קול אלוהים | מה אתם יודעים על אמונה?

כנסיית האל הכול יכול | קול אלוהים | מה אתם יודעים על אמונה?

באדם קיימת רק המילה הלא ודאית אמונה, אך האדם אינו יודע ממה עשויה האמונה, כל שכן מדוע יש לו אמונה. האדם מבין מעט מדי והאדם עצמו לקוי מדי; יש לו אמונה בי באופן בור וחסר דעת. על אף שאינו יודע מהי אמונה ומדוע יש לו אמונה בי, הוא ממשיך להאמין בכפייתיות. מה שאני מבקש מהאדם הוא לא רק שיפנה אלי בכפייתיות בצורה זו או שיאמין בי באופן מנותק. שכן העבודה שאני עושה היא לשם כך שהאדם יראה אותי ויכיר אותי, לא כדי שהאדם יתרשם ויראה אותי באור חדש בשל עבודתי. בעבר קיימתי אותות ופלאים רבים ועשיתי ניסים רבים. בני ישראל בעתם הראו לי הערצה רבה ורחשו כבוד רב ליכולתי יוצאת הדופן לרפא חולים ולגרש שדים. בעתם, היהודים חשבו שכוחות הריפוי שלי נשגבים ונפלאים. בזכות מעשי הללו הרבים, כולם רחשו לי כבוד, הם חשו הערצה רבה לכל כוחותיי. לכן כל מי שראו אותי עושה ניסים הלך אחריי באדיקות, כך שאלפים הקיפו אותי כדי לחזות בי מרפא חולים. קיימתי אותות ופלאים כה רבים, אך האדם ראה בי רק רופא מוכשר; דיברתי גם דברים רבים ללמד את האנשים הללו בעתם, אך הם ראו בי רק מורה הנעלה על תלמידיו! אפילו בימים אלו, לאחר שבני אדם ראו את דברי ימי עבודתי, פירושם ממשיך להיות שאני רופא מהולל המרפא את החולים ומורה לבורים. והם קבעו שאני האדון הרחום ישוע המשיח. אלו המפרשים כתבי קודש אולי התעלו על כישורי בריפוי, או יתכן אפילו שהם תלמידים שכעת התעלו על מורם, אך אנשים בעלי שם שכאלו, ששמותיהם מוכרים ברחבי העולם, מתייחסים אלי בנחיתות כרופא בלבד! מעשי רבים מהחול אשר על שפת הים, וחוכמתי רבה מזו של כל בני שלמה, אך בני האדם רואים בי רק רופא חסר חשיבות ומורה אלמוני לאדם! כמה מאמינים בי רק כדי שארפא אותם? כמה מאמינים בי רק כדי שאשתמש בכוחותיי לגרש שדים טמאים מגופיהם? וכמה מאמינים בי רק כדי לקבל שלווה ואושר ממני? כמה מאמינים בי רק כדי לדרוש ממני יותר עושר חומרי, וכמה מאמינים בי רק כדי להעביר את החיים הללו בבטחה וכדי להיות בטוחים בעולם הבא? כמה מאמינים בי רק כדי להימנע מסבל הגיהינום ולקבל ברכת שמיים? כמה מאמינים בי רק לשם נוחות זמנית אך אינם מבקשים להרוויח דבר בעולם הבא? כשהבאתי את חרוני על האדם ולקחתי את כל האושר והשלווה שהיו לו בתחילה, האדם הפך ספקני. כשנתתי לאדם את סבל הגיהינום ולקחתי ממנו את ברכות השמיים, חרפת האדם הפכה לזעם. כשהאדם ביקש ממני לרפא אותו, אך אני לא הכרתי בו וחשתי סלידה ממנו, האדם התרחק ממני וביקש את דרכי רופאי האליל והכישוף. כשלקחתי מהאדם את כל אשר דרש ממני, כולם נעלמו ללא עקבות. לפיכך, אני אומר שלאדם יש אמונה בי מכיוון שאני נותן יותר מדי חסד ויש הרבה יותר מדי להרוויח. היהודים האמינו בי בשל החסד שבי, והלכו אחרי בכל אשר הלכתי. בני האדם הבורים, בעלי הידע והניסיון המוגבלים, ביקשו רק לראות את האותות והפלאים שקיימתי. הם ראו בי את ראש בית היהודים, המסוגל לבצע את הניסים הגדולים ביותר. לפיכך, כשגירשתי שדים מבני האדם, הם דיברו בינם לבין עצמם בבלבול רב, באומרם שאני אליהו, שאני משה, שאני ראשון לנביאים, שאני הגדול ברופאים. מלבדי האומר שאני החיים, הדרך והאמת, איש לא יכול לדעת את הווייתי או את זהותי. מלבדי האומר שהשמיים הם המקום בו אבי חי, איש לא ידע שאני בן האלוהים ואלוהים עצמו. מלבדי האומר שאביא גאולה לכל בני אנוש ואפדה את האנושות, איש לא ידע שאני גואל האנושות; בני האדם הכירו אותי רק כאדם נדיב ורחום. ומלבדי שיכול להסביר הכל אודותיי, איש לא זיהה אותי ואיש לא האמין שאני בנו של האל החי. לאדם יש רק אמונה שכזו בי והוא מהתל בי בדרך זו. כיצד יוכל האדם לשאת עדות למעני כשהוא רואה אותי כך?

רצון האל | מהו אדם אמיתי

כנסיית האל הכול יכול | רצון האל | מהו אדם אמיתי 

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבאת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.

סרטי בשורה "איפה ביתי?" | אלוהים העניק לי משפחה מאושרת

כנסיית האל הכול יכול | סרטי בשורה "איפה ביתי?" | אלוהים העניק לי משפחה מאושרת

הוריה של וניה נפרדו כשהיא הייתה בת שנתיים, ולאחר מכן היא חיה עם אביה ואמה החורגת. אמה החורגת לא יכלה לסבול אותה ולא הפסיקה להתווכח עם אביה. לאביה לא הייתה ברירה – הוא נאלץ לשלוח את וניה לבית אמה. אך אמה התמקדה בניהול עסקה ולא היה לה זמן לטפל בווניה, ולכן לעתים קרובות נשלחה וניה לקרוביה וידידיה שטיפלו בה וגידלוה. לאחר שנים כה רבות שבהן זכתה לטיפול ממשפחות אומנות, וניה הצעירה חשה בודדה וחסרת אונים, וערגה לחומו של בית. רק כאשר אביה ואמה החורגת התגרשו, היא חזרה לחיות לצד אביה, ומאז והלאה היה לה בית, לטוב ולרע. 

קול אלוהים | עד כמה אתם מבינים את אלוהים?

כנסיית האל הכול יכול | קול אלוהים | עד כמה אתם מבינים את אלוהים?

בני האדם מאמינים באלוהים מזה זמן רב, אך רובם לא מבינים את המילה הזו, "אלוהים". הם רק נוהים קדימה בבלבול. אין להם מושג מדוע בדיוק האדם צריך להאמין באלוהים או מהו אלוהים בדיוק. אם בני האדם יודעים רק להאמין באלוהים ולהיות חסידיו, אך לא יודעים מהו אלוהים ולא מבינים את אלוהים, זו הבדיחה הגדולה ביותר בעולם, הלא כן? על אף שבני האדם ראו תעלומות שמימיות רבות עד היום, ועל אף שהם שמעו על ידע מעמיק רב שאף אדם לא תפס בעבר, הם עדיין לא מבינים כלל חלק מהאמיתות הבסיסיות ביותר שטרם חשבו עליהן. ייתכן שיש כאלה שיאמרו: "אנחנו מאמינים באלוהים מזה שנים רבות. איך ייתכן שאנחנו לא יודעים מהו אלוהים? האם זה לא זלזול בנו?" אך לאמיתו של דבר, על אף שכולם חסידים שלי כיום, איש לא מבין כלל את כל העבודה הנוכחית הזו. הם מוותרים אפילו על השאלות הפשוטות והקלות ביותר, וקל וחומר שהם מוותרים על השאלה המורכבת ביותר הזו שהיא "אלוהים". עליכם לדעת שהשאלות שאתם מתעלמים מהן ושאתם לא מסוגלים לפתור הן השאלות שאתם צריכים להבין יותר מכל. זאת משום שאתם יודעים רק לנהות אחרי ההמון, מבלי לשים לב ומבלי להתייחס למה שעליכם להצטייד בו. האם אתם באמת יודעים מדוע עליכם להאמין באלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא אלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא האדם? כבני אדם שמאמינים באלוהים, אם לא תצליחו להבין את הדברים האלה, תאבדו את הכבוד השייך למאמיניו של אלוהים, הלא כן? עבודתי היום היא זו: לגרום לבני האדם להבין את מהותם, להבין את כל מה שאני עושה, ולהכיר את פניו האמיתיים של אלוהים – זו הפעולה המסכמת של תוכנית הניהול שלי, השלב האחרון בעבודתי. זו הסיבה שאני מספר לכם מראש את כל תעלומות החיים, כדי שכולכם תוכלו לקבל אותן ממני. מכיוון שזו העבודה של העידן הסופי, עליי לספר לכם את כל אמיתות החיים שמעולם לא הפנמתם, אפילו אם אתם לא מסוגלים לספוג אותן ואם אתם לא מסוגלים לשאת אותן, משום שאתם פשוט יותר מדי לקויים ובלתי ערוכים. אני רוצה לסיים את עבודתי, לגמור את העבודה ההכרחית שלי וליידע אתכם באופן מלא במה שאני מטיל עליכם לעשות, פן תתעו שוב ותיפלו בפח שהשטן טומן לכם כשירד החושך. יש דרכים רבות שנשגבות מתפיסתכם, ודברים רבים שאתם לא מבינים. אם כל כך בורים. אני מכיר את שיעור קומתכם וכן את החסרונות שלכם. לפיכך, על אף שיש מילים רבות שלא תהיו מסוגלים לספוג, אני בכל זאת רוצה לומר לכם את כל האמיתות האלה שמעולם לא הפנמתם. זאת משום שאני מודאג תמיד שמשום שיעור הקומה הנוכחי שלכם, לא תוכלו לשאת עליי עדות. אני לא מזלזל בכם. אתם כולכם חיות שלא עברו את ההכשרה הרשמית שלי, ובאמת יש ספק עד כמה כבוד טמון בכם. על אף שהשקעתי מאמצים אדירים בעבודתי עליכם, נדמה שכמעט אין בכם יסודות חיוביים, ואילו את היסודות השליליים ניתן לספור על עשר אצבעות והם מוקדשים רק לעדויות המביישות את השטן. כמעט כל מה שיש בכם חוץ מזה הוא הרעל של השטן. אתם נראים לי כבני אדם שכבר לא יוכלו לזכות בישועה. לכן, כפי שהדברים נראים כעת, אני מביט בהתנהגויותיכם השונות ואני סוף-סוף יודע מה שיעור הקומה האמיתי שלכם. זו הסיבה שאני תמיד דואג לכם: אם האדם היה מנהל את חייו בכוחות עצמו, האם הוא היה במצב טוב יותר מאשר מצבו הנוכחי? האם אתם לא מודאגים משיעור קומתכם הבוסרי? האם באמת תוכלו להיות כמו עם ישראל הנבחר, ולהיות נאמנים לי ורק לי בכל מצב? התכונות שאתם מדגימים הן לא השובבות של ילדים מחוץ להשגחת הוריהם, אלא החייתיות שמתפרצת כשבעלי חיים נמצאים מחוץ להישג שוטו של אדוניהם. עליכם להכיר את אופייכם, שהוא גם החולשה המשותפת שלכם והמחלה המשותפת שלכם. לכן אני רק מפציר בכם היום לשאת עליי עדות. אל תתנו למחלה הישנה שלכם להתעורר שוב בשום אופן. הדבר החשוב ביותר הוא לשאת עדות. זה לב לבה של עבודתי. עליכם לקבל את דבריי בדיוק כפי שמרים קיבלה את התגלותו של יהוה כשהוא בא אליה בחלום – קודם להאמין בי ואז להישמע לי. רק זה נחשב לטוהרה. זאת מכיוון שאתם אלה ששומעים את דבריי יותר מכל, ואלה שאני מברך יותר מכל. אני נותן לכם את כל נכסיי יקרי הערך ומרעיף עליכם הכל ממש. עם זאת, יש הבדל בין מעמדכם ומעמדם של בני ישראל, והם רחוקים זה מזה כמרחק מזרח ומערב. אולם בהשוואה אליהם, אתם מקבלים כל כך הרבה יותר. בעוד שהם ממתינים נואשות שאופיע בפניהם, אתם מבלים איתי ימים נעימים וחולקים איתי את עושרי. בהשוואה אליהם, מה נותן לכם את הזכות לצווח ולהתווכח איתי ולדרוש חלקים מנכסיי? האם אתם לא מקבלים מספיק? אני נותן לכם כל כך הרבה, אך מה שאתם נותנים לי בתמורה הוא עצבות וחרדה קורעות לב ותרעומת ואי שביעות רצון בלתי נלאות. אתם דוחים מדי, אך אתם גם מעוררי רחמים. לפיכך, אין לי ברירה אלא לבלוע את התרעומת שלי ולמחות בפניכם שוב ושוב. לאורך אלפי שנות העבודה האלה, מעולם לא הבעתי התנגדות כלשהי בפני האנושות קודם לכן, מפני שגיליתי שלאורך תולדות התפתחותה של האנושות, רק ההונאות ביניכם הן הדברים המפורסמים ביותר. הן כמו ירושות יקרות שהוריש לכם האב הקדמון העתיק והמפורסם ביותר שלכם. כמה שאני שונא את החזירים והכלבים התת-אנושיים האלה. אתם יותר מדי חסרי מצפון! האופי שלכם שפל מדי! לבכם קשה מדי! אילו לקחתי את הדברים האלה שלי ואת העבודה הזו שלי לעם ישראל, הייתי זוכה בכבוד כבר מזמן. אך לא כך ביניכם. ביניכם יש רק הזנחה אכזרית, אדישות ותירוצים. אתם יותר מדי חסרי רגש וחסרי ערך!

רצון האל | כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית

האם אתם יכולים לבטא את טבעו של אלוהים של העידן הנוכחי באופן שיש לו חשיבות לעידן הזה? האם אתם יכולים לתאר בפירוט את טבעו של אלוהים, באמצעות האופן שבו חוויתם את עבודתו של אלוהים? כיצד אתם יכולים לתאר אותו כראוי, באופן נאות, כך שבני אדם אחרים יוכלו ללמוד על החוויות שלכם? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור יירד אליהם כמו כוכב נופל, ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה על דעתו שהשטן הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים עם הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אתם לא מוכנים להתאמץ ככל יכולתכם כדי לגמול לאלוהים, שאוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים משמעותיים של אדם אדוק המשרת את אלוהים?

מתוך 'כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית'

לעיון נוסף

כנסיית האל הכול יכול - ארון הקודש באחרית הימים

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול

קול אלוהים | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

כשפטרוס יוסר על ידי אלוהים, הוא התפלל: "אלי, סורר הוא גופי, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אינך רוצה בי, בשיפוטך אני רואה את טבעך הקדוש והצודק. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את טבעך הצודק, אני חש סיפוק. אם הדבר יכול לחשוף את טבעך ולאפשר לכל הבריות לחזות בטבעך הצודק, ואם זה יכול לזכך את אהבתי אליך כך שאוכל לזכות בתדמית של אדם צדיק, אזי טוב הוא שיפוטך, שכן כזה הוא רצונך הרחום. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי עוד יותר, בין אם על ידי סביבה עוינת או על ידי תלאות קשות – אין זה משנה כיצד תשפוט אותי, יהיה לזה ערך רב עבורי. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן למסור עצמי לרחמיך ללא שום תלונות." זה הידע שזכה בו פטרוס לאחר שחווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות לאהבתו כלפי אלוהים. כיום, אתם כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם כיבוש זה? יש שאומרים, "כיבושי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שמעניק אלוהים. רק עכשיו מבין אני שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית, אני מעדיף למות. על אף שהאדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, בסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. היום, רק לאחר שנכבשתי בידי אלוהים, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אני יכול פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים להתקבל לנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לפסיביות, אין להם שום שאיפות, והם אינם שואפים להשתפר! על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים פסיביים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב עבורך, אני חייב לשאת בעדות הזו עבורך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לספק את דרישותיך ולהזדכך עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, שכן אין דבר יותר משביע רצון עבורי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהקריב את חיי למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאיני אדם צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך בצורה זו גם אם אינך אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, שכן זה מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ולמות למענך זה דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, שכן אני יודע מעט מאוד אודותיך, אני יודע שאיני מסוגל לספק את רצונותיך בשלמות, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא הייתי יכול להשיב לך את כל-כולי – אני מאוד רחוק מכך. בעודי מביט לאחור על הרגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

קול של אלוהים | האם השילוש הקדוש קיים?

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | האם השילוש הקדוש קיים?

רק לאחר שהאמת של ישוע התגלמה בבשר ודם, האדם הבין זאת: אין זה רק האב שבשמיים אלא גם הבן ואף הרוח. זוהי התפיסה המקובלת שבה מחזיק האדם, שיש אל שכזה בשמיים: שילוש שהוא האב, הבן ורוח הקודש, כולם באחד. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכול המתבצרים באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיבים אותם כאב, הבן ורוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד, כולם שייכים לאלוהים. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, לא היה אלוהים שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם, הם מאמינים כי האב לבדו או הבן לבדו אינם יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחד יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. כול המאמינים הדתיים, כולל כול חסיד וחסיד בקרבכם, מחזיקים באמונה זו. אולם באשר לשאלה אם אמונה זו נכונה, איש אינו יכול להסביר זאת, כי אתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים הקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אינכם יודעים אם הן נכונות או מוטעות, מפני שזוהמתם באופן מצער מדי בתפיסות דתיות. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת, והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך גם בעניין הזה נכנעתם להשפעה מזיקה זו, שכן השילוש הקדוש בפשטות אינו קיים. כלומר השילוש של האב, הבן ורוח הקודש בפשטות אינו קיים. כול אלה הן תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות של האדם. לאורך מאות רבות של שנים, האמין האדם בשילוש הזה, שהועלה באוב על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהומצא על ידי האדם ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו גדולי רוח רבים שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש הקדוש כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת, היו מעורפלים ולא ברורים, ואת כולם מבלבל "המבנה" של אלוהים. שום אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין ולו אדם אחד שיש לו הבנה ברורה ומלאה של משמעות המושג. הסיבה לכך היא כי השילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו, בפשטות אינו קיים. שכן איש מעולם לא ראה את פניו האמיתיים של אלוהים ואיש לא היה בר-מזל דיו לעלות למשכנו של אלוהים לביקור, כדי לבדוק אילו פריטים נוכחים במקום שבו שוכן אלוהים, לקבוע בדיוק כמה עשרות אלפי או מאות מיליוני דורות יש ב"בית האלוהים" או לחקור כמה חלקים בדיוק מרכיבים את המבנה הפנימי של אלוהים. הדבר שאותו יש לבחון בעיקר הוא: גילם של האב והבן, וכן רוח הקודש, מראהו של כל אחד מהם, כיצד בדיוק התפצלו וכיצד הם נעשים לאחד. למרבה הצער, לאורך כול השנים הרבות האלה, לא היה ולו אדם אחד שהצליח לקבוע את אמיתות העניינים האלה. כולם בפשטות השערות, כי אין ולו אדם אחד שעלה אי-פעם השמיימה לביקור ושב עם "דוח חקירה" לכול האנושות כדי לדווח על האמת שבדבר לכול אותם מאמינים אדוקים ונלהבים המתעניינים בשילוש הקדוש. מובן שלא ניתן להאשים את האדם על כך שיצר תפיסות כאלה, שכן מדוע האב יהוה לא ביקש מהבן ישוע להתלוות אליו כשברא את האנושות? מוטב היה אילו בתחילה, נשאו כולם את השם יהוה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטילה על המעידה הרגעית של יהוה אלוהים, שלא קרא לבן ולרוח הקודש לבוא בפניו בעת הבריאה, אלא ביצע את עבודתו לבדו. אילו עבדו כולם יחד, האם לא היו נעשים לאחד? אילו מן ההתחלה ועד הסוף היה רק השם יהוה ולא השם ישוע מעידן החסד, או אילו עדיין היה מתקרא אז יהוה, האם לא היה נחסך מאלוהים הסבל שבחלוקה הזו על ידי האנושות? וודאי שאין להתלונן על יהוה בגלל כול זאת. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטילה על רוח הקודש, שבמשך אלפי שנים המשיכה בעבודתה בשם יהוה, ישוע ואף רוח הקודש, כשהיא מבלבלת ומביכה את האדם כך שהאדם אינו יכול לדעת מיהו בדיוק אלוהים. אילו רוח הקודש עצמה היתה עובדת ללא דמות או צורה, ויתרה מזאת, ללא שם כמו ישוע, והאדם לא יכול היה לגעת בה ולא לראותה, אלא רק לשמוע את קולות הרעם, האם עבודה מסוג זה לא היתה מועילה יותר לאנושות? אם כך, מה אפשר לעשות כעת? תפיסותיו של האדם הצטברו ונעשו גבוהות כהר ורחבות כים, עד כדי כך שאלוהים של ימינו אינו יכול לשאת אותן עוד והוא אובד עצות לחלוטין. בעבר, כשהיו רק יהוה, ישוע, ורוח הקודש ביניהם, האדם היה כבר אובד עצות באשר לדרך שבה עליו להתמודד וכעת נוסף הכול יכול, שאף נאמר כי גם הוא חלק מאלוהים. מי יודע מי הוא ועם מי מהשילוש הקדוש היה מעורב או במי היה חבוי ובמשך כמה שנים? כיצד יכול האדם לשאת זאת? די היה בשילוש הקדוש לבדו כדי שיידרשו לאדם חיים שלמים על מנת להסבירו, אך כעת יש "אלוהים אחד בארבע דמויות". כיצד ניתן להסביר זאת? האם אתה יכול להסביר זאת? אחים ואחיות! כיצד האמנתם באל שכזה עד היום? אני מסיר בפניכם את הכובע. די היה לשאת את השילוש הקדוש, אולם כעת אתם מוסיפים להחזיק באמונה כה בלתי מעורערת באל האחד הזה בארבע דמויות. הפצירו בכם לצאת אך אתם מסרבים. לא יעלה על הדעת! אתם באמת משהו מיוחד! אדם יכול למעשה להרחיק לכת עד כדי כך שיאמין בארבעה אלים ויתייחס לכך בקלות ראש. האם אינכם חושבים שזהו נס? לא הייתי יכול לנחש שאתם מסוגלים לעשות נס גדול כל כך! אומר לכם את האמת, השילוש הקדוש אינו קיים בשום מקום בתבל. לאלוהים אין אב ואין בן, לא כול שכן מושג של כלי המשמש את האב והבן יחד: רוח הקודש. כול זה הוא האשליה הגדולה ביותר ובפשטות אינו קיים בעולם הזה! אולם גם לאשליה כזו יש מקור משלה והיא אינה חסרת בסיס לחלוטין, כי שכלכם אינו כה רפה ומחשבותיכם אינן חסרות היגיון, אלא הן הולמות ויצירתיות למדי, עד כדי כך ששום שטן אף אינו יכול לחדור אותן. חבל רק שהמחשבות האלה כולן אשליות ובפשטות אינן קיימות! לא ראיתם כלל את האמת הממשית. אתם רק משערים השערות ויוצרים תפיסות, ואחר כך ממציאים מכול אלה סיפור כדי לזכות במרמה באמונם של אחרים ובשליטה על בני האדם הטיפשים ביותר, שאין להם תבונה או היגיון, כדי שיאמינו ב"תורתכם כבעלי סמכות" הדגולה והמפורסמת. האם זוהי אמת? האם זהו אורח החיים שעל האדם לקבל? הכול שטויות! אף מילה אינה הולמת! לכול אורך השנים הרבות האלה, פיצלתם את אלוהים בדרך זו, לחלקים קטנים יותר ויותר בכול דור ודור, עד כדי כך שאל אחד פוצל בגלוי לשלושה אלים. ועכשיו בני האדם פשוט אינם מסוגלים לאחד את אלוהים לכלל מהות אחת, משום שפיצלתם אותו לחלקים קטנים מדי! לולא עבודתי המהירה בטרם יהיה מאוחר מדי, קשה לומר כמה זמן הייתם ממשיכים בדרך הזו במצח נחושה! להמשיך לפצל כך את אלוהים, כיצד ייתכן שהוא עדיין אלוהיכם? האם הייתם עדיין מזהים את אלוהים? האם הייתם עדיין שבים אליו? אילו הגעתי מאוחר יותר, רבים הסיכויים שהייתם שולחים את "האב והבן", יהוה וישוע, בחזרה לישראל וטוענים שאתם עצמכם חלק מאלוהים. למרבה המזל, אחרית הימים היא כעת. סוף סוף הגיע היום הזה שחיכיתי לו זמן רב, ורק לאחר שביצעתי שלב זה בעבודתי במו ידי, נעצר הפיצול שפיצלתם את אלוהים עצמו. לולא כן, הייתם מסלימים ואף ממקמים את השטנים שבקרבכם על מזבחות לפולחן. זוהי המומחיות שלכם! האמצעים שבהם אתם מפצלים את אלוהים! האם תמשיכו לעשות זאת כעת? אשאל אתכם: כמה אלים יש? איזה אל יביא לכם ישועה? האם האל הראשון, השני או השלישי הוא האל שאתם מתפללים אליו תמיד? במי מהם אתם מאמינים תמיד? האם זהו האב? או הבן? או שמא רוח הקודש? אמור לי במי אתה מאמין. על אף שאתה אומר בכול מילה שאתה מאמין באלוהים, הדבר שבו אתה מאמין למעשה הוא המוח שלך עצמך! בפשטות אין אלוהים בלבך! אולם במחשבותיך יש כמה "שילושים קדושים" כאלה! האם אינך מסכים?