פעם לא מתעניינים כלל בעבודתו של האל האמיתי, אלא דבקים בהתמדה[2] בעבודתו של האדם (למשל זו של בני האדם שהם סבורים שהם דגולים), כאילו הוטבע בה מותג. אלה הנושאים האחרונים שהאנושות צריכה להיווכח בהם, הלא כן?
מתוך 'עבודה והיווכחות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
הערות שוליים:
1. המילים "שמחים בחלקם" מעידות שבני האדם מצייתים לכללים ולא עושים דבר שמפר את החוקים.
2. המילים "דבקים בהתמדה" משמשות בלעג. הן מעידות שבני האדם עקשנים וסוררים, ושהם דבקים בדברים מיושנים ולא מוכנים להרפות מהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה