菜單

26.10.17

כנסיית האל הכול יכול | האמירה העשרים וחמש


הזמנים חולפים, ובן-רגע בא היום. על פי הכוונתה של רוחי, כל בני האדם חיים לאורי, ואיש לא חושב עוד על העבר או מתייחס ליום האתמול. מי לא חי אי-פעם בהווה? מי לא בילה ימים וחודשים נפלאים במלכות? מי לא חי תחת השמש? על אף שהמלכות ירדה אל בני האדם, איש לא חווה באמת את חומה – האדם רק מביט בה מהחוץ, מבלי להבין את מהותה. במהלך התגבשות מלכותי, מי לא עולץ בגללה? האם המדינות על פני האדמה יכולות באמת להימלט? האם התנין הגדול האדום כאש באמת מסוגל להימלט הודות לערמומיותו? הצווים המנהליים שלי מוכרזים בכל רחבי תבל, מחילים את סמכותי בקרב כל בני האדם, ומשפיעים ברחבי היקום. אף על פי כן, האדם מעולם לא ידע זאת באמת. הרגע שבו הצווים המנהליים שלי ייחשפו לתבל יהיה גם הרגע שבו אהיה על סף השלמת עבודתי על פני האדמה. כשאמשול ואחזיק בסמכות בקרב כל בני האדם, וכשהם יכירו בי כאלוהים האחד עצמו, מלכותי תרד ארצה לגמרי. כיום, לכל בני האדם יש התחלה חדשה בנתיב חדש. הם התחילו חיים חדשים, אך איש מעולם לא חווה באמת חיים בארץ הדומים לחיים בשמיים. האם אתם באמת חיים לאורי? האם אתם באמת חיים תחת דבריי? מי לא חושב על סיכוייו העתידיים? מי לא מודאג מגורלו שלו? מי לא נאבק בים של סבל? מי לא מייחל להשתחרר? האם הברכות של המלכות באות בתמורה לעבודתו הקשה של האדם על פני האדמה? האם ייתכן שכל רצונותיו של האדם יתגשמו בדיוק כפי שהוא רוצה? פעם הצגתי לאדם את המראה היפה של המלכות, אך הוא רק נעץ בה מבט תאב בצע ואיש לא באמת שאף להיכנס אליה. פעם "דיווחתי" לאדם על המצב האמיתי על פני האדמה, אך הוא רק הקשיב ולא הפנה את לבו אל הדברים שיצאו מפי. פעם סיפרתי לאדם על המצב בשמיים, אך הוא התייחס אל דבריי כאל מעשיות נפלאות ולא קיבלו באמת את מה שפי תיאר. כיום, האדם זוכה למבטים חטופים במלכות, אך האם מישהו אי-פעם "חצה הרים וגבעות" בחיפוש אחריה? אילולא דחקתי באדם, הוא לא היה מתעורר עדיין מחלומותיו. האם הוא באמת כה מוקסם מחייו על פני האדמה? האם באמת אין לו בלבו ציפיות גבוהות יותר?

25.10.17

האל הכול יכול | דבר אלוהים | עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו


עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

מה עליכם לדעת על האל המעשי? הרוח, האישיות והדבר מרכיבים יחדיו את האל המעשי וזו משמעותו האמיתית של האל המעשי עצמו. אם אתם מכירים רק את האישיות – אם אתם מכירים רק את מנהגיו ואישיותו של אלוהים – אבל אתם לא מכירים את עבודתה של הרוח, או את מה שהרוח עושה כבשר ודם, ושמים לב רק לרוח ולדבר, ומתפללים רק אל הרוח מבלי להכיר את עבודתה של רוח האל באל המעשי, הרי שהדבר מוכיח שאתם לא מכירים את האל המעשי. הכרת האל המעשי כוללת את הכרת דבריו וחווייתם ואת תפיסת הכללים והעקרונות של העבודה שעושה רוח הקודש, ואת תפיסת האופן שבו רוח האל עובדת כבשר ודם. אם כן, היא כוללת גם את הידיעה שכל פעולה של האל כבשר ודם נשלטת על ידי הרוח, ושהדברים שהוא אומר הם ביטוי ישיר של הרוח. לכן אם ברצונכם להכיר את האל המעשי, עליכם קודם כל להכיר את האופן שבו אלוהים עובד באנושיות ובאלוהיות. דבר זה נוגע לביטויי רוח האל שכל בני האדם באים איתם במגע.

24.10.17

You Should Seek the Way of Compatibility With Christ

Sermons and Fellowship About God’s Word “You Should Seek the Way of Compatibility With Christ”

130-A1
Let us read God’s words “You Should Seek the Way of Compatibility With Christ”: “I have done much work among man, and the words I have expressed during this time have been many. These words are for the sake of man’s salvation, and were expressed so that man might become compatible with Me. Yet I have gained only a few people on earth who are compatible with Me, and so I say that man does not treasure My words, for man is not compatible with Me. In this way, the work I do is not merely so that man can worship Me; more importantly, it is so that man can be compatible with Me. People, who have been corrupted, all live in Satan’s trap, they live in the flesh, live in selfish desires, and there is not a single one among them who is compatible with Me. There are those who say that they are compatible with Me, but who all worship vague idols. Although they acknowledge My name as holy, they tread a path that runs contrary to Me, and their words are full of arrogance and self-confidence, because, at root, they are all against Me, and incompatible with Me. Every day they seek traces of Me in the Bible, and find ‘suitable’ passages at random that they read endlessly, and which they recite as scriptures. They do not know how to be compatible with Me, do not know what it means to be in enmity of Me, and merely read scriptures blindly. They constrain within the Bible a vague God that they have never seen, and are incapable of seeing, and take it out to look at during their spare time. They believe in My existence only within the scope of the Bible. For them, I am the same as the Bible; without the Bible there is no Me, and without Me there is no Bible. They pay no heed to My existence or actions, but instead devote extreme and special attention to each and every word of Scripture, and many of them even believe that I should not do anything I wish to do unless it is foretold by Scripture. They attach too much importance to Scripture. It can be said that they see words and expressions as too important, to the extent that they use verses from the Bible to measure every word I say, and to condemn Me. What they seek is not the way of compatibility with Me, or the way of compatibility with the truth, but the way of compatibility with the words of the Bible, and they believe that anything that does not conform to the Bible is, without exception, not My work. Are such people not the dutiful descendants of the Pharisees? The Jewish Pharisees used the law of Moses to condemn Jesus. They did not seek compatibility with the Jesus of that time, but diligently followed the law to the letter, to the extent that they ultimately nailed the innocent Jesus to the cross, having charged Him with not following the law of the Old Testament and not being the Messiah. What was their essence? Was it not that they didn’t seek the way of compatibility with the truth? They obsessed over each and every word of the Scripture, while paying no heed to My will and the steps and methods of My work. They were not people who sought the truth, but people who rigidly followed the words of Scripture; they were not people who believed in God, but people who believed in the Bible. Essentially, they were watchdogs of the Bible. In order to safeguard the interests of the Bible, and uphold the dignity of the Bible, and protect the reputation of the Bible, they went so far as to nail the merciful Jesus onto the cross. This they did merely for the sake of defending the Bible, and for the sake of maintaining the status of each and every word of the Bible in people’s hearts. So they preferred to forsake their future and the sin offering to condemn Jesus, who did not conform to the doctrine of Scripture, to death. Were they not lackeys to each and every word of Scripture?

23.10.17

כנסיית האל הכול יכול | האמירה העשרים וארבע

האמירה העשרים וארבע

אני מטיל את ייסוריי על כל בני האדם, אך הם גם מרוחקים מכל בני האדם. חייו של כל אדם מלאים באהבה ושנאה כלפיי, ואיש מעולם לא הכיר אותי. אם כן, גישתו של האדם כלפיי משתנה חדשות לבקרים, והיא לא יכולה להישאר אחידה. עם זאת, אני תמיד דאגתי לאדם וגוננתי עליו, ורק משום אווילותו, הוא לא מסוגלים לראות את כל מעשיי ולהבין את כוונותיי הנלהבות. אני המנהיג של כל המדינות, והרשות העליונה ביותר עבור כל בני האדם, אלא שהאדם פשוט לא מכיר אותי. במשך שנים רבות, חייתי בין בני אדם וחוויתי חיים בעולמו של האדם, אך הוא תמיד התעלם ממני והתייחס אליי כאל יצור שבא מהחלל החיצון. אי לכך, משום ההבדל בטבע ובשפה, בני האדם מתייחסים אליי כאל זר. נדמה גם שבגדיי ייחודיים מדי, ולכן האדם לא מעז לגשת אליי. רק אז אני מרגיש את הרס החיים בקרב בני האדם, ורק אז אני מרגיש את חוסר הצדק בעולמו של האדם. אני הולך בין העוברים והשבים ומביט בפניהם של כולם. נדמה שהם חולים במחלה המשווה לפניהם מראה של מרה שחורה, וסובלים מייסורים שאני מטיל, מה שמונע את שחרורם. האדם כובל את עצמו ומשפיל את עצמו. רוב בני האדם יוצרים רושם מוטעה של עצמם בפניי, כדי שאולי אשבח אותם; רוב בני האדם מתחזים בפניי למעוררי רחמים במכוון, כדי שאולי אגיש להם עזרה. מאחורי גבי, כל בני האדם מרמים אותי וממרים את פי. אני לא צודק? האין זו אסטרטגיית ההישרדות של האדם? מי אי-פעם הביא אותי לידי ביטוי בחייו? מי אי-פעם רומם אותי בפני אחרים? מי אי-פעם התחייב בפני הרוח? מי אי-פעם עמד איתן בעדותו עליי בפני השטן? מי אי-פעם הוסיף כנות ל"נאמנותו" כלפיי? מי אי-פעם סולק על ידי התנין הגדול האדום כאש בגללי? בני האדם שמו את מבטחם בשטן; הם מומחים בהתרסה נגדי; הם הממציאים של ההתנגדות אליי; והם מוסמכים בהונאה שלי. למען גורלו שלו, האדם מחפש פה ושם על פני האדמה. כשאני מאותת לו לבוא אליי, הוא נותר אדיש לערכי הרב וממשיך "להאמין" בעצמאותו, מתוך רצון שלא להיות ל"מעמסה" על אחרים. השאיפות של האדם הן יקרות ערך, אך השאיפות של אף אדם מעולם לא זכו בציון מושלם – הן כולן מתפוררות לפניי וקורסות בשקט מוחלט.

22.10.17

?What Do You Know of Faith

Sermons and Fellowship About God’s Word “What Do You Know of Faith?”

129-B-1
Now let’s begin our meeting. We’ll first read a piece of God’s word “What Do You Know of Faith?
“In man exists only the uncertain word of faith, yet man knows not what constitutes faith, much less why he has faith. Man understands too little and man himself is too lacking; he merely has faith in Me mindlessly and ignorantly. Though he knows not what faith is nor why he has faith in Me, he continues to do so obsessively. What I ask of man is not merely for him to obsessively call upon Me in this way or to believe in Me in a desultory fashion. For the work I do is for man to see Me and come to know Me, not for man to be impressed and look at Me in a new light because of My work. I previously manifested many signs and wonders and performed many miracles. The Israelites at the time showed Me great admiration and greatly revered My exceptional ability to heal the sick and exorcise demons. At the time, the Jews thought My healing powers to be masterly and extraordinary. For My many such deeds, they all regarded Me with respect; they felt great admiration for all of My powers. So any who saw Me perform miracles followed Me closely, such that thousands surrounded Me to watch Me heal the sick. I manifested so many signs and wonders, yet man merely regarded Me as a masterly physician; I also spoke many words of teaching to those people at the time, yet they merely regarded Me as a teacher superior to his disciples! Even to this day, after men have seen the historical records of My work, their interpretation continues to be that I am a great physician who heals the sick and a teacher to the ignorant. And they have determined Me to be the merciful Lord Jesus Christ. Those who interpret scripture may have surpassed My skills in healing, or may even be disciples who have now surpassed their teacher, yet such men of great renown, whose names are known around the world, regard Me so lowly as a mere physician! My deeds are greater in number than the grains of sand on the beaches, and My wisdom greater than that of all those sons of Solomon, yet men merely think of Me as a physician of little account and an unknown teacher of man! How many believe in Me only so I would heal them? How many believe in Me only so I would use My powers to drive unclean spirits out of their bodies? And how many believe in Me simply to receive peace and joy from Me? How many believe in Me only to demand from Me more material wealth, and how many believe in Me just to spend this life in safety and to be safe and sound in the world to come? How many believe in Me only to avoid the suffering of hell and to receive the blessings of heaven? How many believe in Me only for temporary comfort but do not seek to gain anything in the world to come? When I brought down My fury upon man and seized all the joy and peace he originally possessed, man became doubtful. When I gave unto man the suffering of hell and reclaimed the blessings of heaven, man’s shame turned into anger. When man asked Me to heal him, yet I acknowledged him not and felt abhorrence for him, man went far away from Me and sought the way of witch doctors and sorcery. When I took away all that man had demanded from Me, then all disappeared without a trace. Therefore, I say that man has faith in Me because I give too much grace, and there is far too much to gain. The Jews believed in Me for My grace, and followed Me wherever I went. These ignorant men of limited knowledge and experience only sought to see the signs and wonders I manifested. They regarded Me as the head of the house of the Jews who could perform the greatest miracles. Therefore, when I exorcised demons from men, they talked amongst themselves in great confusion, saying that I am Elijah, that I am Moses, that I am the most ancient of all prophets, that I am the greatest of all physicians. Apart from Myself saying that I am the life, the way, and the truth, none could know My being or My identity. Apart from Myself saying that heaven is the place where My Father lives, none knew that I am the Son of God, and God Himself. Apart from Myself saying that I shall bring redemption to all mankind and ransom mankind, none knew that I am the Redeemer of mankind; men only knew Me as a benevolent and compassionate man. And apart from Myself being able to explain all there is of Me, none knew Me, and none believed that I am the Son of the living God. Man only has such manner of faith in Me, and fools Me in this way. How can man bear Me witness when he holds such views of Me?

21.10.17

כנסיית האל הכול יכול | האמירה העשרים ושלוש

האמירה העשרים ושלוש

כשקולי נישא ועיניי יורות אש, אני משגיח על כל פני האדמה ומשקיף על התבל כולה. האנושות כולה מתפללת אליי, נושאת עיניים אליי, מפצירה בי להפסיק לכעוס ונשבעת שלא להתמרד בי עוד. אולם אנחנו כבר לא בעבר – אנחנו בהווה. מי יכול להשיב את רצוני? התפילה שבלבם של בני האדם או מוצא פיהם ודאי לא יכולים לעשות זאת, הלא כן? מי הצליח לשרוד עד הווה שלא בזכותי? מי שורד שלא בזכות מוצא פי? על מי אני לא משגיח? כשאני מבצע את עבודתי החדשה על פני כל האדמה, מי יכול היה להתחמק ממנה אי-פעם? האם ייתכן שההרים מסוגלים לחמוק על שום גובהם? האם ייתכן שהמים מסוגלים להתגונן ממנה על שום מרחביהם העצומים? בתוכניתי, מעולם לא הנחתי לשום דבר להימלט, ולכן מעולם לא היה אף אדם ושום דבר שהחליק מבין אצבעותיי. כיום, שמי הקדוש זוכה להלל באנושות כולה, ושוב, דברי מחאה מועלים נגדי באנושות כולה, ונפוצות אגדות באנושות כולה על היותי על פני האדמה. אני לא סובלני כלפי בני אדם המותחים עליי ביקורת, ואני גם לא סובלני כלפי האופן שבו הם מפרידים את גופי, יתרה מזו, אני לא סובלני כלפי ההשמצות נגדי. משום שהאדם מעולם לא הכיר אותי, הוא תמיד התנגד אליי והונה אותי, ולא הוקיר את רוחי או נצר את דבריי בלבו. על כל מעשה ופעולה של האדם, ועל היחס שלו כלפיי, אני נותן לו את "הגמול" הראוי. לכן כל בני האדם פועלים בציפייה לגמול, ואף אחד מהם מעולם לא עשה כל עבודה הכרוכה בהקרבה עצמית. בני אנוש לא מוכנים להתמסר אליי באופן שאינו אנוכי, ובמקום זאת, הם מתענגים על הגמול שניתן לקבל בחינם. על אף שפטרוס הקדיש את עצמו בפניי, הוא לא עשה זאת כדי לקבל גמול מחר, אלא כדי להכיר אותי היום. האנושות מעולם לא יצרה איתי קשר אמיתי, אלא שוב ושוב באה איתי במגע באופן שטחי במחשבה שכך, ללא מאמץ כלשהו, היא תוכל לזכות ממני לאישור. התבוננתי עמוק בלבו של האדם, וכך גיליתי בעומקי עומקו "מכרה מלא שפע." זה דבר שאפילו האדם עצמו עוד לא מודע לו, אך שאני גיליתי מחדש. לכן, רק לאחר שבני האנוש רואים את "הראיות החותכות," הם חדלים מההתבזות הצדקנית שלהם ומודים בטומאתם בכפות ידיים מושטות. לבני האדם יש הרבה דברים חדשים וטריים שאני יכול "לסחוט" להנאת האנושות כולה. לא רק שאני לא מפסיק את עבודתי משום שהאדם מנוטרל, אלא שאני ממשיך לתקן ולקיים אותו על פי התוכנית המקורית שלי. האדם הוא כמו עץ פרי: ללא קיצוץ וגיזום, העץ לא יניב פירות, והתוצאה היא ענפים קמלים ועלים נושרים, ללא פירות הנופלים ארצה.

20.10.17

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | האמירה העשרים ושתיים

החיים, ישוע, הכנסייה, המשיח, אלוהים

האדם חי בתוך האור, אך הוא לא מודע לערכו הרב של האור. הוא לא יודע את מהותו של האור ואת מקורו של האור, ויתרה מזו, הוא לא יודע למי האור שייך. מיד לאחר שהענקתי לאדם את האור, בחנתי את מצבו של האדם: משום האור, כל בני האדם משתנים וגדלים, והם עזבו את החושך. אני מביט בכל פינה בתבל ורואה שההרים נבלעים בערפל, שהמים קפאו מהקור, ושמשום בואו של האור, בני האדם מביטים למזרח בתקווה לגלות משהו יותר יקר ערך – אך האדם עדיין לא מסוגל לזהות כיוון ודאי בתוך הערפל. מפני שהעולם כולו מכוסה בערפל, כשאני מביט מתוך העננים, האדם אף פעם לא מגלה את קיומי. האדם מחפש משהו על פני האדמה; נדמה שהוא תר אחר מזון; נדמה שהוא מתכוון להמתין לבואי, אך הוא לא מכיר את יומי, וכל מה שהוא יכול לעשות הוא להביט לעתים תכופות בנצנוץ האור במזרח. מבין כל העמים, אני מחפש בני אדם שהם באמת כלבבי. אני מהלך בקרב כל העמים וחי בקרב כל העמים, אך האדם בריא ושלם על פני האדמה, ולכן איש לא באמת כלבבי. בני האדם לא יודעים איך לדאוג לרצוני, הם לא יכולים לראות את מעשיי, הם לא יכולים לנוע באור והאור לא יכול להאיר אותם. על אף שהאדם תמיד נצר את דבריי בלבו, הוא לא מסוגל לזהות את מזימותיו הערמומיות של השטן. מפני ששיעור קומתו של האדם עלוב מדי, הוא לא מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה. האדם מעולם לא אהב אותי בכנות. כשאני מרומם אותו, הוא מרגיש לא ראוי לכך, אך זה לא גורם לו לנסות לְרַצות אותי. הוא בסך הכל מחזיק בידו את המעמד שנתתי לו ובוחן אותו בקפידה. משום שהוא אדיש לחביבותי, הוא מתעקש במקום זאת לזלול את הברכות שמעמדו טומן בחובו. האין זה הליקוי של האדם? כשההרים זזים, האם הם יכולים לשנות את מסלולם כדי לא לפגוע במעמדכם? כשהמים זורמים, האם הם יכולים לעצור לפני מעמדכם? האם מעמדכם יכול להניע את השמיים והארץ לאחור? פעם הייתי רחום כלפי האדם שוב ושוב, אך איש לא הוקיר זאת או נצר זאת בלבו – הוא בסך הכל הקשיב לכך כאל סיפור או קרא זאת כרומן. האם דבריי באמת לא מרגשים את לבו של האדם? האם לאמירותיי אין כל השפעה? האם ייתכן שאיש לא מאמין בקיומי? האדם לא אוהב את עצמו – במקום זאת, הוא עושה יד אחת עם השטן כדי לתקוף אותי ומשתמש בשטן כ"נכס" כדי לשרת אותי. אני אחדור לכל מזימותיו הערמומיות של השטן ואמנע מבני האדם על פני האדמה ללכת שולל אחרי השטן, כדי שהם לא יתנגדו לי משום קיומו של השטן.