מזמור דברי אלוהים | מהות האל וטבעו תמיד היו גלויים לאנושות

כנסיית האל הכול יכול | מזמור דברי אלוהים | מהות האל וטבעו תמיד היו גלויים לאנושות

I החל מהמגע הראשון בין אלוהים לאנושות, אלוהים חשף בפני בני האדם את מהותו, את מה שהינו ומה ששייך לו, ללא הפסק ובקביעות. בין אם אנשים לאורך הדורות יכולים לראות או להבין, אלוהים מדבר ועובד כדי לגלות את טבעו ומהותו. לעולם אינן נסתרות, לעולם אינן סמויות, מופגנות בחופשיות, מהות האל וטבעו, הווייתו ותכונותיו, מתגלות כאשר הוא עובד ומתעסק עם האנושות.

II אלוהים מקווה שבני האדם יוכלו להבין אותו, להכיר את מהותו וטבעו, כי הוא אינו רוצה שהללו יוותרו סודות לנצח. הוא אף אינו רוצה שבני האדם יראו בו חידה בלתי ניתנת לפיצוח. לעולם אינן נסתרות, לעולם אינן סמויות, מופגנות בחופשיות, מהות האל וטבעו, הווייתו ותכונותיו, מתגלות כאשר הוא עובד ומתעסק עם האנושות.

III רק כשבני האדם מכירים את אלוהים הם יכולים להיווכח בדרך קדימה, ונעשים ראויים להדרכתו של אלוהים. הם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים, באורו ובברכותיו. לעולם אינן נסתרות, לעולם אינן סמויות, מופגנות בחופשיות, מהות האל וטבעו, הווייתו ותכונותיו, מתגלות כאשר הוא עובד ומתעסק עם האנושות. לעולם אינן נסתרות, לעולם אינן סמויות, הן מתגלות כאשר הוא עובד ומתעסק עם האנושות.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

האל הכול יכול - ביאת המשיח

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול | רצון האל | התמקדו יותר במציאות

רצון האל | התמקדו יותר במציאות

לכל אדם יש ההזדמנות שאלוהים יהפוך אותו למושלם, ולכן כולם צריכים להבין איזה שירות לאלוהים הכי מתאים לכוונותיו של אלוהים. רוב בני האדם לא יודעים מה פירוש הדבר להאמין באלוהים, ואין להם מושג מדוע עליהם להאמין באלוהים. כלומר רוב בני האדם לא מבינים כלל את עבודתו של אלוהים או את מטרתה של תוכנית הניהול של אלוהים. עד לרגע זה, רוב בני האדם עדיין חושבים שהאמונה באלוהים נובעת מהצורך להגיע לשמיים מהרצון שנפשם תזכה בישועה. עדיין אין להם שום מושג בנוגע לחשיבות המיוחדת של האמונה באלוהים, ויתרה מזאת, הם לא מבינים בשום אופן את העבודה החשובה ביותר של אלוהים בתוכנית הניהול שלו. מסיבות אישיות רבות, בני האדם פשוט לא מתעניינים כלל בעבודתו של אלוהים ולא מקדישים שום מחשבה לכוונותיו של אלוהים או לתוכנית הניהול של אלוהים. כמי שמצוי בזרם הזה לבדו, כל אדם צריך לדעת מה מטרתה של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, להכיר בעובדות שאלוהים כבר הגשים, להבין מדוע אלוהים בחר בקבוצת בני האדם הזו, להכיר את המטרות והחשיבות של הקבוצה הזו ולתפוס מה אלוהים רוצה להשיג בקבוצה הזו. בארצו של התנין הגדול האדום כאש, אלוהים הצליח לרומם קבוצה כזו של בני אדם לא בולטים, והוא ממשיך לעבוד עד היום, בניסיון להפוך את בני האדם האלה למושלמים בכל מיני דרכים, תוך אמירת אינספור מילים, ובביצוע עבודה רבה ושליחת כלי שרת כה רבים. מכך שאלוהים משלים עבודה כה אדירה, אפשר להבין שחשיבותה של עבודתו של אלוהים כה רבה. עדיין אי-אפשר לראות אותה במלואה. לפיכך, אל תתייחסו אל העבודה שאלוהים עשה בכם כאל עניין פשוט. זה לא דבר פעוט. די לכם להרהר במה שאלוהים הראה לכם כיום כדי להבין. רק אם תבינו זאת באמת ובאופן יסודי, תוכלו לחוות חוויות עמוקות יותר ולהתקדם בחייכם. בני האדם מבינים מעט מאוד ועושים באמת מעט מאוד כעת, והם לא יכולים לְרַצות את כוונותיו של אלוהים. זה חוסר הכשירות של האדם וזו אי הצלחתו למלא את חובתו. זו הסיבה לכך שלא הושגו התוצאות הנחוצות. אין לרוח הקודש שום דרך לעבוד על בני אדם רבים משום שיש להם הבנה כה רדודה של עבודתו של אלוהים, ומשום שהם לא מוכנים להתייחס לעבודה של בית האל כאל דבר רב ערך. הם תמיד עושים דברים בלי רגש רק כדי לצאת ידי חובה, מעתיקים את מעשיהם של אחרים, או פשוט מראים לאחרים שהם "עובדים". כיום, כל אחד מכם בזרם הזה ייזכר אם הוא עשה כל מה שהוא יכול היה לעשות, ואם הוא הקדיש את כל המאמצים שלו. בני האדם לא מילאו את חובתם כלל וכלל. העניין הוא לא שרוח הקודש לא עושה את עבודתה, אלא שבני האדם לא עושים את העבודה שלהם, מה שמונע מרוח הקודש לעשות את עבודתה. אלוהים סיים לבטא את דבריו, אך בני האדם לא עמדו בקצב כלל – הם משתרכים מאחור ולא מצליחים להישאר קרובים בכל צעד ושעל. הם לא מסוגלים להיצמד לשה בצעידתו קדימה. הם לא צייתו לדברים שעליהם לציית להם; הם לא הנהיגו את הדברים שהיה עליהם להנהיג; הם לא נשאו את התפילות שהיה עליהם לשאת; הם לא נפטרו מהדברים שהיה עליהם להיפטר מהם. הם לא עשו אף אחד מהדברים האלה. לפיכך, הדיבור הזה על הליכה למשתה הוא דברי סרק ללא כל משמעות. זה חלק מהדמיון של בני האדם. אפשר לומר שנכון לרגע זה, בני האדם לא מילאו את חובתם כלל וכלל. הכל תלוי בכך שאלוהים יעשה ויאמר דברים בעצמו, ואילו תפקידם של בני האדם באמת היה קטן מדי. הם כולם פיסות אשפה חסרות תועלת שלא יודעות כיצד לפעול בתיאום עם אלוהים. אלוהים אמר רבבות מילים, אך בני האדם לא הנהיגו אותן כלל – הם לא זונחים את בשרם ודמם, לא זונחים תפיסות, לא מנהיגים ציות בכל הדברים, לא מפתחים יכולת אבחנה ובו-בזמן זוכים בתובנות, לא מרפים ממעמדם של בני האדם בלבם, לא נפטרים מהאלילים שלהם שמעסיקים את לבם, לא מתמרדים נגד כוונות אישיות שגויות, לא פועלים על סמך רגשותיכם, לא עושים דברים בהוגנות וללא דעות קדומות, לא חושבים יותר על ענייניו של אלוהים ועל השפעתם על הזולת כשהם מדברים, לא עושים דברים נוספים שיועילו לעבודתו של אלוהים, לא נותנים דעתם להטבה עם בית האל בכל מעשה ומעשה שלכם, לא נמנעים מהתנהגות המונעת על ידי רגשותיהם, לא משליכים מעליהם את הדברים שמענגים את בשרם ודמם שלהם, לא נפטרים מהתפיסות האנוכיות הישנות וכן האלה. למעשה, בני האדם מבינים כמה דברים בכל המילים האלה שאלוהים דורש בהם, אך הם פשוט לא מוכנים להנהיג אותן. כיצד אלוהים יכול לעבוד ולהניע אותם אם לא כך? איך ייתכן שבני אדם שאלוהים רואה בהם מורדים בכל זאת מעזים להרים את דברי האל ולהתפעל מהם? איך הם מעזים לאכול את המזון של אלוהים? איפה המצפון של בני האדם? הם לא מילאו אפילו מעט מהחובות שהיה עליהם למלא, ולכן אין כל טעם לדבר על "עשיית כל שביכולתם". האין הם חולמים? אי-אפשר לדבר על מציאות ללא נוהג. זו עובדה פשוטה!

ריקודי הלל | קדמו בברכה את שובו של ישוע אדוננו | שבח והלל "אלוהים הביא תהילתו למזרח"

כנסיית האל הכול יכול | ריקודי הלל | קדמו בברכה את שובו של ישוע אדוננו | שבח והלל "אלוהים הביא תהילתו למזרח"

I

אלוהים נתן תהילתו לישראל ואז לקח אותה מהם,

הביא אותם ואת כל בני האדם למזרח.

אלוהים הוביל את כולם אל האור

כדי שיוכלו להתאחד שוב ולהתחבר אל האור,

ולא עוד יצטרכו לחפש, לחפש את האור.

אלוהים יאפשר לכל מי שמחפש לשוב ולראות את האור,

ואת התהילה שהייתה לו בישראל,

לראות שהוא ירד אל בני האדם על ענן לבן,

לראות את העננים הלבנים ואת אשכולות הפרי,

ולראות את יהוה אלוהי ישראל,

לראות את אדון היהודים, את המשיח הנכסף,

ואת הופעתו המלאה אותה רדפו המלכים במרוצת העידנים.

II

אלוהים יעשה את עבודתה של התבל, ומעשים אדירים,

יגלה תהילתו ומעשיו לאדם באחרית הימים.

אלוהים יראה את ארשת פני התהילה במלואה

למי שהמתינו לו שנים כה ארוכות,

למי שהשתוקק לבואו על גבי ענן לבן,

לישראל שחיכו ששוב יבוא,

ולכל בני האדם שרודפים את האל.

שכולם ידעו שלפני זמן רב הוא לקח את תהילתו

הוא הביא אותה למזרח.

היא כבר לא ביהודה, כי אחרית הימים כבר כאן!

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול 

מזמור דברי אלוהים | חשיבות התפילה

כנסיית האל הכול יכול | מזמור דברי אלוהים | חשיבות התפילה

I תפילה היא אחת הדרכים שבהן בני האדם משתפים פעולה עם אלוהים, קוראים לרוחו וחשים את המגע של אלוהים. ככל שתתפלל יותר, כך תחוש את המגע, תהפוך לנאור ולנחוש יותר. אנשים שינהגו כך יוכלו להפוך למושלמים בקרוב. ככל שתתפלל יותר, כך תחוש את המגע, תהפוך לנאור ולנחוש יותר. אנשים שינהגו כך יוכלו להפוך למושלמים בקרוב.

II לכן אלה שאינם מתפללים הם מתים ללא רוח. הם אינם חשים את המגע של אלוהים, אינם הולכים בדרך עבודתו של אלוהים. אנשים שלעולם לא מתפללים נעדרים חיים רוחניים נורמליים. הם ניתקו קשר עם אלוהים. הם לא יקבלו את אישורו של אלוהים. אנשים שלעולם לא מתפללים נעדרים חיים רוחניים נורמליים. הם ניתקו קשר עם אלוהים. הם לא יקבלו את אישורו של אלוהים.

III ככל שתתפלל יותר, כך תחוש את המגע, תהפוך לנאור ולנחוש יותר. אנשים שינהגו כך יכולים להפוך למושלמים בקרוב. ככל שתתפלל יותר, כך תחוש את המגע, תהפוך לנאור ולנחוש יותר. אנשים שינהגו כך יכולים להפוך למושלמים בקרוב. מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

האל הכול יכול הוא רועי

הממתין לשובו של ישוע האדון

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול 

דבר אלוהים | מה מצבו של הקשר שלכם עם אלוהים

כנסיית האל הכול יכול | דבר אלוהים | מה מצבו של הקשר שלכם עם אלוהים

באמונתכם באלוהים, עליכם לכל הפחות לגמור בדעתכם לקיים קשר רגיל עם אלוהים. ללא קשר רגיל עם אלוהים, אובדת חשיבותה של האמונה באלוהים. הייסוד של קשר רגיל עם אלוהים מושג באופן בלעדי על ידי השקטת לבכם בנוכחותו של אלוהים. קשר רגיל עם אלוהים פירושו להיות מסוגלים לא לפקפק באף עבודה של אלוהים ולא להתכחש לאף עבודה שלו, וכן להישמע לעבודתו. יתרה מזאת, פירוש הדבר הוא להחזיק בכוונות הנכונות בנוכחותו של אלוהים, לא לחשוב על עצמכם, תמיד להחזיק בענייני משפחתו של אלוהים כדבר החשוב ביותר בלי קשר למעשיכם, לקבל את השגחתו של אלוהים ולהישמע להסדריו של אלוהים. אתם מסוגלים להשקיט את לבכם בנוכחותו של אלוהים בכל פעם שאתם עושים דבר כלשהו. אפילו אם אתם לא מבינים את רצונו של אלוהים, בכל זאת עליכם למלא את חובותיכם ואת אחרותכם כמיטב יכולתכם. לא מאוחר מדי לחכות שרצונו של אלוהים יתגלה לכם כדי שתוכלו להנהיג אותו. כשהקשר שלכם עם אלוהים יהפוך לרגיל, גם יהיה לכם קשר רגיל עם בני האדם. כל הדברים מבוססים על היסוד של דברי האל. באמצעות האכילה והשתייה של דברי האל וההנהגה לפי דרישותיו של אלוהים, תקנו את נקודות המבט שלכם ואל תעשו דברים שמתנגדים לאלוהים או מפריעים לכנסייה. אל תעשו דברים שלא מועילים לחייהם של האחים והאחיות, אל תאמרו דברים שלא תורמים לבני אדם אחרים, ואל תעשו דברים מבישים. פשוט היו מכובדים בעת עשיית כל הדברים ודאגו שהם יהיו ייצוגיים בפני אלוהים. על אף שהבשר והדם שלכם חלשים לפעמים, אתם מסוגלים לקשור את החשיבות הגבוהה ביותר להפקת תועלת למשפחתו של אלוהים, מבלי לחמוד תועלת לעצמכם, ולבצע מעשי צדק. אם תהיו מסוגלים לנהוג כך, הקשר שלכם עם אלוהים יהיה רגיל.

מזמורי הלל | כל בריאת האל חייבת לכרוע תחת ריבונותו

כנסיית האל הכול יכול | מזמורי הלל | כל בריאת האל חייבת לכרוע תחת ריבונותו

I אלוהים ברא הכל, וגורם הוא לכל הבריאה לציית לשלטונו, ולהישמע לריבונותו. הוא פוקד על כולם, שולט בהם במו ידיו. בעלי חיים, הרים, נהרות ואדם, כולם כורעים תחת שלטונו. הברואים בשמים ועל הארץ, על כולם לכרוע תחת ריבונותו. על כולם להישמע ללא כל ברירה. זוהי פסיקת האל וסמכותו.

II אלוהים ברא הכל, וגורם הוא לכל הבריאה לציית לשלטונו, ולהישמע לריבונותו. הכל נשלט על ידו. הוא מסדר ומדרג את כל הדברים, הכל מסודר לפי הסוג מעמדם נקבע על פי רצונו. הברואים בשמים ועל הארץ, על כולם לכרוע תחת ריבונותו. על כולם להישמע. ללא כל ברירה זוהי פסיקת האל וסמכותו.

III לא משנה כמה גדול הדבר, הוא לעולם לא יוכל להתעלות על האל. הכל משרתים את האנושות שברא. ואין מעזים להתנגד או לבוא בדרישות. האדם, יציר האל, חייב גם לשמור על חובתו. בין אם הוא אדון או שליט גדול מאוד, לא חשוב מעמדו, אדם קטן תחת האל הוא ישאר. בן אדם חסר חשיבות, יציר האל, לעולם לא יהיה מעליו.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

הממתין לשובו של ישוע האדון

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול 

קול של אלוהים | כשעלי השלכת ישובו לשורשיהם, אתם תתחרטו על כל הדברים הרעים שעשיתם

 כשעלי השלכת ישובו לשורשיהם, אתם תתחרטו על כל הדברים הרעים שעשיתם

הייתם עדים באופן אישי לעבודה שביצעתי בקרבכם, אתם עצמכם שמעתם את הדברים שאמרתי, ואתם מכירים את גישתי אליכם, ולכן אתם אמורים לדעת מדוע אני עושה את העבודה הזו בכם. אומר לכם את האמת – אתם אינכם אלא כלים שמשרתים את עבודת הכיבוש שלי באחרית הימים. אתם מכשירים שמשרתים את עבודתי בקרב אומות הגויים. אני מדבר דרך הרשע שלכם, הטינופת שלכם, התנגדותכם ומרדנותכם, על מנת להיטיב להרחיב את עבודתי להפצת שמי בקרב אומות הגויים, כלומר להפצתו בקרב כל האומות מחוץ לישראל. אני עושה זאת כדי ששמי, מעשיי וקולי יוכלו להתפשט ברחבי אומות הגויים, וכך אוכל לכבוש את כל האומות האלה שאינן ישראל וכל בני האדם באומות האלה יוכלו לעבוד אותי – האומות האלה יהפכו לארצות הקודש שלי מחוץ לארצות ישראל ומצרים. הרחבת עבודתי היא למעשה הרחבת עבודת הכיבוש שלי והרחבת ארץ הקודש שלי. זוהי הרחבת דריסת הרגל שלי על פני האדמה. עליכם להבין בבירור שאתם רק ברואים ששייכים לאומות הגויים שאני כובש. במקור, לא היה לכם מעמד ולא היה לכם כל ערך לניצול – שום תועלת. הסיבה היחידה לכך שיש לכם תועלת כעת היא שרוממתי את הרמשים מערימת הזבל והפכתי אותם לאותות ומופתים לכיבוש שלי את העולם – "חומרי האסמכתה" היחידים לכיבוש שלי את העולם. רק בזכות כך התמזל מזלכם לבוא איתי במגע ולהתקהל ביחד איתי כעת. בחרתי בכם משום מעמדכם הנמוך כאותות והמופתים שלי, הדוגמאות לעבודת הכיבוש שלי. זו הסיבה היחידה לכך שאני עובד ומדבר בקרבכם, וזו הסיבה היחידה לכך שאני חי ושוהה איתכם במחיצה אחת. עליכם לדעת שרק משום הניהול שלי ושאט הנפש העזה שאני חש כלפיכם בהיותכם רמשים בערימת הזבל, אני מדבר בקרבכם, והמצב כה חמור עד שהוא מרתיח את דמי. עבודתי בקרבכם לא זהה כלל לעבודתו של יהוה בישראל, והיא במיוחד לא זהה לעבודתו של ישוע ביהודה. אני מפגין סובלנות אדירה בכך שאני מדבר ועובד, ואני כובש את העמים המנוונים האלה בכעס ובמשפט. הדבר שונה מהאופן שבו יהוה הוביל את עמו בישראל. עבודתו בישראל הייתה הענקת מזון והמים חיים, והוא היה מלא בחמלה ואהבה לבני עמו בקיומו אותם. העבודה של היום מתבצעת באומה שלא נבחרה אלא קוללה. אין מזון בשפע, ואין הזנה של מים חיים כדי להרוות את הצמא. מעבר לכך, יש אספקה שופעת של סחורה חומרית. יש רק שפע של משפט, קללות וייסורים. הרמשים האלה בערימת הזבל בשום אופן לא ראויים לזכות בגבעות הבקר והצאן, בעושר הרב ובילדים היפהפיים ביותר בכל רחבי הארץ שהענקתי לישראל. ישראל של היום מעלה לי כקורבן מנחה על המזבח את הבקר, והצאן, והזהב והכסף שאני מזין אותם בהם, והם נותנים לי יותר מהמעשר שיהוה דרש תחת החוק, ולכן נתתי להם אפילו יותר – פי מאה ממה שזכו בו בני ישראל תחת החוק. האופן שבו אני מזין את ישראל מתעלה על ההזנה שזכו לה גם אברהם וגם יצחק. אני אפרה וארבה את משפחת ישראל, ואני אפיץ את עמי ישראל אל כל רחבי העולם. בני האדם שאני מברך הם עדיין עם ישראל הנבחר, כלומר בני האדם שמקדישים לי הכל ואשר זכו בכל הדברים ממני. משום שהם מתחשבים בי, הם מקריבים עגלים ושיים בני יומם ששייכים להם על המזבח הקדוש שלי ומעלים את כל מה שיש להם כקורבן מנחה לפניי, אפילו עד כדי כך שהם מעלים כקורבן מנחה את בניהם בכוריהם בציפייה לשובי. ומה איתכם? אתם מעוררים את הכעס שלי, אתם מציבים לי דרישות, אתם גונבים את הקורבנות של אלה שמעלים לי דברים כקורבן מנחה, ואתם לא יודעים שאתם פוגעים בי. לפיכך, אתם זוכים רק בבכי ובעונש באפלה. התגריתם בכעס שלי פעמים רבות, והמטרתי עליכם את הלהבות הבוערות שלי, כל שהיו בני אדם רבים שמתו באופן טרגי, ושביתם הפכו לקברים שוממים. כל מה שאני חש כלפי הרמשים האלה הוא כעס אינסופי, ואין לי כל כוונה לברך אותם. רק למען עבודתי חרגתי מהרגלי ורוממתי אתכם, וסבלתי השפלה אדירה כדי לעבוד בקרבכם. אלמלא כבודו של אבי, איך ייתכן שהייתי חי תחת קורת גג אחת עם הרמשים הזוחלים על ערימת הזבל? אני חש תיעוב עצום כלפי כל הפעולות והמילים שלכם, משום שיש לי "עניין" מסוים בטינופת ובמרדניות שלכם – הם הפכו לתמצית דבריי. אחרת, בשום אופן לא הייתי שוהה במחיצתכם במשך זמן כה רב. על כן, עליכם לדעת שגישתי כלפיכם היא רק גישה של אהדה ורחמים וגישה נטולת אהבה – יש לי רק סובלנות כלפיכם, משום שאני רק עושה זאת למען עבודתי. ואתם ראיתם את מעשיי רק משום שבחרתי בטינופת ובמרדנות כ"חומרי גלם". אחרת, בשום אופן לא הייתי חושף את מעשיי בפני הרמשים האלה. אני פשוט עובד בכם באי-רצון. אין שום דמיון בין גישתי בעבודה הזו לבין הנכונות והמוכנות המאפיינות את עבודתי בישראל. אני מדבר בקרבכם באי-רצון ונושא את הכעס שלי. אילולא עבודתי האדירה ביותר, איך ייתכן שהייתי סובל את המראה המתמשך של רמשים כאלה? אילולא הצורך לפעול למען שמי, זה מכבר הייתי עולה אל הגבהים הרמים ביותר ומבעיר עד היסוד את הרמשים האלה ואת ערימת הזבל! אילולא הצורך לפעול למען כבודי, איך ייתכן שהייתי מתיר לשדים הרעים האלה להתנגד אליי בגלוי ולנענע בראשיהם לנגד עיניי? אילולא הצורך לבצע את עבודתי על מי מנוחות וללא כל מחסומים, איך ייתכן שהייתי מתיר לבני האדם האלה המשולים לרמשים להתעלל בי באופן מופקר? אם מאה בני אדם בכפר בישראל היו מתקוממים ומתנגדים לי כך, אפילו אם הם היו מעלים לי קורבנות, בכל זאת הייתי משמיד אותם והם היו מתנקזים לחרכים בקרקע, כדי שבני האדם בערים אחרות לא יתמרדו עוד. אני אש בוערת ואני לא סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את בני האנוש, בני האדם חייבים להישמע לכל מה שאני אומר ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, והם בפרט לא מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לנמק נימוקים בפניי, ובמיוחד, הם לא צריכים להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף אתם מפרים את דברי ההוראה שלי, ועל אף שאתם לא מפחדים, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרמשים הקטנים והזערוריים הפכו את האדמה בערימת הזבל. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, עד שהאמירות שלו יושלמו, ועד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רמשים חסרי שם, ואני לא אשווה את רמת הכישרון שלי לזו שלכם. אני מתעב אתכם, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתם ממרים את פי, אך לא תוכלו להימלט מהיום שבו אמיט עליכם ייסורים שאותו הבטיח לי אבי. האם רמש ברוא יכול להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם, אתם תשובו לבית אביכם, ואני אשוב אל צדו של אבי. אני אלווה בחיבתו העדינה של אבי, והרמיסה של אביכם תתקדם אחריכם. יהיה לי כבודו של אבי, ותהיה לכם הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש שכבר מושחת מזה עשרות אלפי שנים. אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית אסון הנובע מדבריי. אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, ותתקיימו ותמותו בבוץ. אשיב לעצמי את צורתי המקורית וכבר לא אשאר בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הזבל. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום הבכי שלכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לא תראו אותי שוב. כבר לא אנהל איתכם דו-שיח, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את המרדניות שלכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחוב שאתם חבים לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, ותיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא להמרות שוב את פי. אולם בלבכם, אתם פשוט אוהבים אותי ולא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אני חייב לגרום לכם להתבייש בעצמכם.