כנסיית האל הכול יכול | האמירה השמונה עשרה

האמירה השמונה עשרה

לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בדמותו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, בני האנוש השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם. הו, העולם המושחת של העבר סוף-סוף קרס אל המים המזוהמים, טבע בהם, והתמוסס לכדי בוץ! הו, כל האנושות שבראתי סוף-סוף שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר לא דוממת ושקטה, והשמיים כבר לא שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי עוברים במרחב התבל, וכל האנושות מהללת אותם בלי הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו והודות להתחדשותו, השמיים כבר לא נסתרים מהארץ, והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביומי? כל בני האנוש שולחים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שממרים את פי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

כעת, הביטו במלכותי שבה אני מלך על הכל ומושל בכל. מראשית הבריאה ועד היום הזה, הכוונתי את בניי והם חוו כל כך הרבה מצוקות בחיים, כל כך הרבה עוולות בעולם, כל כך הרבה עליות ומורדות בעולם, אך כעת הם שוכנים באורי. מי לא בוכה על עוולות העבר? מי לא מזיל דמעות על התלאות בדרך אל היום? ושוב, האם יש מישהו שלא מנצל את ההזדמנות הזו כדי להתמסר אליי? האם יש מישהו שלא מנצל את ההזדמנות הזו כדי לתת ביטוי ללהט התופח בלבו? האם יש מישהו שלא מביע את מה שהוא חווה ברגע הזה? ברגע הזה, כל בני האנוש מקדישים לי את החלק הטוב ביותר בעצמם. כה רבים מתייסרים בחרטה על מעשי האווילות הנבערים של האתמול, וכה רבים מתעבים את עצמם משום עיסוקם ביום האתמול! כל בני האנוש הגיעו להכרה עצמית, ראו את מעשי השטן ואת מופלאותי ופינו בלבם מקום בשבילי. בני האדם כבר לא יסלדו ממני ויתכחשו אליי, משום שכבר השלמתי את עבודתי האדירה ודבר לא מעכב אותה עוד. האם יש כיום בין בני מלכותי מישהו שלא חושב על עצמו? האם יש מישהו שאין לו סיבה נוספת לדאגה משום דרכי ביצוע עבודתי? האם יש מישהו שהקדיש לי את כל כולו באמת ובתמים? האם פחתה הטומאה בלבכם או שמא היא התגברה? אם היסודות הטמאים בלבכם לא פחתו ולא התרבו, אשליך בני אדם כמוכם ללא ספק. מה שאני רוצה הוא קדושים כלבבי, לא נשמות טמאות המתמרדות בי. על אף שאני לא מציב לאנושות דרישות רבות, העולם הפנימי בלבם של בני האדם הוא מורכב עד כדי כך שהאנושות לא יכולה לעמוד ברצוני באופן מידי או לְרַצות את משאות נפשי תכף ומיד. רוב רובם של בני האנוש פועלים ומתאמצים בסתר בתקווה שבסופו של דבר יזכו בזרי דפנה. רוב רובם של בני האנוש מתאמצים ככל יכולתם מבלי ולהרפות לרגע מחשש שייפלו ברשתו של השטן בפעם השנייה. הם לא מעיזים לנטור לי טינה עוד, אלא מתמידים להפגין את נאמנותם אליי. שמעתי את הדברים שאמרו בני אדם כה רבים מהלב, את הסיפורים שסיפרו בני אדם כה רבים על חוויות הסבל בעיצומם של הייסורים; ראיתי בני אדם כה רבים ששמרו על נאמנות אליי גם במצוקות הקשות ביותר, וצפיתי בבני אדם כה רבים צועדים בדרך חתחתים ומתקשים למצוא מוצא. בנסיבות האלה, הם מעולם לא התלוננו; אפילו כשהם החלו להתייאש משום שהם לא הצליחו למצוא את האור, הם אף פעם לא התלוננו. עם זאת, שמעתי גם בני אדם רבים כל כך נותנים ביטוי לקללות מעומק לבם ומגדפים את השמיים ומאשימים את הארץ, וראיתי גם בני אדם כה רבים שהוכו בייאוש בעיצומה של מצוקתם והשליכו את עצמם כפסולת לפח האשפה, להתכסות בטינופת וברפש. שמעתי בני אדם כה רבים מתווכחים זה עם זה משום ששינוי בעמדה המלווה בשינוי במוניטין הוביל לשינוי ביחסיהם עם בני האנוש האחרים, כך שידידים הפסיקו להיות ידידים והפכו לאויבים התוקפים זה את זה בדבריהם. רוב רובם של בני האדם משתמשים בדבריי כקליעים במקלע ופותחים באש איש על רעהו במפתיע, עד שעולמם של בני האדם מתמלא ברעש רם מכל עבר המפר את השקט והשלווה. למרבה המזל, היום הוא היום. אחרת מי יודע כמה בני אדם היו גוועים תחת המטח האינסופי של אש המקלע.

בעקבות הדברים שאני אומר ובהתאם לקצב של מצב האנושות כולה, מלכותי יורדת ארצה בהדרגה. האדם כבר לא מטפח מחשבות מדאיגות, "מביא בחשבון" בני אדם אחרים או "חושב" בשמם. לכן אין עוד ויכוחים פולמוסיים, ובעקבות הדברים שאני אומר, "כלי הנשק" המגוונים של העידן המודרני חוזרים גם הם לנדנם. מושג שוב שלום בין בני האדם, הלב האנושי מקרין שוב רוח של הרמוניה, ואיש כבר לא מתגונן נגד מתקפה חשאית. האנושות כולה חזרה לעצמה והתחילה חיים חדשים. מפני שזוהי סביבה חדשה, בני אדם רבים מביטים סביב ומרגישים כאילו הם נכנסו לעולם חדש לחלוטין, ומשום כך, הם לא מסוגלים להסתגל מיד לסביבה הנוכחית או לעלות מיד על דרך הישר. לכן זהו מקרה של "אומנם הרוח חפצה, אבל הבשר חלש" עבור האנושות. על אף שלא טעמתי את המרירות של המצוקות בעצמי כמו שהאדם טעם, אני יודע הכל על הליקויים שלו. אני מודע היטב לצורכי האדם, ואני מבין לגמרי את מגרעותיו. זו הסיבה לכך שאני לא לועג לאדם על חסרונותיו. אני רק "מחנך" אותו במידה הראויה על סמך מעשיו החוטאים, כדי לאפשר לכולם לעלות על דרך הישר, כך שבני האדם יפסיקו להיות מיותמים וללא קורת גג ויהפכו לתינוקות מטופחים שיש להם בית. אף על פי כן, מעשיי מושתתים על עקרונות. אם בני האנוש לא מוכנים ליהנות מהאושר המצוי בי, אני יכול רק לשתף פעולה עם רצונותיהם ולשלוח אותם אל בור התהום. בשלב הזה, איש לא אמור לנטור טינה בלבו, אלא שכולם אמורים להיות מסוגלים לראות את הצדק שלי בהסדרים שעשיתי. אני לא כופה על האנושות לאהוב אותי ולא פוגע באף בן אנוש על כך שהוא אוהב אותי. יש בי חופש מוחלט ושחרור מוחלט. על אף שגורלו של האדם נתון בידיי, נתתי לאדם רצון חופשי שאני לא שולט בו. כך בני האנוש לא ימציאו דרכים להסתבך בצרות משום הצווים המנהליים שלי, אלא יזכו בשחרור בזכות רוחב ליבי. על כן, בני אדם כה רבים לא רק שאינם כבולים אליי, אלא שמחפשים את המוצא שלהם במהלך שחרורם.

תמיד נהגתי באנושות ביד רחבה, מעולם לא יצרתי לה בעיות ללא פתרון ומעולם לא הקשיתי על אף אדם. הלא כן? על אף שבני אדם רבים מאוד לא אוהבים אותי, לא רק שהגישה הזו לא מרגיזה אותי, אלא שאני נותן להם חופש לשחות בים המר. זאת משום שהאדם אינו כלי יקר ערך: על אף שהוא רואה את הברכה שבידיי, הוא לא מעוניין ליהנות ממנה אלא מעדיף לקטוף פורענות מידו של השטן, ולגזור על עצמו להיות "מזון" ליניקתו של השטן. מובן שיש בני אדם שראו את אורי בעיניהם, ולכן, על אף שהם חיים בערפל של ההווה, הם לא הפסיקו להאמין באור משום הערפל המטשטש, אלא המשיכו לגשש ולחפש מבעד לערפל, אפילו שדרכם רצופה במכשולים. כשהאדם מתמרד בי, אני מטיל עליו את חרון אפי הקוצף, כדי שמרדנותו של האדם תביא לסופו. כשהוא נשמע לי, אני נשאר נסתר ממנו, וכך אני מעורר אהבה בעומק לבו – אהבה שלא מנסה לרמות אלא להסב לי הנאה. כמה פעמים עצמתי את עיניי ושתקתי כשהאדם חיפש אותי, כדי להוציא ממנו את האמונה האמיתית? אולם כשאני לא מדבר, אמונתו של האדם משתנה בן-רגע, ולכן אני רואה רק את ה"סחורה" המזויפת שלו, מפני שהאדם מעולם לא אהב אותי באמת. רק כשאני מגלה את עצמי, כל בני האנוש מפגינים "אמונה" כבירה, אך כשאני מסתתר במקומי הנסתר, הם נחלשים והופכים למוגי לב, כאילו הם חוששים לפגוע בי. יתרה מזאת, יש כאלה שעולבים בי משום שהם לא יכולים לראות את פניי, ומכך מסיקים שאני למעשה לא קיים. בני אדם כה רבים נשארו במצב הזה ולבני אדם כה רבים יש הלך הרוח הזה, אך המצב הזה פשוט נובע מיכולתם של כל בני האנוש להסתיר את תכונותיהם המבישות. משום כך, הם לא רוצים להסב את תשומת הלב לליקויים שלהם עצמם, והם מודים באמיתות דבריי רק כשהם מנסים בחוצפתם להסוות את הכבוד העצמי שלהם כדי להגן עליו.

17 במרץ, 1992

מתוך "הדבר מופיע בבשר"

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.