רצון האל | התמקדו יותר במציאות
לכל אדם יש ההזדמנות שאלוהים יהפוך אותו למושלם, ולכן כולם צריכים להבין איזה שירות לאלוהים הכי מתאים לכוונותיו של אלוהים. רוב בני האדם לא יודעים מה פירוש הדבר להאמין באלוהים, ואין להם מושג מדוע עליהם להאמין באלוהים. כלומר רוב בני האדם לא מבינים כלל את עבודתו של אלוהים או את מטרתה של תוכנית הניהול של אלוהים. עד לרגע זה, רוב בני האדם עדיין חושבים שהאמונה באלוהים נובעת מהצורך להגיע לשמיים מהרצון שנפשם תזכה בישועה. עדיין אין להם שום מושג בנוגע לחשיבות המיוחדת של האמונה באלוהים, ויתרה מזאת, הם לא מבינים בשום אופן את העבודה החשובה ביותר של אלוהים בתוכנית הניהול שלו. מסיבות אישיות רבות, בני האדם פשוט לא מתעניינים כלל בעבודתו של אלוהים ולא מקדישים שום מחשבה לכוונותיו של אלוהים או לתוכנית הניהול של אלוהים. כמי שמצוי בזרם הזה לבדו, כל אדם צריך לדעת מה מטרתה של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, להכיר בעובדות שאלוהים כבר הגשים, להבין מדוע אלוהים בחר בקבוצת בני האדם הזו, להכיר את המטרות והחשיבות של הקבוצה הזו ולתפוס מה אלוהים רוצה להשיג בקבוצה הזו. בארצו של התנין הגדול האדום כאש, אלוהים הצליח לרומם קבוצה כזו של בני אדם לא בולטים, והוא ממשיך לעבוד עד היום, בניסיון להפוך את בני האדם האלה למושלמים בכל מיני דרכים, תוך אמירת אינספור מילים, ובביצוע עבודה רבה ושליחת כלי שרת כה רבים. מכך שאלוהים משלים עבודה כה אדירה, אפשר להבין שחשיבותה של עבודתו של אלוהים כה רבה. עדיין אי-אפשר לראות אותה במלואה. לפיכך, אל תתייחסו אל העבודה שאלוהים עשה בכם כאל עניין פשוט. זה לא דבר פעוט. די לכם להרהר במה שאלוהים הראה לכם כיום כדי להבין. רק אם תבינו זאת באמת ובאופן יסודי, תוכלו לחוות חוויות עמוקות יותר ולהתקדם בחייכם. בני האדם מבינים מעט מאוד ועושים באמת מעט מאוד כעת, והם לא יכולים לְרַצות את כוונותיו של אלוהים. זה חוסר הכשירות של האדם וזו אי הצלחתו למלא את חובתו. זו הסיבה לכך שלא הושגו התוצאות הנחוצות. אין לרוח הקודש שום דרך לעבוד על בני אדם רבים משום שיש להם הבנה כה רדודה של עבודתו של אלוהים, ומשום שהם לא מוכנים להתייחס לעבודה של בית האל כאל דבר רב ערך. הם תמיד עושים דברים בלי רגש רק כדי לצאת ידי חובה, מעתיקים את מעשיהם של אחרים, או פשוט מראים לאחרים שהם "עובדים". כיום, כל אחד מכם בזרם הזה ייזכר אם הוא עשה כל מה שהוא יכול היה לעשות, ואם הוא הקדיש את כל המאמצים שלו. בני האדם לא מילאו את חובתם כלל וכלל. העניין הוא לא שרוח הקודש לא עושה את עבודתה, אלא שבני האדם לא עושים את העבודה שלהם, מה שמונע מרוח הקודש לעשות את עבודתה. אלוהים סיים לבטא את דבריו, אך בני האדם לא עמדו בקצב כלל – הם משתרכים מאחור ולא מצליחים להישאר קרובים בכל צעד ושעל. הם לא מסוגלים להיצמד לשה בצעידתו קדימה. הם לא צייתו לדברים שעליהם לציית להם; הם לא הנהיגו את הדברים שהיה עליהם להנהיג; הם לא נשאו את התפילות שהיה עליהם לשאת; הם לא נפטרו מהדברים שהיה עליהם להיפטר מהם. הם לא עשו אף אחד מהדברים האלה. לפיכך, הדיבור הזה על הליכה למשתה הוא דברי סרק ללא כל משמעות. זה חלק מהדמיון של בני האדם. אפשר לומר שנכון לרגע זה, בני האדם לא מילאו את חובתם כלל וכלל. הכל תלוי בכך שאלוהים יעשה ויאמר דברים בעצמו, ואילו תפקידם של בני האדם באמת היה קטן מדי. הם כולם פיסות אשפה חסרות תועלת שלא יודעות כיצד לפעול בתיאום עם אלוהים. אלוהים אמר רבבות מילים, אך בני האדם לא הנהיגו אותן כלל – הם לא זונחים את בשרם ודמם, לא זונחים תפיסות, לא מנהיגים ציות בכל הדברים, לא מפתחים יכולת אבחנה ובו-בזמן זוכים בתובנות, לא מרפים ממעמדם של בני האדם בלבם, לא נפטרים מהאלילים שלהם שמעסיקים את לבם, לא מתמרדים נגד כוונות אישיות שגויות, לא פועלים על סמך רגשותיכם, לא עושים דברים בהוגנות וללא דעות קדומות, לא חושבים יותר על ענייניו של אלוהים ועל השפעתם על הזולת כשהם מדברים, לא עושים דברים נוספים שיועילו לעבודתו של אלוהים, לא נותנים דעתם להטבה עם בית האל בכל מעשה ומעשה שלכם, לא נמנעים מהתנהגות המונעת על ידי רגשותיהם, לא משליכים מעליהם את הדברים שמענגים את בשרם ודמם שלהם, לא נפטרים מהתפיסות האנוכיות הישנות וכן האלה. למעשה, בני האדם מבינים כמה דברים בכל המילים האלה שאלוהים דורש בהם, אך הם פשוט לא מוכנים להנהיג אותן. כיצד אלוהים יכול לעבוד ולהניע אותם אם לא כך? איך ייתכן שבני אדם שאלוהים רואה בהם מורדים בכל זאת מעזים להרים את דברי האל ולהתפעל מהם? איך הם מעזים לאכול את המזון של אלוהים? איפה המצפון של בני האדם? הם לא מילאו אפילו מעט מהחובות שהיה עליהם למלא, ולכן אין כל טעם לדבר על "עשיית כל שביכולתם". האין הם חולמים? אי-אפשר לדבר על מציאות ללא נוהג. זו עובדה פשוטה!