ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן אין לי ברירה אלא להיות ישיר ולהסביר לכם את רצוני.
מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי וכן את מהותי. לכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים לנסות להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושאים האלה לא זרים לכם לחלוטין, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בהם. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ועוד באופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את הנושאים האלה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומלאה בעיטורי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ושאסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים, איש מעולם לא בחן את הנושאים האלה ביסודיות או ירד לעומקם. ניכר שכולכם פסלתם על הסף את הצווים המנהליים שהפצתי. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהזעמת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר, פרי מעשיכם הופך לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, ושהבנת טבעו של אלוהים מלווה בהבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בפיתוח הבנתכם לגבי טבעו של אלוהים.
אני מדבר איתכם היום לא כמו בשיחה רגילה, ולכן עליכם להתייחס לדבריי בשיקול דעת, ויתר על כן, להרהר בהם לעומקם. כוונתי בכך היא שלא הקדשתם מספיק מאמץ בדברים שאמרתי. בכל הנוגע לטבעו של אלוהים, אתם אפילו פחות מוכנים להרהר בנושא ברצינות, ומעטים מאוד מקדישים בכך מאמץ כלשהו אי-פעם. לכן אני אומר שאמונתכם אינה אלא דיבור ראוותני. גם כיום, אף אחד מכם לא מקדיש אף מאמץ אמיתי לחיסרון החמור ביותר שלכם. אכזבתם אותי אחרי כל המאמצים שהקדשתי למענכם. אין פלא שכולכם מתעלמים מאלוהים ומנהלים חיים חסרי אמת. איך ייתכן שבני אדם כאלה ייחשבו לקדושים? חוק השמיים לא יסבול דבר כזה! מאחר שאתם מבינים כל כך מעט, אין לי ברירה אלא להקדיש לכך מאמץ רב יותר.
נדמה לכולם שטבעו של אלוהים הוא נושא מופשט מאוד, ויתרה מזאת, כולם מתקשים לקבל אותו, מפני שטבעו שונה מאישיותו של בן אנוש. גם לאלוהים יש רגשות משל עצמו של אושר, כעס, צער ואושר, אך הרגשות האלה שונים מרגשותיו של האדם. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע וחושף הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. לעומת זאת, אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים להביס את אלוהים[א] או לפלוש אליו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול לפגוע באלוהים[ב] (ולכך שאלוהים לא יסבול פגיעה כזו). טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא יכולים או רשאים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות פחדנית שנתונה לרחמיהם של כל אדם, התרחשות או דבר. האושר של אלוהים נובע מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא מתענג משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. האושר שלו הוא אושר של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה. זאת משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר והבור, ועל האדם הטוב שחסרות לו עמדות משל עצמו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו נובע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא נובע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות מקבלת חיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של איסוף פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך, וזהו סמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות מופיעים כולם למען טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא קיימים למען רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך לעולמים. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד לוקח דברים וחותר רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען הישרדות האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר למען האור או הצדק. אפילו אם האדם מתאמץ זמן מה, הוא חלש עד כדי כך שהוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שמאמצו של האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע, והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את מהותו המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע ובכל מצב.
כל משפט שאמרתי מכיל את טבעו של אלוהים. טוב תעשו אם תהרהרו בדבריי בקפידה, ואין ספק שתרוויחו מהם רבות. מהותו של אלוהים קשה מאוד לתפיסה, אך אני בטוח שכולכם מבינים את טבעו של אלוהים לפחות באופן חלקי. אם כן, אני מקווה שתראו לי את המעשים שלא פוגעים בטבעו של אלוהים, ושתעשו יותר מהם. אז אהיה רגוע. לדוגמה, שמרו את אלוהים בלבכם בכל עת. היצמדו לדבריו במעשיכם. חפשו את כוונותיו בכל דבר, ואל תעשו דברים שמזלזלים באלוהים ומבזים אותו. מעבר לכך, אל תרחיקו את אלוהים ממחשבותיכם כדי למלא את החלל העתידי בלבכם. אם תעשו זאת, תפגעו בטבעו של אלוהים. שוב, אם לעולם לא תעירו הערות של חילול הקודש או תתלוננו על אלוהים לאורך כל חייכם, ואם תוכלו להוציא לפועל כראוי את כל מה שהוא הטיל עליכם וכן תישמעו לכל דברי האל לאורך כל חייכם, הרי שתצליחו להימנע מהפרת הצווים המנהליים. לדוגמה, אם אי-פעם אמרתם "מדוע אני לא חושב שהוא אלוהים?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא נאורות כלשהי של רוח הקודש," "אני לא חושב שכל מה שאלוהים עושה נכון בהכרח," "האנושיות של אלוהים לא נעלה משלי," "דברי האל פשוט לא אמינים," או הערות שיפוטיות דומות, אני מפציר בכם להתוודות על חטאיכם ולהכות על חטא לעתים קרובות יותר. אחרת לעולם לא יהיה לכם סיכוי למחילה, משום שלא פגעתם באדם כלשהו, אלא באלוהים עצמו. אולי אתם מאמינים שאתם רק מותחים ביקורת על בן אדם, אך רוח האל לא רואה זאת כך. הזלזול שלכם בבשרו ודמו של אלוהים שווה לזלזול באלוהים עצמו. מכיוון שכך, האם לא פגעתם בטבעו של אלוהים? עליכם לזכור שכל מה שעושה רוח האל נועד להגן על עבודתו של אלוהים כבשר ודם וגם לעשות את העבודה הזו היטב. אם אתם מתעלמים מכך, אני אומר שלעולם לא תהיו מסוגלים להאמין באלוהים בהצלחה. זאת משום שעוררתם את חמתו של אלוהים, ולכן עליו להשתמש בעונש ראוי כדי ללמד אתכם לקח.
התוודעות למהותו של אלוהים היא לא עניין פעוט. עליכם להבין את טבעו. כך תתוודעו בהדרגה ובלא יודעין למהותו של אלוהים. לאחר שתיווכחו בידע הזה, תגלו שאתם מתקדמים אל מצב רם יותר ויפה יותר. בסופו של דבר, תתביישו בנפשכם המגעילה, עד כדי כך שתרגישו שאין לכם שום מקום מסתור. במקביל לכך, התנהלותכם תפגע פחות ופחות בטבעו של אלוהים, לבכם יתקרב יותר ויותר ללבו של אלוהים, ובהדרגה תטפחו בלבכם אהבה כלפיו. זה הסימן לכך שהאנושות נכנסת למצב יפהפה. אולם טרם הגעתם למצב הזה. בעודכם מתרוצצים הלוך ושוב למען גורלכם, למי תהיה הנטייה לנסות להכיר את מהותו של אלוהים? אם המצב הנוכחי יימשך, תפרו את הצווים המנהליים בלא יודעין, משום שאתם מכירים כל כך מעט מטבעו של אלוהים. אם כן, מעשיכם כיום מניחים את היסודות לעבירותיכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? העובדה שאני מבקש מכם להבין את טבעו של אלוהים לא נוגדת את עבודתי. זאת מכיוון שאם תפרו את הצווים המנהליים לעתים קרובות, מי מכם יוכל להימלט מעונש? אם כך, האם עבודתי לא תהיה לגמרי לשווא? לפיכך, אני בכל זאת דורש שבנוסף לבחינת התנהלותכם, תיזהרו בצעדים שאתם נוקטים. זו תהיה הדרישה הגדולה יותר שאני אציב בפניכם, ואני מקווה שתשקלו אותה בקפידה ותייחסו אליה חשיבות. אם יבוא היום שבו מעשיכם יגרמו לי לזעם משתולל, רק אתם תישאו בתוצאות, ואף אחד אחר לא יישא בעונש במקומכם.
הערות שוליים:
א. בטקסט המקורי נכתב "זהו סמל של חוסר היכולת."
ב. בטקסט המקורי נכתב "וכן סמל של חוסר היכולת להיפגע (או לסבול פגיעה)."
לעיון נוסף
כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים
מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי וכן את מהותי. לכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים לנסות להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושאים האלה לא זרים לכם לחלוטין, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בהם. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ועוד באופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את הנושאים האלה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומלאה בעיטורי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ושאסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים, איש מעולם לא בחן את הנושאים האלה ביסודיות או ירד לעומקם. ניכר שכולכם פסלתם על הסף את הצווים המנהליים שהפצתי. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהזעמת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר, פרי מעשיכם הופך לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, ושהבנת טבעו של אלוהים מלווה בהבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בפיתוח הבנתכם לגבי טבעו של אלוהים.
אני מדבר איתכם היום לא כמו בשיחה רגילה, ולכן עליכם להתייחס לדבריי בשיקול דעת, ויתר על כן, להרהר בהם לעומקם. כוונתי בכך היא שלא הקדשתם מספיק מאמץ בדברים שאמרתי. בכל הנוגע לטבעו של אלוהים, אתם אפילו פחות מוכנים להרהר בנושא ברצינות, ומעטים מאוד מקדישים בכך מאמץ כלשהו אי-פעם. לכן אני אומר שאמונתכם אינה אלא דיבור ראוותני. גם כיום, אף אחד מכם לא מקדיש אף מאמץ אמיתי לחיסרון החמור ביותר שלכם. אכזבתם אותי אחרי כל המאמצים שהקדשתי למענכם. אין פלא שכולכם מתעלמים מאלוהים ומנהלים חיים חסרי אמת. איך ייתכן שבני אדם כאלה ייחשבו לקדושים? חוק השמיים לא יסבול דבר כזה! מאחר שאתם מבינים כל כך מעט, אין לי ברירה אלא להקדיש לכך מאמץ רב יותר.
נדמה לכולם שטבעו של אלוהים הוא נושא מופשט מאוד, ויתרה מזאת, כולם מתקשים לקבל אותו, מפני שטבעו שונה מאישיותו של בן אנוש. גם לאלוהים יש רגשות משל עצמו של אושר, כעס, צער ואושר, אך הרגשות האלה שונים מרגשותיו של האדם. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע וחושף הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. לעומת זאת, אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים להביס את אלוהים[א] או לפלוש אליו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול לפגוע באלוהים[ב] (ולכך שאלוהים לא יסבול פגיעה כזו). טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא יכולים או רשאים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות פחדנית שנתונה לרחמיהם של כל אדם, התרחשות או דבר. האושר של אלוהים נובע מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא מתענג משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. האושר שלו הוא אושר של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה. זאת משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר והבור, ועל האדם הטוב שחסרות לו עמדות משל עצמו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו נובע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא נובע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות מקבלת חיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של איסוף פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך, וזהו סמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות מופיעים כולם למען טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא קיימים למען רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך לעולמים. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד לוקח דברים וחותר רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען הישרדות האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר למען האור או הצדק. אפילו אם האדם מתאמץ זמן מה, הוא חלש עד כדי כך שהוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שמאמצו של האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע, והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את מהותו המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע ובכל מצב.
כל משפט שאמרתי מכיל את טבעו של אלוהים. טוב תעשו אם תהרהרו בדבריי בקפידה, ואין ספק שתרוויחו מהם רבות. מהותו של אלוהים קשה מאוד לתפיסה, אך אני בטוח שכולכם מבינים את טבעו של אלוהים לפחות באופן חלקי. אם כן, אני מקווה שתראו לי את המעשים שלא פוגעים בטבעו של אלוהים, ושתעשו יותר מהם. אז אהיה רגוע. לדוגמה, שמרו את אלוהים בלבכם בכל עת. היצמדו לדבריו במעשיכם. חפשו את כוונותיו בכל דבר, ואל תעשו דברים שמזלזלים באלוהים ומבזים אותו. מעבר לכך, אל תרחיקו את אלוהים ממחשבותיכם כדי למלא את החלל העתידי בלבכם. אם תעשו זאת, תפגעו בטבעו של אלוהים. שוב, אם לעולם לא תעירו הערות של חילול הקודש או תתלוננו על אלוהים לאורך כל חייכם, ואם תוכלו להוציא לפועל כראוי את כל מה שהוא הטיל עליכם וכן תישמעו לכל דברי האל לאורך כל חייכם, הרי שתצליחו להימנע מהפרת הצווים המנהליים. לדוגמה, אם אי-פעם אמרתם "מדוע אני לא חושב שהוא אלוהים?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא נאורות כלשהי של רוח הקודש," "אני לא חושב שכל מה שאלוהים עושה נכון בהכרח," "האנושיות של אלוהים לא נעלה משלי," "דברי האל פשוט לא אמינים," או הערות שיפוטיות דומות, אני מפציר בכם להתוודות על חטאיכם ולהכות על חטא לעתים קרובות יותר. אחרת לעולם לא יהיה לכם סיכוי למחילה, משום שלא פגעתם באדם כלשהו, אלא באלוהים עצמו. אולי אתם מאמינים שאתם רק מותחים ביקורת על בן אדם, אך רוח האל לא רואה זאת כך. הזלזול שלכם בבשרו ודמו של אלוהים שווה לזלזול באלוהים עצמו. מכיוון שכך, האם לא פגעתם בטבעו של אלוהים? עליכם לזכור שכל מה שעושה רוח האל נועד להגן על עבודתו של אלוהים כבשר ודם וגם לעשות את העבודה הזו היטב. אם אתם מתעלמים מכך, אני אומר שלעולם לא תהיו מסוגלים להאמין באלוהים בהצלחה. זאת משום שעוררתם את חמתו של אלוהים, ולכן עליו להשתמש בעונש ראוי כדי ללמד אתכם לקח.
התוודעות למהותו של אלוהים היא לא עניין פעוט. עליכם להבין את טבעו. כך תתוודעו בהדרגה ובלא יודעין למהותו של אלוהים. לאחר שתיווכחו בידע הזה, תגלו שאתם מתקדמים אל מצב רם יותר ויפה יותר. בסופו של דבר, תתביישו בנפשכם המגעילה, עד כדי כך שתרגישו שאין לכם שום מקום מסתור. במקביל לכך, התנהלותכם תפגע פחות ופחות בטבעו של אלוהים, לבכם יתקרב יותר ויותר ללבו של אלוהים, ובהדרגה תטפחו בלבכם אהבה כלפיו. זה הסימן לכך שהאנושות נכנסת למצב יפהפה. אולם טרם הגעתם למצב הזה. בעודכם מתרוצצים הלוך ושוב למען גורלכם, למי תהיה הנטייה לנסות להכיר את מהותו של אלוהים? אם המצב הנוכחי יימשך, תפרו את הצווים המנהליים בלא יודעין, משום שאתם מכירים כל כך מעט מטבעו של אלוהים. אם כן, מעשיכם כיום מניחים את היסודות לעבירותיכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? העובדה שאני מבקש מכם להבין את טבעו של אלוהים לא נוגדת את עבודתי. זאת מכיוון שאם תפרו את הצווים המנהליים לעתים קרובות, מי מכם יוכל להימלט מעונש? אם כך, האם עבודתי לא תהיה לגמרי לשווא? לפיכך, אני בכל זאת דורש שבנוסף לבחינת התנהלותכם, תיזהרו בצעדים שאתם נוקטים. זו תהיה הדרישה הגדולה יותר שאני אציב בפניכם, ואני מקווה שתשקלו אותה בקפידה ותייחסו אליה חשיבות. אם יבוא היום שבו מעשיכם יגרמו לי לזעם משתולל, רק אתם תישאו בתוצאות, ואף אחד אחר לא יישא בעונש במקומכם.
הערות שוליים:
א. בטקסט המקורי נכתב "זהו סמל של חוסר היכולת."
ב. בטקסט המקורי נכתב "וכן סמל של חוסר היכולת להיפגע (או לסבול פגיעה)."
לעיון נוסף
כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה